שנות ה-30 של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
משמאל למעלה, עם כיוון השעון: תצלומה הנודע של דורותיאה לאנג של חסרת הבית פלורנס אוונס תומפסון אשר ממחיש את ההשפעות של השפל הגדול, בשל תנאי בצורת קיצוניים התחוללו במהלך העשור סערות אבק באמריקה הצפונית אשר כונו "אגן האבק", נחתים יפנים בקרב על ווהאן שנערך במסגרת מלחמת סין-יפן השנייה (1938), ב-1932 הטייסת אמיליה ארהארט הופכת לאישה הראשונה שחצתה את האוקיינוס האטלנטי בטיסת יחיד, הרודן הגרמני אדולף היטלר והמפלגה הנאצית חותרים להקים מערכת פוליטית, מדינית, כלכלית וחברתית חדשה של הגמוניה גרמנית נאצית מוחלטת באירופה שהגיעה לשיאה ב-1939 עם פלישת גרמניה הנאצית לפולין, מהלך שהוביל לפרוץ מלחמת העולם השנייה, ספינת האוויר הגרמנית הינדנבורג נשרפה לחלוטין בעת ניסיון נחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית - באסון נהרגים 36 בני אדם וכתוצאה מהאסון הסתיים העידן של ספינות האוויר כאמצעי תחבורה עיקרי, המנהיג ההודי מהאטמה גנדי בעת מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930)
מאות:
המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21
עשורים:
1910–1919 - 1920–1929 - 1930–1939 - 1940–1949 - 1950–1959
שנים:
<<< - 1930 - 1931 - 1932 - 1933 - 1934 - 1935 - 1936 - 1937 - 1938 - 1939 - >>>

שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

במהלך שנות השלושים, מדינות העולם ניסו להיחלץ מהמיתון הכלכלי העולמי, שפרץ בסוף שנות ה-20. באירופה התחזקו המשטרים הטוטליטריים, כמו הפשיזם והנאציזם. בארצות הברית הופעלה תוכנית הניו דיל שהשקיעה כספי מדינה בצמצום האבטלה, אך רק פריצת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, הובילה לסיום המיתון העולמי.

אירועים עולמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוץ מלחמת העולם השנייה: עד תחילת אוקטובר 1939 גרמניה וברית המועצות השתלטו על כל פולין בהתאם לחלקו החסוי של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולוניאליזם ואימפריאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה האיטלקית ב-1939

דה-קולוניזציה והשגת עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית שיעורי האבטלה הגבוהים גרמו לכך שכמות גדולה של מובטלים השתמשו ברכבות משא על מנת לחפש עבודה בערים שונות ברחבי ארצות הברית
תמונה של הצלמת דורותיאה לאנג בשם "אם נודדת" (מרץ 1936). במרכז התמונה פלורנס אוונס תומפסון, אם אמריקנית לשבעה בת 32 שנודדת עם משפחתה בדרכים לאחר שאיבדה את ביתה ופרנסתה

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנס המפלגה הנאצית בנירנברג ב-1935. עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית בשנת 1933 הביאה ליצירת המשטר של גרמניה הנאצית שיזם והוביל למלחמת העולם השנייה ולשואת יהודי אירופה.
ב-1936 מזעזע המלך אדוארד השמיני את בריטניה כולה, כשמודיע על ויתורו על כס המלכות, לאור רצונו להתחתן עם אהובתו האמריקאית ווליס סימפסון

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו דיל: הנשיא האמריקני פרנקלין רוזוולט במעמד החתימה על חוק רשות עמק טנסי, 18 במאי 1933

המזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1932: מלחמת האמו - לאחר מקרים רבים שציפורי האמו האוסטרלית הורסת יבולים חקלאיים, תושבים רבים מתלוננים אל הממשלה האוסטרלית בנושא, ולבסוף, בארגונה של הממשלה, מתחיל מבצע חיסול המוני לציפורי האמו. המבצע לא נוחל הצלחה רבה, והממשלה מחליטה להציע תשלום לכל מי שיחסל ציפור אמו באופן עצמאי. שיטה זו משיגה תוצאה יעילה יותר, ועשרות אלפי ציפורי אמו נהרגות לאורך עשור וחצי של מבצעים אלו. פעולות אלו סופגות גינויים של פעילי סביבה ואנשי אקדמיה.

תנועות חברתיות ופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-30 יצרו קונפליקטים בין תנועות פוליטיות שונות, ובראשן: הפשיזם המזוהה עם מדינות הציר ; הדמוקרטיה הליברלית המזוהה עם מדינות ההסכמה ; הקומוניזם המזוהה עם ברית המועצות. מתחים אלו התגבשו לכדי עימותים אלימים בכמה מקרים, בהם מלחמת אזרחים בספרד או בסין, כששיאם הגיע בסוף העשור עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

עליית הנאציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נאציזם
היטלר ואנשיו בהצדעה במועל יד, מרץ 1936
  • המפלגה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר עולה לשלטון בגרמניה ב-1933 ויוצרת משטר פשיסטי שמתכחש לחוזה ורסאי, רודפת יהודים ומיעוטים אחרים בחברה גרמנית, חותרת להרחיב את שטחה של גרמניה, ומתנגדת להתפשטות הקומוניזם.
  • גרמניה הנאצית תחת הנהגתו של היטלר יוצאת מחבר הלאומים אך מארחת את האולימפיאדה של 1936 כמפגן ראווה להצגת הישגי הנאצים לעיני העולם כולו.
  • כאשר היטלר איים כי לא יהסס לכבוש את צ'כוסלובקיה, בחר ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין לטוס לגרמניה על מנת להיפגש עם היטלר ולשכנעו לא להיכנס לצ'כוסלובקיה בתקווה להימנע ממלחמה. על מנת לעצור את היטלר מלכבוש את צ'כוסלובקיה הסכים צ'מברליין לוותר על חבל הסודטים (האזור דובר הגרמנית של צ'כוסלובקיה) לטובת גרמניה. צרפת תמכה בגישתו של צ'מברליין, שאפיינה את מדיניות הפיוס המערבית כלפי גרמניה בשנות ה-30. פחות משנה לאחר ההסכם, בעקבות מעשי התוקפנות של היטלר והפלישה לפולין, הכריזה בריטניה מלחמה על גרמניה והחלה מלחמת העולם השנייה, וכעבור כמה חודשים התפטר צ'מברליין מתפקידו.
  • רציחתו של הדיפלומט הגרמני ארנסט פום ראט בפריז על ידי הצעיר היהודי-גרמני הרשל גרינשפן הייתה העילה לפרוץ סדרת הפרעות שנודעה כ"ליל הבדולח". במהלך ליל הבדולח שהתרחש בין ה-9 עד ה-10 בנובמבר 1938 תנועת הנוער ההיטלראית, הגסטפו וה-SS ערכו פוגרום באוכלוסייה היהודית שחיה ברחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה). במהלך ליל הבדולח נרצחו 91 יהודים, ובין 25 ל-30 אלף נוספים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז. כ-267 בתי כנסת נהרסו ואלפי בתים ועסקים בבעלות יהודים נשדדו. ליל הבדולח שימש גם כאמתלה להחרמת כלי נשק מיהודי גרמניה.
  • גרמניה ואיטליה חתרו להרחבת הטריטוריות שבשליטתן. גרמניה החלה בסיפוח שטחי אוסטריה ויתר האזורים באירופה עם שיעור ניכר של דוברי גרמנית. לפי חוזה וורסאי, הועבר חבל הסאר מגרמניה לפיקוח חבר הלאומים, והוסכם שרק לאחר שייערך משאל עם בחבל זה ייקבע עתידו. בינואר 1935 נערך משאל עם, ו–91 אחוז מתושבי חבל הסאר הצביעו בעד החזרת החבל לגרמניה, וכך נעשה. אוצרות הטבע באזור שימשו את היטלר בתיעושה ובחימושה של גרמניה. בראשית 1936 הורה אדולף היטלר לפלוש לחבל הריין, האזור הגובל עם צרפת, שהיה מפורז על פי חוזה ורסאי. חלק ממפקדי הצבא הגרמני התנגדו לצעד, אך הסכימו לאחר שכנוע מהיטלר כי צרפת ואנגליה לא יעשו דבר,[2] והצבא הגרמני נכנס לאזור בניגוד לחוזה ורסאי ולהסכמי לוקרנו.
  • בשנת 1939 מספר מדינות באמריקה, כולל קנדה, קובה, וארצות הברית, בצעד באופן מעורר מחלוקת התנגדו בתוקף לקלוט את 936 הפליטים היהודים על סיפון האונייה סנט לואיס שיצאה מהמבורג שבגרמניה ב-13 במאי 1939 בעקבות "ליל הבדולח". אחרי מסע של כחודש בים הודיעו הולנד, בלגיה, צרפת ובריטניה על נכונותן לקלוט את היהודים, והאונייה הוחזרה לאירופה לפיזור היהודים במדינות אלה. רוב פליטי "סנט לואיס" נספו מאוחר יותר בשואה, עם כיבושן של מרבית המדינות הללו בידי הגרמנים. סיפורה של הספינה "סנט לואיס" מלמד יותר מכל על התייחסותו השלילית והאטומה של העולם החופשי לבעיית היהודים הנמלטים מציפורני הנאצים, והוכיח כי ליהודים המהגרים מגרמניה אין, למעשה, ארץ מקלט.
  • לאורך שנות ה-30 פעלו ברחבי אירופה מפלגות נוספות אשר היו שותפות לאידאולוגיה הנאצית, כמו מפלגת צלב החץ בהונגריה, או נאשונל סמלינג בנורווגיה.

פציפיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פציפיזם

ההרג ההמוני שאירע במלחמת העולם הראשונה עורר סלידה עמוקה ממלחמה בחלקים נרחבים של העולם המערבי, ודוקטרינות פציפיסטיות צוברות אוהדים חדשים רבים בעשור זה. כך למשל, ב-9 בפברואר 1933 מתקבלת באגודת הדיבייט של אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה שבועת אוקספורד והיא: "בשום נסיבות שהן לא יילחם הבית הזה למען המלך והמדינה", שמתקבלת ברוב של 253 כנגד 157 מתנגדים. ב-12 באפריל 1935 מתקבלת בארצות הברית החלטה המזדהה עם שבועת אוקספורד עליה חותמים כ-60 אלף תלמידי מכללות.

אומת האסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אומת האסלאם

הארגון נוסד בשנת 1930 בדטרויט כאפרו-אמריקאי, אסלאמי-דתי, חברתי ופוליטי. מטרתו המוצהרת הוכרזה כשיפור מצבם הכללי של האפריקאים-אמריקנים בארצות הברית.

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות מעשי ידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 6 במאי 1937 – אסון ההינדנבורג - ספינת האוויר (צפלין) הגרמנית "הינדנבורג" נשרפה לחלוטין בעת ניסיון נחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית. בשריפה נהרגו 36 בני אדם - 13 נוסעים, 22 אנשי צוות ואיש צוות קרקע אחד. 62 בני אדם נוספים שהיו על הספינה ניצלו. התאונה האיצה את קץ העידן של ספינות האוויר כאמצעי תחבורה עיקרי, ואת המעבר לעידן הטיסה במטוסים.

טבע ואיכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוחים טכנולוגיים בתחום התחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-30 הוא עשור מפנה בתחום התחבורה, כאשר משתפרת יכולתם של מטוסים וכלי רכב, שכבר היו זמינים בעשורים הקודמים, להפוך ליעילים ופרקטים יותר.

פיתוחים טכנולוגיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע האטום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנות ה-30 מגיע המדע להישגים רבים בחקר האטום וחלקיו, כשבהם גילוי הביקוע הגרעיני בשנת 1937, שעומד בבסיס פצצת האטום.

הישגים מדעיים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי כוכב הלכת הננסי פלוטו

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938 דמות הקומיקס סופרמן הופיעה לראשונה בחוברת אקשן קומיקס מס' 1

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1931 יוצאת לשווקים הגיטרה החשמלית המסחרית הראשונה

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 באוקטובר 1938 אורסון ולס משדר את תסכית הרדיו "מלחמת העולמות" על פלישת חוצנים ממאדים לכדור הארץ, וגורם להיסטריה המונית.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמות אופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

שחקנים / אנשי בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצרי סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פושעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל קפונה, 1931

פושעים בולטים של תקופת השפל הגדול:

אירועים משמעותיים בתנועה הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – 1930 בארץ ישראל, 1931 בארץ ישראל, 1932 בארץ ישראל, 1933 בארץ ישראל, 1934 בארץ ישראל, 1935 בארץ ישראל, 1936 בארץ ישראל, 1937 בארץ ישראל, 1938 בארץ ישראל, 1939 בארץ ישראל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-30 של המאה ה-20 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Mengkukuo / Mengjiang
  2. ^ Routledge History of International Organizations: From 1815 to the Present Day
  3. ^ Democracy in Mexico: Peasant Rebellion and Political Reform
  4. ^ Why are so many white-collar professionals in revolt?, The Guardian
  5. ^ [https://dspace.library.uu.nl/bitstream/handle/1874/315801/Thesis%20L%20Dierdorp%20%283187268%29%20Racial%20Segregation%20in%20South%20Africa%20and%20Southern%20Rhodesia.pdf?sequence=2&isAllowed=y Racially Segregated Education in South Africa and Southern Rhodesia] (עמ' 15)
  6. ^ The Long Beach earthquake of 1933, Los Angeles Times
  7. ^ EARTHQUAKES AT ISLAND OF KOS
  8. ^ Earthquake imminent; Geological Survey Authority warns
  9. ^ A. J. WILLIS, Functional Ecoligy (עמ' 268)
  10. ^ Joseph Morgan Hodge, Triumph of the expert: Agrarian doctrines of development and the legacies of British colonialism (עמ' 152), Ohio University Press
  11. ^ SOMUA S35
  12. ^ How to detect targets
  13. ^ Pulp’s Big Moment
  14. ^ The History of Comics: Decade by decade
  15. ^ Mike Ashley's 'The Golden Age of Pulp Fiction'
  16. ^ Swing
  17. ^ Boogie-woogie
  18. ^ Brazilian Music: Northeastern Traditions and the Heartbeat of a Modern Nation
  19. ^ The Concise Garland Encyclopedia of World Music
  20. ^ The Surprising Politics Of Calypso
  21. ^ Celebrating the 75th Anniversary of Hoover Dam: Highlights of the October 20-22, 2010, ASCE Hoover Dam 75th Anniversary History Symposium/Tours/Proceedings
  22. ^ What Was Stalinist Architecture?
  23. ^ https://www.fantasyofflight.com/collection/aircraft/currently-not-showing-in-museum/golden-age/
  24. ^ TIME Magazine Cover: Pierre Laval, Man of the Year - Jan. 4, 1932 - Pierre Laval - Person of the Year - France - Premiers
  25. ^ 25.0 25.1 Franklin Delano Roosevelt: 1932, 1934, 1941 - Person of the Year: A Photo History - TIME
  26. ^ TIME Magazine Cover: Haile Selassie, Man of the Year - Jan. 6, 1936 - Haile Selassie - Person of the Year - Ethiopia - Africa - Rastafarian
  27. ^ TIME Magazine Cover: General & Mme. Chiang, Couple of the Year - Jan. 3, 1938 - Person of the Year - China - Chiang Kai-shek - Madame Chiang
  28. ^ Adolf Hilter: 1938 - Person of the Year: A Photo History - TIME
  29. ^ Joseph Stalin: 1939, 1942 - Person of the Year: A Photo History - TIME