נאזהורן – הבדלי גרסאות
Luckas-bot (שיחה | תרומות) מ r2.7.1) (בוט מוסיף: ko:나스호른 |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
|שנה=1942 |
|שנה=1942 |
||
|קודם= |
|קודם= |
||
|עוקב=[[יאגדפנתר]], [[ |
|עוקב=[[יאגדפנתר]], [[יאגדפנצר 4]] |
||
|מערכה=[[מלחמת העולם השנייה]] |
|מערכה=[[מלחמת העולם השנייה]] |
||
|אורך=8.44 מטר (כולל תותח) |
|אורך=8.44 מטר (כולל תותח) |
גרסה מ־20:55, 7 בדצמבר 2011
טנק | ||
---|---|---|
כלי רכב | טנק 300 • טנק 500 | |
מכוניות קונספט | טנק 400 • טנק 600 • טנק 700 • טנק 800 | |
אחר | גרייט וול מוטורס (חברת האם ומייסדת החברה) |
הנאזהורן (בשמו המלא; Sd.Kfz. 164 Nashorn, מגרמנית; 'קרנף') הינו משחית טנקים אשר פותח בשנת 1942, במהלך מלחמת העולם השנייה על ידי גרמניה הנאצית. הכלי פותח על בסיס טנקי הפאנצר סימן 3 וסימן 4 וכלל תותח 88 מ"מ המורכב מעל התובה בתא בעל מיגון קל ופתוח.
משחית הטנקים היה מיועד להיות פתרון זמני לאיומים בשדה הקרב אל מול הצבא האדום אך הוכיח את עצמו למשחית טנקים מוצלח ויצורו והשימוש בו המשיכו עד סוף המלחמה באירופה בשנת 1945.
תכנון ופיתוח
במהלך מבצע ברברוסה בשנת 1942 עם הלחימה של הצבא הגרמני אל מול הצבא האדום, נפגשו הגרמנים לראשונה בטנקים הרוסים בהם טנקי ה-KV וה-T-34. הניסיון הקרבי הזה העלה בפני הגרמנים את הצורך באמצעים בעלי עוצמה רבה מהקיים כדי להתמודד עם השריון הרוסי, צורך זה עיצב מחדש את רוב תוכניות הפיתוח ויצר מספר כלים. פיתוח הנאזהורן, כמו פיתוחים נוספים דוגמת המארדר 3, היו מיועדים להיות עיצוב זמני למשלוח מהיר לשדה הקרב בעוד שמשחיתי טנקים ממוגנים ומוצלחים יותר (כמו היאגדפנתר) היו עוד בפיתוח.
הכלי פותח בהתחלה בשם Hornisse (מגרמנית; 'צרעה') עד שבשנת 1944 שונה שמו לנאזהורן בהוראה של היטלר.
הבסיס לנאזהורן היה פיתוח של חברת Alkett אשר שילב אלמנטים מטנקי הפאנצר סימן 3 וסימן 4, בשם גשיצווגן III/IV אשר יועד להיות פלטפורמה לתותח סער או משחית טנקים. על הגשיצווגן הורכב בחלקו האחורי, תותח מסוג PaK 43 L/71, בעל קוטר של 88 מ"מ, תותח נ"ט מהמוצלחים שפותחו במלחמה. תותח זה היה מסוגל לחדור שריון בעובי 190 מ"מ ובמרחק 1,000 מטר, מה שהפך את הנאזהורן למשחית טנקים מוצלח מאוד.
הנאזהורן, למרות כוח האש הרב שלו, התאפיין במיגון קל מאוד. תא הלוחמים של הכלי בו היה מורכב התותח היה תא פתוח כלפי מעלה מה שחשף את הצוות לפגעי מזג האוויר ורסיסים, התא עצמו היה עשוי שכבה דקה של בין 10 ל-15 מ"מ פלדה. הטווח של תותח ה-88 מ"מ אפשר לנאזהורן להתנהל אל מול האויב בטווח של עד קילומטר ממנו, מה שפיצה על המיגון הלקוי.
בין השנים 1942 עד 1945, יוצרו סך הכל 494 כלים, רובם הגדול יוצר במהלך 1943.
קישורים חיצוניים
רק"מ של גרמניה הנאצית מימי מלחמת העולם השנייה | ||
---|---|---|
טנקים קלים | פאנצר 35(t) • פאנצר 38(t) • פאנצר סימן 1 • פאנצר סימן 2 | |
טנקים בינוניים | פאנצר סימן 3 • פאנצר סימן 4 • פנתר | |
טנקים כבדים | טיגר 1 • טיגר 2 (קינגסטיגר) | |
משחיתי טנקים | פנצרייגר 1 • מארדר 1 • מארדר 2 • מארדר 3 • יאגדפנצר 38(t) הצר • נאזהורן • יאגדפנצר 4 • יאגדפנתר • אלפנט • יאגדטיגר • RSO | |
תותחי סער | שטוג סימן 3 • שטוג סימן 4 • שטורמהוביץ 42 • ביסון • שטוג 33B • ברומבר • שטורמטיגר | |
ארטילריה מתנייעת | וספה • הומל • קרל גרט • לוריין 37L • גריל • פאנצר 1 siG33 • פאנצר 2 siG33 • פאנצרוורפר | |
רק"ם נגד מטוסים | פלאקפאנצר 38(t) • פלאקפאנצר 1 • פלאקפאנצר 4 | |
כלי רכב משוריינים | רק"ם סיור קל: Sd.Kfz. 223 • Sd.Kfz. 222 • Sd.Kfz. 221 רק"ם סיור כבד: Sd.Kfz. 231 • 232 • 233 • 234 • 263 • 247 • M35 ADGZ | |
זחל"מים | Sd.Kfz. 2 • 4 • 6 • 7 • 8 • 9 • 10 • 11 • Sd.Kfz. 250 • 251 • 252 • 253 • 254 • SWS | |
רק"ם ניסיוני | פאנצר סימן 7 • פאנצר סימן 8 • נויבאופארצויג • שטורר אמיל • הוישרק 10 • פנתר 2 • פרויקט טנקי ה-E • ראט P.1000 • לנדקרוזר P.1500 • קוגלפנצר |