יעילות כלכלית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (תאור, שנייה, מסוי)
שורה 7: שורה 7:
#התפוקה מושגת ברמת התשומות הנמוכה ביותר עבור כל יחידה.
#התפוקה מושגת ברמת התשומות הנמוכה ביותר עבור כל יחידה.


==הבסיס התיאורטי==
==הבסיס התאורטי==
על פי ה[[כלכלה|תיאוריה הכלכלית]] קיימות שתי השקפות עיקריות להגדרת היעילות הכלכלית, אך שתיהן רואות במעורבות הממשלתית בתהליך הכלכלי כגורם המשפיע ביותר. השקפה אחת רואה במעורבות הממשלה כגורם מפריע להשגת היעילות, והשניה רואה בממשלה כגורם שמעורבותו הכרחית על מנת למנוע פגיעה ביעילות הכלכלית כתוצאה מפעילותם של כוחות [[השוק החופשי]].
על פי ה[[כלכלה|תיאוריה הכלכלית]] קיימות שתי השקפות עיקריות להגדרת היעילות הכלכלית, אך שתיהן רואות במעורבות הממשלתית בתהליך הכלכלי כגורם המשפיע ביותר. השקפה אחת רואה במעורבות הממשלה כגורם מפריע להשגת היעילות, והשנייה רואה בממשלה כגורם שמעורבותו הכרחית על מנת למנוע פגיעה ביעילות הכלכלית כתוצאה מפעילותם של כוחות [[השוק החופשי]].
הזרם המרכזי של התיאוריה הכלכלית רואה בכוחות השוק החופשי את המכשיר היעיל ביותר להקצאת המקורות ביחס לאלטרנטיבות האחרות, אך נדרשת רמה מסוימת של מעורבות ממשלתית על מנת להסדיר את אופן פעילותו ולמנוע כשלים אפשריים. בעיקר מדובר על מעורבות בתהליכי ה[[מקרו-כלכלה|מקרו]] של השוק כמו למשל בנוגע למדיניות ה[[מדיניות פיסקלית|פיסקלית]] וה[[מדיניות מוניטרית|מוניטרית]] של המדינה.
הזרם המרכזי של התאוריה הכלכלית רואה בכוחות השוק החופשי את המכשיר היעיל ביותר להקצאת המקורות ביחס לאלטרנטיבות האחרות, אך נדרשת רמה מסוימת של מעורבות ממשלתית על מנת להסדיר את אופן פעילותו ולמנוע כשלים אפשריים. בעיקר מדובר על מעורבות בתהליכי ה[[מקרו-כלכלה|מקרו]] של השוק כמו למשל בנוגע למדיניות ה[[מדיניות פיסקלית|פיסקלית]] וה[[מדיניות מוניטרית|מוניטרית]] של המדינה.


לעומת זאת בתהליכים המתנהלים ברמת ה[[מיקרו-כלכלה|מיקרו]] של השוק כמו למשל בפעילותן של [[חברה (תאגיד)|חברות]] עיסקיות, ישנן תיאוריות המצדדות בהימנעות מוחלטת של מעורבות ממשלתית, ולעומתן כאלה הרואות בה צורך חיוני הנדרש לקיומו של שוק כלכלי חופשי ומתפקד.
לעומת זאת בתהליכים המתנהלים ברמת ה[[מיקרו-כלכלה|מיקרו]] של השוק כמו למשל בפעילותן של [[חברה (תאגיד)|חברות]] עיסקיות, ישנן תאוריות המצדדות בהימנעות מוחלטת של מעורבות ממשלתית, ולעומתן כאלה הרואות בה צורך חיוני הנדרש לקיומו של שוק כלכלי חופשי ומתפקד.


כבר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] פירסמו הפילוסופים של ה[[כלכלה ליברלית|כלכלה הליברלית]] הקלאסית את השקפתם כתומכי אסכולת "הממשלה הקטנה", המוכרת גם כ"[[לסה פר]]", המצדדים בביטול או קיום מינימלי של מעורבות הממשלה בתהליכים הכלכליים. ב[[שנות השלושים של המאה ה-20]] התחזק מעמדם של הכלכלנים מן האסכולה המוסדית ובראשם הכלכלנים ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנים]] אשר ראו ברמה מסויימת, ובהתאם לצורך גם גבוהה, של מעורבות ממשלתית בתהליכים הכלכליים, כהכרח חיוני לשם שמירה על תפקודה של המערכת הכלכלית.
כבר ב[[המאה ה-19|מאה ה-19]] פירסמו הפילוסופים של ה[[כלכלה ליברלית|כלכלה הליברלית]] הקלאסית את השקפתם כתומכי אסכולת "הממשלה הקטנה", המוכרת גם כ"[[לסה פר]]", המצדדים בביטול או קיום מינימלי של מעורבות הממשלה בתהליכים הכלכליים. ב[[שנות השלושים של המאה ה-20]] התחזק מעמדם של הכלכלנים מן האסכולה המוסדית ובראשם הכלכלנים ה[[קיינסיאניזם|קיינסיאנים]] אשר ראו ברמה מסוימת, ובהתאם לצורך גם גבוהה, של מעורבות ממשלתית בתהליכים הכלכליים, כהכרח חיוני לשם שמירה על תפקודה של המערכת הכלכלית.


==הגדרת המטרה==
==הגדרת המטרה==
יעילות היא רק אחת מיעדיה של מערכת כלכלית ועליה להשתלב בצרכים ובדרישות נוספות המשולבות בפעילותה. כך למשל השגת יעילות כלכלית עלולה לעמוד בניגוד לערכים כמו [[צדק (מוסר)|צדק]] ו[[מוסר]]. שיטות ניהול מסויימות עשויות לשפר את היעילות הכלכלית אך לעשות זאת בדרכים בלתי מוסריות או בלתי צודקות. מאבק תמידי מתקיים בין הדרישה להשגת היעדים הכלכליים לבין הפגיעה בערכים חשובים אחרים כגון: [[רווחה|רווחת העובד]], [[איכות הסביבה]], [[זכות הקניין]], ומניעת [[אפלייה]].
יעילות היא רק אחת מיעדיה של מערכת כלכלית ועליה להשתלב בצרכים ובדרישות נוספות המשולבות בפעילותה. כך למשל השגת יעילות כלכלית עלולה לעמוד בניגוד לערכים כמו [[צדק (מוסר)|צדק]] ו[[מוסר]]. שיטות ניהול מסוימות עשויות לשפר את היעילות הכלכלית אך לעשות זאת בדרכים בלתי מוסריות או בלתי צודקות. מאבק תמידי מתקיים בין הדרישה להשגת היעדים הכלכליים לבין הפגיעה בערכים חשובים אחרים כגון: [[רווחה|רווחת העובד]], [[איכות הסביבה]], [[זכות הקניין]], ומניעת [[אפלייה]].


[[קטגוריה:תאוריות כלכליות]]
[[קטגוריה:תאוריות כלכליות]]

גרסה מ־23:38, 2 בפברואר 2012

יעילות כלכלית הוא מונח המתאר את אופי השימוש הנעשה במשאבים, במטרה להביא למקסימום את רמת התפוקה של מוצרים או שירותים. מערכת כלכלית מסוימת מוגדרת כיעילה יותר לעומת אחרת כאשר ברמה נתונה של מקורות היא מספקת כמות גבוהה יותר של מוצרים או שירותים.

במונחים מוחלטים, מצב מוגדר כיעיל מבחינה כלכלית כאשר:

  1. לא ניתן להשיג שיפור בתפוקה מבלי לגרום לאחר לפגיעה בתפוקה (מצב יעיל פארטו).
  2. לא ניתן להשיג תפוקה גבוהה יותר מבלי להגדיל את רמת התשומות.
  3. התפוקה מושגת ברמת התשומות הנמוכה ביותר עבור כל יחידה.

הבסיס התאורטי

על פי התיאוריה הכלכלית קיימות שתי השקפות עיקריות להגדרת היעילות הכלכלית, אך שתיהן רואות במעורבות הממשלתית בתהליך הכלכלי כגורם המשפיע ביותר. השקפה אחת רואה במעורבות הממשלה כגורם מפריע להשגת היעילות, והשנייה רואה בממשלה כגורם שמעורבותו הכרחית על מנת למנוע פגיעה ביעילות הכלכלית כתוצאה מפעילותם של כוחות השוק החופשי.

הזרם המרכזי של התאוריה הכלכלית רואה בכוחות השוק החופשי את המכשיר היעיל ביותר להקצאת המקורות ביחס לאלטרנטיבות האחרות, אך נדרשת רמה מסוימת של מעורבות ממשלתית על מנת להסדיר את אופן פעילותו ולמנוע כשלים אפשריים. בעיקר מדובר על מעורבות בתהליכי המקרו של השוק כמו למשל בנוגע למדיניות הפיסקלית והמוניטרית של המדינה.

לעומת זאת בתהליכים המתנהלים ברמת המיקרו של השוק כמו למשל בפעילותן של חברות עיסקיות, ישנן תאוריות המצדדות בהימנעות מוחלטת של מעורבות ממשלתית, ולעומתן כאלה הרואות בה צורך חיוני הנדרש לקיומו של שוק כלכלי חופשי ומתפקד.

כבר במאה ה-19 פירסמו הפילוסופים של הכלכלה הליברלית הקלאסית את השקפתם כתומכי אסכולת "הממשלה הקטנה", המוכרת גם כ"לסה פר", המצדדים בביטול או קיום מינימלי של מעורבות הממשלה בתהליכים הכלכליים. בשנות השלושים של המאה ה-20 התחזק מעמדם של הכלכלנים מן האסכולה המוסדית ובראשם הכלכלנים הקיינסיאנים אשר ראו ברמה מסוימת, ובהתאם לצורך גם גבוהה, של מעורבות ממשלתית בתהליכים הכלכליים, כהכרח חיוני לשם שמירה על תפקודה של המערכת הכלכלית.

הגדרת המטרה

יעילות היא רק אחת מיעדיה של מערכת כלכלית ועליה להשתלב בצרכים ובדרישות נוספות המשולבות בפעילותה. כך למשל השגת יעילות כלכלית עלולה לעמוד בניגוד לערכים כמו צדק ומוסר. שיטות ניהול מסוימות עשויות לשפר את היעילות הכלכלית אך לעשות זאת בדרכים בלתי מוסריות או בלתי צודקות. מאבק תמידי מתקיים בין הדרישה להשגת היעדים הכלכליים לבין הפגיעה בערכים חשובים אחרים כגון: רווחת העובד, איכות הסביבה, זכות הקניין, ומניעת אפלייה.