מוזיקה יהודית מקורית
| מקורות סגנוניים | הרב שלמה קרליבך, מוזיקה חסידית שורשית, רוק עולמי, מוזיקה ישראלית, פיוטים וליטורגיה יהודית |
|---|---|
| מקורות תרבותיים | תנ"ך, תורה שבעל-פה, ספרות רבנית, ספרות עברית מודרנית, שירה עברית מודרנית |
| פופולריות מיינסטרים | החל מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 |
  | |
מוזיקה יהודית מקורית או פופ אמוני היא סוגה מוזיקלית (ז'אנר) מפותחת שהחלה במחצית הראשונה של שנות ה-90 בישראל ומהווה סינתזה בין מוזיקה יהודית למוזיקה ישראלית. למעשה, המוזיקה היהודית המקורית היא מוזיקה עכשווית הכוללת מגוון סגנונות כגון רוק, פופ, מוזיקת עולם, מוזיקה אתנית, מוזיקה קלאסית ועוד. המשותף לכולם הוא המסר היהודי, האמוני והאסתטי שמנסים האמנים להעביר דרך שיריהם.
רקע
[עריכת קוד מקור | עריכה]המוזיקה היהודית המקורית היא ז'אנר מוזיקלי יצירתי ואומנותי המבטא רעיון יהודי או מחשבה יהודית. ניתן לאפיין אותה בשלושה פרמטרים עיקריים. תוכן יהודי, יצירתיות ומקוריות האמן, ושימוש בסגנון מוזיקה מקצועי ומפותח ולא עממי. כמו כן ניתן להבחין במספר תתי זרמים מוזיקליים בז'אנר זה, כאשר המשותף לכולם היא ההשפעה של הרוח היהודית על היצירה. כל אמן נותן ביטוי שונה לכך בהתאם לסגנון ולרוח המוזיקלי ממנו הושפע, משום כך זיהוי שיר כשייך לז'אנר המוזיקה היהודית המקורית עשוי להיקבע לפי רוח היצירה ומילותיה יותר מאשר לפי סגנונה המוזיקלי.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנות העיצוב
[עריכת קוד מקור | עריכה]גדול מבשרי הז'אנר ומעצב שורשיו הוא כנראה הרב שלמה קרליבך, שאמנים רבים רואים את עצמם כתלמידיו וממשיכי דרכו שידועה בכינוי שירת קרליבך. הרב קרליבך כמוזיקאי ובוגר ישיבות חסידיות חרת על דגלו את אהבת כל יהודי באשר הוא. את הופעותיו המוזיקליות החל בשנות ה-60 של המאה ה-20, כאשר הרוק והפופ החלו להיות פופולריים ברחבי העולם. מצויד בגיטרה ובאנרגיות בלתי נלאות היה נודד ומופיע במועדונים מפורסמים ברחבי ארצות הברית. הוא סלל את הדרך המוזיקלית של הז'אנר היהודי בכך שהוא הראשון שהלחין ויצר מוזיקת רוק ופופ לטקסטים יהודיים מהמקורות.
לאחר פריצתו של קרליבך החלו אמנים רבים ליצור מוזיקה יהודית בסגנון הרבה יותר מפותח. להקת בני הרבנים החלה את דרכה בסוף שנות ה-60 ויצרה שירי פופ רוק, ופולק רוק לפסוקים מן המקורות, מה ששינה לחלוטין את סצנת המוזיקה החסידית בעולם היהודי ואפילו השפיעה על חלק מהאמנים הישראליים. בתחילת שנות ה-70' החלה שירת קרליבך לעניין אמנים ישראליים רבים שהשתתפו בפסטיבל הזמר החסידי, דבר שהביא לחיבור מחודש בין המוזיקה הישראלית למקורות היהודיים. בכך סלל קרליבך דרך ליוצרים אחרים לבטא את התלהבותם הדתית-והרוחנית באמצעות המוזיקה, כמו הרב יהושע אנגלמן שהמשיך את דרכו של קרליבך בחיבור בין תכנים יהודיים למוזיקת רוק ונשמה.
התפתחות הסוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההרכב הראשון שיצר מוזיקה יהודית איכותית עם טקסטים מקוריים השונה מהותית מהמוזיקה החסידית הם להקת "מגמה" שהקים משה יס בשנת 1978, ואשר פעלה במשך שנות ה-80. הטקסטים שהיו בשפה האנגלית דיברו בעיקר ליהדות ארצות הברית וחיברו תכנים יהודיים עם מוזיקה מפותחת. מהפכן נוסף הוא יהודה גלאנץ, אמן ססגוני שחזר בתשובה ועלה מארגנטינה בתחילת שנות ה-80, אשר יצר מוזיקה מקורית עם תכנים יהודיים. בתחילת דרכו בארץ אף כתב כמה שירי רוק מחתרתיים שהיוו מחאה של הקול היהודי שלא נשמע מספיק ברחוב הישראלי. יצירתו כוללת טקסטים מהמקורות בשילוב מילים שכתב. סגנונו המוזיקלי המהפכני מפגיש פופ עם מוזיקת נשמה, כליזמר עם ג'אז, ומוזיקת עולם עם רוק. עיבוד שלו לשיר אדון עולם בלחן המסורתי מהתפילה בעיבוד ג'אז לטיני שיצא לרדיו בשנת התשנ"ב (1992) היווה עוד ציון דרך חשוב בהתפתחות של הז'אנר. השיר המפורסם ביותר שלו שפרץ לתודעה הוא "נעלה לבית המקדש".
בשנת התשנ"ג (1992) שר הזמר החוזר בתשובה בני אלבז יחד עם בנו בן ה-13 גד אלבז את השיר "לא קשה לחזור בתשובה". השיר היה מרענן ברשימות ההשמעה בערוצים הדתיים ביחס לשירים החסידיים שמילאו אותן באותם ימים. בשנת התשנ"ה (1994) פרץ יוסף קרדונר לתודעה עם שירו שיר למעלות שהפך ללהיט ברדיו ונעשו לו גרסאות כיסוי רבות, הבולטת בהן הוא הקאבר של מוש בן ארי ולהקת שבע.
בראשית דרכה פעלה סוגה זו מחוץ למיינסטרים המוזיקלי, והיא הושמעה ברדיו רק בערוצי הרדיו הפיראטיים כדוגמת ערוץ 7 ורדיו ברסלב. בנוסף הושמעו השירים במסגרת התוכנית המילה האחרונה ששודרה בגלי צה"ל המקיימת דיאלוג בין דתיים לחילונים ובין ימין לשמאל, וכן במסגרת התוכנית "סג"ל עצבני" של אראל סג"ל ששודרה בתחנה רדיו ללא הפסקה. בתחילת הדרך גם הסתפקו האומנים שפעלו בסוגה זו בהפקות פרטיות, עד לשנת 1999 אז הקים המפיק המוזיקלי ניצן זעירא בעל חברת נענע דיסק את חברת התקליטים מי"ם, שהייתה ללייבל המוסדר הראשון של המוזיקה היהודית המקורית בישראל שבו יצאו האלבומים של חלוצי הז'אנר. חברות הפקה והפצה נוספות של הסוגה הזו הם הינדיק הפקות, רנ"י הפקות ודברי שיר.
בשנות ה-2000
[עריכת קוד מקור | עריכה]בסביבות שנת 2007, בעקבות גל החזרה בתשובה של אמנים רבים מן המיינסטרים של התעשייה, בהם אביתר בנאי, יונתן רזאל ושולי רנד החל הז'אנר לתפוס תאוצה ברמה הלאומית. לפריצת הז'אנר סייע גם העניין הרב שגילו אמנים פופולריים בפיוטים והחידושים והעיבודים שנוצרו להם, כגון: ברי סחרוף, מאיר בנאי, אתי אנקרי, ודוד ד'אור, בהמשך גם ענק הזמר החסידי אברהם פריד התחיל ליצור שירים מקוריים ולא להישען דווקא על ציטוט פסוקים וחזרה עליהם דוגמת: עלה קטן שלי והאלבום כמה טוב שנפגשנו. כתוצאה מכך, לאחר זמן רב שמוזיקה זאת הושמעה רק בתוכניות נישה, נוצר מצב שאפילו אמנים אשר החלו את דרכם בז'אנר, כדוגמת אודי דוידי ולהקת המדרגות, החלו להיות מושמעים בפלייליסט של גלגלצ, ואף פרצו את מגבלת האלבום זהב, אחד מנציגיו הבולטים היה ישי ריבו.[1]
הפופ האמוני צמח בתוך בתקופה בה המגזר הדתי־לאומי הרחיב את השפעתו על הספרות, הקולנוע והתרבות בכלל.[2]
בשנת 2019 כתב גל אוחובסקי ביקורת כנגד המוזיקה האמונית וקרא לה מוזיקה מקולקלת. ”אני לא מעוניין לשמוע תפילות ברדיו שלי; בשביל זה יש תחנות לאנשים מאמינים. אני לא רוצה שיסבירו לי, גם בשירים שמנעימים לי את הדרך, כמה כיף שיש אלוהים וכמה טוב יהיה לי אם אעשה כל מה שרבנים זקנים חושבים שהוא רוצה שאני אעשה. הגל הזה שהפך עכשיו למבול הוא עכור ומסוכן...” (גל אוחובסקי, אוי אלוהים, באתר מאקו, 12 בדצמבר 2019). הכתבה זכתה לביקורת רבה.[3][4][5][6][7]
במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלגלצ לשנת תש"פ, כמעט מחצית משירי העשירייה הראשונה שויכו לסוגת "הפופ האמוני" על ידי השדרנית לבנת בן־חמו, ביניהם שירים של מבצעים דוגמת ישי ריבו, חנן בן ארי, עקיבא ונתן גושן.[8] נציגים נוספים כוללים את יונתן רזאל.[9] נציגות של הפופ האמוני בשנות ה־20 הן נרקיס ואודיה[2][10] וכן יעל קבסה.[11]
המסורת של חסידות ברסלב השפיעה על הפופ האמוני ואיפשרה לאדם הסובל לבחון את הכאב הפרטי שלו.[12]
בעקבות מלחמת חרבות ברזל, חלה עלייה של תכנים יהודיים בתרבות ובמוזיקה.[13] גל של שירים אמוניים כמו ביצועו של ששון שאולוב לשיר "תמיד אוהב אותי" הפכו ללהיטים.[14] השיר הדגיש את האופטימיות כרגש דתי.[14]
מאפייני הסוגה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בניגוד למוזיקה החסידית, המוזיקה היהודית המקורית אינה מלחינה פסוק או שניים וחוזרת עליו פעמים רבות, אלא יוצרת טקסטים מקוריים או מלחינה קטעים מן המקורות בצורה אמנותית ועכשווית, וישנם אמנים אשר מכנים את עצמם זמרים-יוצרים. תופעה נוספת בז'אנר זה היא היותם של רבים מן האמנים המשפיעים בו חוזרים בתשובה, שחלקם היו מוכרים בעולם המוזיקלי הכללי עוד לפני כן, ותהליך התשובה שעברו לא מנע מהם את המשך העיסוק במוזיקה אלא רק שינה את רוח הטקסטים. נציגים בולטים של קבוצה זו הם האמנים עדי רן, יהודה גלאנץ, יוסף קרדונר, גבריאל חסון, אהרן רזאל, דני ממן שהיה חבר להקת גן עדן, ואברהם אבוטבול.
עם השנים התרחש תהליך הפוך שבו המוזיקה היהודית המקורית משפיעה על הז'אנר החסידי ו"להקות החתונות", אשר חלקן הוציאו, בנוסף לתקליטים עם מחרוזות שירים וניגונים מחתונות, גם אלבומים אישיים, כגון להקת לכתחילה של אבישי עמיצור; להקת 'להבה' שמופיעה אף היא בחתונות, והוציאה מספר שירים יהודיים מקוריים, והרב עודד דוד.
בנוסף מתרחש בעקבות התפתחות הז'אנר שינוי הדרגתי בקונספט החסידי ונוצרים אלבומים עם טקסטים מקוריים ובהגיה עברית מדוברת, וכן נוצרות גרסאות כיסוי לשירים ישראליים בעלי מסר קל לעיכול לאוכלוסייה חרדית. כמו כן פונים חלק מהאמנים לקהל המזרחי להלחנה ועיבוד של שירים ופיוטים בסגנון מוזיקה מזרחית. השפעה נוספת של המוזיקה היהודית המקורית על זו החסידית היא שיתוף הפעולה בין אמנים חסידיים לאמנים ישראליים שחלקם חילונים הכולל הופעות משותפות.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שגיא גרין, כמו תפילה, באתר הארץ, 4 באפריל 2001
- שי להב, פינק פלויד? החומה!, באתר nrg, 15 באפריל 2005
- יאיר פלג, עוז אלמוג, מוזיקת נשמה יהודית נאו-חסידית בחברה הדתית-לאומית, בארכיון האינטרנט של אתר "אנשים ישראל"
- אהד שגב, המוזיקה היהודית-ישראלית המתחדשת, באתר רשת ג'
- נתנאל לייפר, בלוג מוזיקה יהודית מקורית
צליל מכוון | פרק 2 - שמע ישראל, הצליל של האמונה, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 50:54)
ניסן שור, מה שכדאי לישי ריבו, יונתן רזאל וחנן בן ארי ללמוד מקניה ווסט, באתר הארץ, 28 באוקטובר 2019- לבנת בן חמו ודורון מדלי, פופ אמוני - כשהיהדות נכנסת למוזיקה, בפודקאסט פופטוק, 19 בינואר 2021
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ לא הבנתי מה אנשים מוצאים בישי ריבו עד שראיתי את התוכנית אתמול, באתר כיפה, 12 בינואר 2025
- ^ 1 2 עמי פרידמן, "אין כבר שום דבר פורץ דרך בלהיות אמן או סופר דתי", באתר ישראל היום, 21 במרץ 2025
- ^ הרב בני פרל, הרב בני פרל: הפחד של גל אוחובסקי והפחד שלי, באתר "סרוגים", 22 בדצמבר 2019
- ^ כשבן גוריון מנע מהביטלס להגיע להופעה בארץ, או: כשגל אוחובסקי ביקש מגלגל"צ להפסיק להשמיע את ישי ריבו | פוליטיקלי קוראת, באתר פוליטיקלי קוראת, 15 בדצמבר 2019
- ^ דודו כהן, גל אוחובסקי, למה ישי ריבו ונתן גושן מפחידים אותך כל כך?, באתר הידברות, 15 בדצמבר 2019
- ^ ג'קי לוי, פחד אלוהים, באתר ישראל היום, 19 בדצמבר 2019
- ^ אלעזר בן לולו, אוי גל, באתר מאקו, 15 בדצמבר 2019
- ^ לבנת בן חמו ודורון מדלי על הפופ האמוני, סרטון בערוץ "Adam Yodfat", באתר יוטיוב (אורך: 05:04)
- ^ ביקורת מוזיקה פופ אמוני שמשלב קדושה ומעריצים באינסטגרם: הזמרת אודיה עושה את זה מושלם, באתר כיפה, 1 בפברואר 2022
- ^ אורי זר אביב, למה דווקא אודיה היא הנציגה הכי אותנטית של הנוער הישראלי?, באתר כלכליסט, 4 במאי 2023
- ^ הדס סיון, זה הזמן לפופ אמוני נשי: יעל קבסה עם "בדיוק כמו שאת", באתר "סרוגים", 7 במרץ 2022
- ^ אביעד מרקוביץ, אופיום להמונים, מודל 24', באתר העין השביעית, 29 באוקטובר 2024
- ^ מורן שריר, בטלוויזיה, בפלייליסט וברשת: כך הפכה המסורת היהודית לטרנד החם בתרבות הפופולרית, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2024
- ^ 1 2 פופ אמוני או אופיום משיחי להמונים?, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 13 בנובמבר 2024