שירת קרליבך – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 142: | שורה 142: | ||
|} |
|} |
||
==נגנים וזמרים העוסקים בשירת קרליבך== |
== נגנים וזמרים העוסקים בשירת קרליבך == |
||
*[[נשמה קרליבך]] - בתו של ר' שלמה קרליבך |
* [[נשמה קרליבך]] - בתו של ר' שלמה קרליבך |
||
*[[חיים דוד סרצ'יק]] - תלמידו של קרליבך |
* [[חיים דוד סרצ'יק]] - תלמידו של קרליבך |
||
*[[בן-ציון סלומון]] ובניו [[נח סלומון]] ו[[יהודה סלומון]]- מתלמידי ר' שלמה |
* [[בן-ציון סלומון]] ובניו [[נח סלומון]] ו[[יהודה סלומון]] - מתלמידי ר' שלמה |
||
* [http://davidzeller.org דוד זלר] - תלמידו של קרליבך והראשון לקבל ממנו סמיכה. |
* [http://davidzeller.org דוד זלר] - תלמידו של קרליבך והראשון לקבל ממנו סמיכה. נטה לשיר בסגנון שקט ומדיטטיבי. |
||
*[[סי לנזבאום]] |
* [[סי לנזבאום]] - מלווהו בעבר של ר' שלמה בגיטרה |
||
*[[להקת המושב]] - הלהקה |
* [[להקת המושב]] - הלהקה התחילה במושב [[מאור מודיעים]] שייסד קרליבך. סולן הלהקה הוא [[יהודה סלומון]]. |
||
*[[soulfarm]] |
* [[soulfarm]] |
||
*[[יונתן רזאל]] |
* [[יונתן רזאל]] |
||
*[[אהרון רזאל]] |
* [[אהרון רזאל]] |
||
*[[שלמה כ"ץ]] |
* [[שלמה כ"ץ]] |
||
*[[יהודה גרין]] |
* [[יהודה גרין]] |
||
*[[חיזקי סופר]] |
* [[חיזקי סופר]] |
||
*[[סיני תור]] |
* [[סיני תור]] |
||
*[[שיבי קלר]] - |
* [[שיבי קלר]] - לאחר שנפגע בתאונה, קיבל קלר על עצמו שבכל הופעה, ישלב שיר של ר' שלמה. |
||
*[[גיא צבי מינצ]] |
* [[גיא צבי מינצ]] |
||
*[[שלו בן יעקב]] |
* [[שלו בן יעקב]] |
||
*[[חנן יובל]] |
* [[חנן יובל]] |
||
*[[שלמה בר]] |
* [[שלמה בר]] |
||
*[[אהוד בנאי]] |
* [[אהוד בנאי]] |
||
שמואל גריינימן |
* שמואל גריינימן |
||
רבים מן האמנים העוסקים בשירת קרליבך |
רבים מן האמנים העוסקים בשירת קרליבך משייכים את עצמם לז'אנר [[מוזיקה יהודית מקורית]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־12:01, 26 באוקטובר 2012
שירת קרליבך הוא שמו של ז'אנר במוזיקה החסידית של שירי נשמה, בעיקר, שהולחנו על ידי ר' שלמה קרליבך. שירי קרליבך מולחנים לגיטרה, הכלי בו ניגן קרליבך. שירת קרליבך מוכרת בעיקר מהלחנים לשירי שבת ("מזמור לדוד", "לכה דודי") ושירי חתונה (כגון "עוד ישמע"). הבסיס לניגוניו של קרליבך, לפי דבריו, הוא פשיטות הנגינה: "כל מנגינה ניתן ליצור על ידי שני אקורדים". חלק קטן מלחני קרליבך כולל ניגונים ללא מילים ("קרקוב").
שירי קרליבך נהפכו לחלק אינטגרלי מהמוזיקה החסידית עד כדי אי זיהויים ככאלו וחלק משירי קרליבך מפורסמים כ"לחנים עממיים".
רקע
קרליבך עשה את דרכו המוזיקלית בליווי הגיטרה שלו, באווירת שנות ה-60. הוא התוודע ללהקות רוק ופגש במסעותיו זמרי רוק ונשמה מהם הושפע כמו מאווירת ילדי הפרחים. שיריו הראשונים יצאו בשני תקליטי ביכורים, אחד מהם ("הנשמה לך") בליווי להקה מורחבת של נגנים בעיבוד וניצוח של מילטון אוקום. תקליטים אלו פרסמו את להיטיו הראשונים - "אשא עיני", "השמיעיני את קולך" "לולי תורתך" וכן השיר "עוד יישמע" אשר נקלט במהירות בקרב הדור הצעיר בישראל והפך לשיר קאנוני המושר בכל חתונה דתית.
ב-1963 הופיע קרליבך במועדון ה-village-gate, בניו יורק, הופעה אשר לדעת רבים סימנה את פריצת הדרך הראשונה שלו, לאחר פרסום התקליט אשר הוקלט באותו מופע. בתקליט זה נשמעה לראשונה התלהבות הקהל והיסחפותו לשיר יחד עם הזמר – תופעה אשר תחזור על עצמה בכל מופע ותהפוך לסימן ההיכר שלו. קרליבך בתקליט מיטיב לשיר כחזן המסלסל בנימה רגשנית את הפסוקים של פרק התפילה "וזוכר חסדי אבות". התקליט נקרא "פיתחו לי שערי צדק" על פי הפסוק אותו הלחין, כדבריו, מתוך כמיהה להשפיע על פתיחת הלבבות בין האנשים ובינם לבין שערי השמים. עם בואו לישראל, בסוף שנות ה-60, כבר הסתמנה בארץ פריחה מחודשת של שירה חסידית, ובפסטיבלי הזמר החסידיים השונים שהתקיימו באותן שנים השתתף קרליבך כמלחין ואף זכה להכרת הציבור הישראלי בשיריו "והאר עינינו" (זכה מקום שני בפסטיבל הראשון) וכן "ישראל ישראל בטח בה'", "חמדת ימים". שיריו אף צעדו במקומות גבוהים במצעד הפזמונים הישראלי. שירים אחרים שלו קיבלו משמעויות לאומיות, כמו "ובאו האובדים" והשיר "למען אחי ורעי" אשר הולחנו במסגרת המאבק לעליית יהודי ברית המועצות. השיר "עוד אבינו חי" הפך גם הוא לפופולרי בקרב הציבור כולו. מאז הוסיף להקליט למעלה מ-1000 מנגינות ושירים. רק מיעוטם יצא לאור ורבים אחרים נגנזו או אבדו.
נוסח קרליבך
בין היתר הלחין קרליבך מנגינות לקטעי תפילה ובייחוד מתפילות השבת. לחנים אלו התקבלו במקומות מסוימים והם ידועים כ"נוסח קרליבך". נוסח תפילה היה מקובל בבית הכנסת "בירב" בצפת על ידי חסידי קרליבך ועם הזמן התפשט למקומות נוספים. אך גם במקומות בהם יש ציבור גדול של דתיים לאומים באזורי יהודה ושומרון כגון במערת המכפלה קיים לעתים מניין נוסף של "נוסח קרליבך" הידוע כ"מניין קרליבך". אחד מ"מנייני קרליבך" הידועים ביותר מתקיים בבית הכנסת "לכו נרננה" בגבעת שמואל. יש כמה מניינים בצפת ביניהם "בירב" כנזכר וקהילת "בית האהבה והתפילה". גם בירושלים קמו כמה מניינים קבועים: בכותל מתקיים מנין קרליבך בערב שבת כשעה אחרי הדלקת נרות צמוד למחיצה הכי קרוב לכותל. ברובע היהודי מתקיים מניין "חלוני רקיע". בנחלאות יש שלושה מניינים מרכזיים המתפללים בנוסח קרליבך - קהילת "קול רינה", קהילת "מעיינות", וקהילת "ואני תפילה". בקרית משה יש את "מניין קרליבך קמ"ש". וכמובן יש בארצות הברית בניו יורק - "The Carlebach Shul" ובלוס אנג'לס - "The Happy Minyan".
בדומה ללחני התפילה הציע הרב יוסף בא-גד לרב קרליבך להלחין גם את המשניות. הצעה זו התקבלה על הר' קרליבך אך היא לא יצאה לפועל.
דיסקוגרפיה
אלבומי אולפן
אוספים
|
אלבומי הופעה
|
נגנים וזמרים העוסקים בשירת קרליבך
- נשמה קרליבך - בתו של ר' שלמה קרליבך
- חיים דוד סרצ'יק - תלמידו של קרליבך
- בן-ציון סלומון ובניו נח סלומון ויהודה סלומון - מתלמידי ר' שלמה
- דוד זלר - תלמידו של קרליבך והראשון לקבל ממנו סמיכה. נטה לשיר בסגנון שקט ומדיטטיבי.
- סי לנזבאום - מלווהו בעבר של ר' שלמה בגיטרה
- להקת המושב - הלהקה התחילה במושב מאור מודיעים שייסד קרליבך. סולן הלהקה הוא יהודה סלומון.
- soulfarm
- יונתן רזאל
- אהרון רזאל
- שלמה כ"ץ
- יהודה גרין
- חיזקי סופר
- סיני תור
- שיבי קלר - לאחר שנפגע בתאונה, קיבל קלר על עצמו שבכל הופעה, ישלב שיר של ר' שלמה.
- גיא צבי מינצ
- שלו בן יעקב
- חנן יובל
- שלמה בר
- אהוד בנאי
- שמואל גריינימן
רבים מן האמנים העוסקים בשירת קרליבך משייכים את עצמם לז'אנר מוזיקה יהודית מקורית.
קישורים חיצוניים
- אלעד דויטש, שלמה המלך מאתר nrg
- טאבים ואקורדים לשירים של הרב שלמה קרליבך מאתר MP3
- סרט על הבדלה נוסח קרליבך בגבעת שמואל מאתר ערוץ ראש הגבעה
- אלבום חדש של קרליבך - כשושנה ובו ניגונים נדירים שלא הוקלטו מעולם מהופעה בגבעת שמואל מאתר ערוץ ראש הגבעה