שנות ה-30 של המאה ה-20

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה אתם מתבקשים שלא לערוך ערך זה בטרם תוסר הודעה זו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניחי התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך רצוי לתת קודם תזכורת בדף שיחת הכותבים.
מאות:
המאה ה-19המאה ה-20המאה ה-21

עשורים:
1910–1919 - 1920–1929 - 1930–1939 - 1940–1949 - 1950–1959
שנים:
<<< - 1930 - 1931 - 1932 - 1933 - 1934 - 1935 - 1936 - 1937 - 1938 - 1939 - >>>

שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.

במהלך שנות השלושים, מדינות העולם ניסו להיחלץ מהמיתון הכלכלי העולמי, שפרץ בסוף שנות ה-20. באירופה התחזקו המשטרים הטוטליטריים, כמו הפשיזם והנאציזם. בארצות הברית הופעלה תוכנית הניו דיל שהשקיעה כספי מדינה בצמצום האבטלה, אך רק פריצת מלחמת העולם השנייה, בשנת 1939, הובילה לסיום המיתון העולמי.

אירועים עולמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלחמות בינלאומיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרוץ מלחמת העולם השנייה: עד תחילת אוקטובר 1939 גרמניה וברית המועצות השתלטו על כל פולין בהתאם לחלקו החסוי של הסכם ריבנטרופ-מולוטוב

הסכמים ומשברים בין-יבשתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קולוניאליזם ואימפריאליזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

האימפריה האיטלקית ב-1939

דקולוניזציה והשגת עצמאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בארצות הברית שיעורי האבטלה הגבוהים גרמו לכך שכמות גדולה של מובטלים השתמשו ברכבות משא על מנת לחפש עבודה בערים שונות ברחבי ארצות הברית
תמונה של הצלמת דורותיאה לאנג בשם "אם נודדת" (מרץ 1936). במרכז התמונה פלורנס אוונס תומפסון, אם אמריקנית לשבעה בת 32 שנודדת עם משפחתה בדרכים לאחר שאיבדה את ביתה ופרנסתה

סכסוכים פנימיים ותמורות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אירופה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנס המפלגה הנאצית בנירנברג ב-1935. עלייתה לשלטון של המפלגה הנאצית בשנת 1933 הביאה ליצירת המשטר של גרמניה הנאצית שיזם והוביל למלחמת העולם השנייה ולשואת יהודי אירופה.
ב-1936 מזעזע המלך אדוארד השמיני את בריטניה כולה, כשמודיע על ויתורו על כס המלכות, לאור רצונו להתחתן עם אהובתו האמריקאית ווליס סימפסון

אמריקה הצפונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמריקה הדרומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המזרח התיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניו דיל: הנשיא האמריקני פרנקלין רוזוולט במעמד החתימה על חוק רשות עמק טנסי, 18 במאי 1933

המזרח הרחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפריקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוקיאניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1932: מלחמת האמו - לאחר מקרים רבים שציפורי האמו האוסטרלית הורסת יבולים חקלאיים, תושבים רבים מתלוננים אל הממשלה האוסטרלית בנושא, ולבסוף, בארגונה של הממשלה, מתחיל מבצע חיסול המוני לציפורי האמו. המבצע לא נוחל הצלחה רבה, והממשלה מחליטה להציע תשלום לכל מי שיחסל ציפור אמו באופן עצמאי. שיטה זו משיגה תוצאה יעילה יותר, ועשרות אלפי ציפורי אמו נהרגות לאורך עשור וחצי של מבצעים אלו. פעולות אלו סופגות גינויים של פעילי סביבה ואנשי אקדמיה.

תנועות חברתיות ופוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנות ה-30 יצרו קונפליקטים בין תנועות פוליטיות שונות, ובראשן: הפשיזם המזוהה עם מדינות הציר ; הדמוקרטיה הליברלית המזוהה עם מדינות ההסכמה ; הקומוניזם המזוהה עם ברית המועצות. מתחים אלו התגבשו לכדי עימותים אלימים בכמה מקרים, בהם מלחמת אזרחים בספרד או בסין, כששיאם הגיע בסוף העשור עם פרוץ מלחמת העולם השנייה.

עליית הנאציזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – נאציזם
  • המפלגה הנאצית בהנהגתו של אדולף היטלר עולה לשלטון בגרמניה ב-1933 ויוצרת משטר פשיסטי שמתכחש לחוזה ורסאי, רודפת יהודים ומיעוטים אחרים בחברה גרמנית, חותרת להרחיב את שטחה של גרמניה, ומתנגדת להתפשטות הקומוניזם.
  • גרמניה הנאצית תחת הנהגתו של היטלר יוצאת מחבר הלאומים אך מארחת את האולימפיאדה של 1936 כמפגן ראווה להצגת הישגי הנאצים לעיני העולם כולו.
  • כאשר היטלר איים כי לא יהסס לכבוש את צ'כוסלובקיה, בחר ראש ממשלת בריטניה נוויל צ'מברליין לטוס לגרמניה על מנת להיפגש עם היטלר ולשכנעו לא להיכנס לצ'כוסלובקיה בתקווה להימנע ממלחמה. על מנת לעצור את היטלר מלכבוש את צ'כוסלובקיה הסכים צ'מברליין לוותר על חבל הסודטים (האזור דובר הגרמנית של צ'כוסלובקיה) לטובת גרמניה. צרפת תמכה בגישתו של צ'מברליין, שאפיינה את מדיניות הפיוס המערבית כלפי גרמניה בשנות ה-30. פחות משנה לאחר ההסכם, בעקבות מעשי התוקפנות של היטלר והפלישה לפולין, הכריזה בריטניה מלחמה על גרמניה והחלה מלחמת העולם השנייה, וכעבור כמה חודשים התפטר צ'מברליין מתפקידו.
  • רציחתו של הדיפלומט הגרמני ארנסט פום ראט בפריז על ידי הצעיר היהודי-גרמני הרשל גרינשפן היה העילה לפרוץ סדרת הפרעות שנודעה כ"ליל הבדולח". במהלך ליל הבדולח שהתרחש בין ה-9 עד ה-10 בנובמבר 1938 תנועת הנוער ההיטלראית, הגסטפו וה-SS ערכו פוגרום באוכלוסייה היהודית שחיה ברחבי הרייך השלישי (גרמניה ואוסטריה). במהלך ליל הבדולח נרצחו 91 יהודים, ובין 25 ל-30 אלף נוספים נעצרו ונשלחו למחנות ריכוז. כ-267 בתי כנסת נהרסו ואלפי בתים ועסקים בבעלות יהודים נשדדו. ליל הבדולח שימש גם כאמתלה להחרמת כלי נשק מיהודי גרמניה.
  • גרמניה ואיטליה חתרו להרחבת הטריטוריות שבשליטתן. גרמניה החלה בסיפוח שטחי אוסטריה ויתר האזורים באירופה עם שיעור ניכר של דוברי גרמנית. לפי חוזה וורסאי, הועבר חבל הסאר מגרמניה לפיקוח חבר הלאומים, והוסכם שרק לאחר שייערך משאל עם בחבל זה ייקבע עתידו. בינואר 1935 נערך משאל עם, ו–91 אחוז מתושבי חבל הסאר הצביעו בעד החזרת החבל לגרמניה, וכך נעשה. אוצרות הטבע באזור שימשו את היטלר בתיעושה ובחימושה של גרמניה. בראשית 1936 הורה אדולף היטלר לפלוש לחבל הריין, האזור הגובל עם צרפת, שהיה מפורז על פי חוזה ורסאי. חלק ממפקדי הצבא הגרמני התנגדו לצעד, אך הסכימו לאחר שכנוע מהיטלר כי צרפת ואנגליה לא יעשו דבר,[2] והצבא הגרמני נכנס לאזור בניגוד לחוזה ורסאי ולהסכמי לוקרנו.
  • בשנת 1939 מספר מדינות באמריקה, כולל קנדה, קובה, וארצות הברית, בצעד באופן מעורר מחלוקת התנגדו בתוקף לקלוט את 936 הפליטים היהודים על סיפון האונייה סנט לואיס שיצאה מהמבורג שבגרמניה ב-13 במאי 1939 בעקבות "ליל הבדולח". אחרי מסע של כחודש בים הודיעו הולנד, בלגיה, צרפת ובריטניה על נכונותן לקלוט את היהודים, והאונייה הוחזרה לאירופה לפיזור היהודים במדינות אלה. רוב פליטי "סנט לואיס" נספו מאוחר יותר בשואה, עם כיבושן של מרבית המדינות הללו בידי הגרמנים. סיפורה של הספינה "סנט לואיס" מלמד יותר מכל על התייחסותו השלילית והאטומה של העולם החופשי לבעיית היהודים הנמלטים מציפורני הנאצים, והוכיח כי ליהודים המהגרים מגרמניה אין, למעשה, ארץ מקלט.

פציפיזם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – פציפיזם

ההרג ההמוני שאירע במלחמת העולם הראשונה עורר סלידה עמוקה ממלחמה בחלקים נרחבים של העולם המערבי, ודוקטרינות פציפיסטיות צוברות אוהדים חדשים רבים בעשור זה. כך למשל, ב-9 בפברואר 1933 מתקבלת באגודת הדיבייט של אוניברסיטת אוקספורד בבריטניה שבועת אוקספורד והיא: "בשום נסיבות שהן לא יילחם הבית הזה למען המלך והמדינה", שמתקבלת ברוב של 253 כנגד 157 מתנגדים. ב-12 באפריל 1935 מתקבלת בארצות הברית החלטה המזדהה עם שבועת אוקספורד עליה חותמים כ-60 אלף תלמידי מכללות.

אומת האסלאם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – אומת האסלאם

הארגון נוסד בשנת 1930 בדטרויט כאפרו-אמריקאי, אסלאמי-דתי, חברתי ופוליטי. מטרתו המוצהרת הוכרזה כשיפור מצבם הכללי של האפריקאים-אמריקנים בארצות הברית.

התנקשויות, חיסולים, וניסיונות התנקשות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההתנקשויות, החיסולים, וניסיונות ההתנקשות הבולטים ביותר במהלך העשור (לא בהכרח רק רציחות פוליטיות):

  • המאגוצ'י אוסאצ'י, ראש ממשלת יפן, נופל קורבן לניסיון התנקשות בידי פעיל אולטרה-לאומני בתחנת הרכבת התחתית של טוקיו ב-14 בנובמבר 1930. המאגוצ'י שורד את ניסיון ההתנקשות.
  • נשיא צרפת פול דומר נרצח ב-1932 על ידי מהגר רוסי בשם פבל גורגולוף. המתנקש היה אנרכיסט, משורר ושוחר קיצוני של איכות הסביבה, אך מקורות אחדים מציינים כי היה לא שפוי.
  • מתנקשים מחסלים את אינוקאי צויושי, ראש ממשלת יפן, בביתו, כחלק מניסיון ההפיכה של 15 במאי 1932.
  • המועמד לנשיאות האמריקני יואי לונג נרצח ב-1935.
  • קנצלר אוסטריה אנגלברט דולפוס נרצח ב-25 ביולי 1934 על ידי נאצים אוסטרים בעת ניסיון להפיכה נאצית. רצח פוליטי זה היה בין האירועים שהביאו בסופו של דבר לסיפוח ("אנשלוס") של אוסטריה לגרמניה הנאצית ולקץ עצמאותה.
  • מלך יוגוסלביה אלכסנדר הראשון נרצח בשנת 1934 בעת ביקורו בצרפת בידי מתנקש בולגרי חבר "הארגון המהפכני המקדוני" (IMRO), אשר ככל הנראה פעל מטעמה של התנועה הבדלנית הקרואטית אוסטאשה.
  • 15 במאי 1930 – ראש ממשלת יפן אינוקאי נורה למוות במהלך ניסיון ההפיכה של 15 במאי.
  • 1 בדצמבר 1934 - המדינאי הסובייטי סרגיי קירוב נרצח בלנינגרד. הרצח בוצע על ידי צעיר בשם לאוניד ניקולאיב. הגרסה הרשמית הייתה כי המתנקש פעל בשליחותם של אויבי סטלין. סטלין נקט בגינוני אבל לאומי כבד על מות קירוב. היה זה רצח פוליטי שהיווה ציון דרך בבניית שלטון האימים של סטלין.
  • 7 בנובמבר 1938 – הפליט היהודי בן ה-17 הרשל גרינשפן התנקש בחיי הדיפלומט הגרמני נאצי ארנסט פוֹם רָאט בפריז. התנקשות זו שימשה עילה לפרעות ביהודי גרמניה המכונות "ליל הבדולח".
  • 8 בנובמבר 1939 - גאורג אלזר מנסה להתנקש באדולף היטלר באמצעות פצצה בבית הבירה "בירגרברוי" שבמינכן. היטלר הגיע לנאום שם לציון יום השנה לפוטש במרתף הבירה, אולם הוא עזב את המקום, בניגוד למתוכנן, זמן קצר לפני הפיצוץ.

אסונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אסונות מעשי ידי אדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 6 במאי 1937 – אסון ההינדנבורג - ספינת האוויר (צפלין) הגרמנית "הינדנבורג" נשרפה לחלוטין בעת ניסיון נחיתה בניו ג'רזי שבארצות הברית. בשריפה נהרגו 36 בני אדם - 13 נוסעים, 22 אנשי צוות ואיש צוות קרקע אחד. 62 בני אדם נוספים שהיו על הספינה ניצלו. התאונה האיצה את קץ העידן של ספינות האוויר כאמצעי תחבורה עיקרי, ואת המעבר לעידן הטיסה במטוסים.

אסונות טבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

טבע ואיכות הסביבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-7 בספטמבר 1936 הזאב הטסמני האחרון מת בגן חיות של הוברט והמין נכחד מהעולם.

מדע וטכנולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוחים טכנולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדע[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילוי כוכב הלכת הננסי פלוטו

תרבות פופולרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1938 דמות הקומיקס סופרמן הופיעה לראשונה בחוברת אקשן קומיקס מס' 1

מוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1931 יוצאת לשווקים הגיטרה החשמלית המסחרית הראשונה

קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

רדיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 באוקטובר 1938 אורסון ולס משדר את תסכית הרדיו "מלחמת העולמות" על פלישת חוצנים ממאדים לכדור הארץ, וגורם להיסטריה המונית.

ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מגמות אופנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אישים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנהיגי עולם שנכללו במהלך העשור בצמרת רשימת אנשי השנה של המגזין "טיים":

שחקנים / אנשי בידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוצרי סרטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספורטאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פושעים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אל קפונה, 1931

פושעים בולטים של תקופת השפל הגדול:

אירועים משמעותיים בתנועה הציונית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמוד ראשיPostscript-viewer-shaded.png
ראו גם – 1930 בארץ ישראל, 1931 בארץ ישראל, 1932 בארץ ישראל, 1933 בארץ ישראל, 1934 בארץ ישראל, 1935 בארץ ישראל, 1936 בארץ ישראל, 1937 בארץ ישראל, 1938 בארץ ישראל, 1939 בארץ ישראל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא שנות ה-30 של המאה ה-20 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]