23 הבעיות של הילברט – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
ביטול גרסה -- נפתרה בכל מובן רלוונטי
צביעת סטטוסי הפתרון של השאלות (ירוק, כתום, אדום). מציע במקום זאת, להוסיף טור סימון צבעוני צר מימין לטבלה (יותר יפה ונהיר).
שורה 12: שורה 12:
| [[הבעיה הראשונה של הילברט|בעיה 1]]
| [[הבעיה הראשונה של הילברט|בעיה 1]]
|[[השערת הרצף]]
|[[השערת הרצף]]
|נפתרה על ידי [[קורט גדל|גדל]] ו[[פול כהן|כהן]] שהוכיחו כי היא אינה תלויה באקסיומות המקובלות של [[תורת הקבוצות]].
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[קורט גדל|גדל]] ו[[פול כהן|כהן]] שהוכיחו כי היא אינה תלויה באקסיומות המקובלות של [[תורת הקבוצות]].
|-
|-
|[[הבעיה השנייה של הילברט|בעיה 2]]
|[[הבעיה השנייה של הילברט|בעיה 2]]
|להוכיח שמערכת ה[[אקסיומה|אקסיומות]] של ה[[אריתמטיקה]] היא [[עקביות (לוגיקה מתמטית)|עקבית]]
|להוכיח שמערכת ה[[אקסיומה|אקסיומות]] של ה[[אריתמטיקה]] היא [[עקביות (לוגיקה מתמטית)|עקבית]]
|[[משפטי אי-השלמות של גדל|משפט אי-השלמות השני]] של גדל מראה שהמשימה בלתי אפשרית מתוך האריתמטיקה עצמה; [[גרהרד גנצן]] הוכיח את עקביות האריתמטיקה בהתבסס על מערכת אקסיומות שונה
|[[משפטי אי-השלמות של גדל|משפט אי-השלמות השני]] של גדל מראה ש{{צבע גופן|ירוק|המשימה בלתי אפשרית}} מתוך האריתמטיקה עצמה; [[גרהרד גנצן]] הוכיח את עקביות האריתמטיקה בהתבסס על מערכת אקסיומות שונה.
|-
|-
|[[הבעיה השלישית של הילברט|בעיה 3]]
|[[הבעיה השלישית של הילברט|בעיה 3]]
|האם אפשר להוכיח שוויון [[נפח]]ים של שני [[טטראדר]]ים באמצעות חיתוך
|האם אפשר להוכיח שוויון [[נפח]]ים של שני [[טטראדר]]ים באמצעות חיתוך
|[[מקס דן]] הראה שהתשובה שלילית, עוד באותה שנה שהוצגה הבעיה (1900)
|[[מקס דן]] הראה ש{{צבע גופן|ירוק|התשובה שלילית}}, עוד באותה שנה שהוצגה הבעיה ([[1900]]).
|-
|-
|[[הבעיה הרביעית של הילברט|בעיה 4]]
|[[הבעיה הרביעית של הילברט|בעיה 4]]
|למצוא גאומטריות שבהן האקסיומות קרובות לאלו של הגאומטריה האוקלידית, תוך שמירה על אקסיומות החילה, החלשת אקסיומות הסדר, וויתור על [[אקסיומת המקבילים]]
|למצוא גאומטריות שבהן האקסיומות קרובות לאלו של הגאומטריה האוקלידית, תוך שמירה על אקסיומות החילה, החלשת אקסיומות הסדר, וויתור על [[אקסיומת המקבילים]]
|ניסוחה מעורפל מכדי לקבוע אם נפתרה או לא
|{{צבע גופן|כתום|ניסוחה מעורפל}} מכדי לקבוע אם נפתרה או לא.
|-
|-
|[[הבעיה החמישית של הילברט|בעיה 5]]
|[[הבעיה החמישית של הילברט|בעיה 5]]
|האם [[חבורה (מבנה אלגברי)|חבורות]] רציפות הן בהכרח [[חבורת לי|גזירות]]?
|האם [[חבורה (מבנה אלגברי)|חבורות]] רציפות הן בהכרח [[חבורת לי|גזירות]]?
|נפתרה, חלקית, על ידי [[אנדרו גליסון]], בתחילת שנות ה-50
|{{צבע גופן|כתום|נפתרה חלקית,}} על ידי [[אנדרו גליסון]], בתחילת [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות ה-50]].
|-
|-
|[[הבעיה השישית של הילברט|בעיה 6]]
|[[הבעיה השישית של הילברט|בעיה 6]]
|ניסוח אקסיומטי של כל החוקים הפיזיקליים
|ניסוח אקסיומטי של כל החוקים הפיזיקליים
|{{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
|לא נפתרה
|-
|-
|[[הבעיה השביעית של הילברט|בעיה 7]]
|[[הבעיה השביעית של הילברט|בעיה 7]]
| האם ''a''<sup>''b''</sup> [[מספר טרנסצנדנטי|טרנסצנדנטי]], כאשר ''a'' ≠ 0,1 [[מספר אלגברי|אלגברי]] ו-''b'' אלגברי אי-רציונלי ?
| האם ''a''<sup>''b''</sup> [[מספר טרנסצנדנטי|טרנסצנדנטי]], כאשר ''a'' ≠ 0,1 [[מספר אלגברי|אלגברי]] ו-''b'' אלגברי אי-רציונלי ?
|תשובה חיובית: [[משפט גלפונד]]
|{{צבע גופן|ירוק|תשובה חיובית:}} [[משפט גלפונד]].
|-
|-
|בעיה 8
|בעיה 8
|בעיות ב[[תורת המספרים]]: הוכחת [[השערת רימן]] ו[[השערת גולדבך]]
|בעיות ב[[תורת המספרים]]: הוכחת [[השערת רימן]] ו[[השערת גולדבך]]
|שתי הבעיות פתוחות
|{{צבע גופן|אדום|שתי הבעיות פתוחות.}}
|-
|-
|[[הבעיה התשיעית של הילברט|בעיה 9]]
|[[הבעיה התשיעית של הילברט|בעיה 9]]
|הכללת [[חוק ההדדיות הריבועי]] לכל [[שדה מספרים]]
|הכללת [[חוק ההדדיות הריבועי]] לכל [[שדה מספרים]]
|נפתרה חלקית, עבור הרחבות אבליות, על ידי [[אמיל ארטין]]
|{{צבע גופן|כתום|נפתרה חלקית,}} עבור הרחבות אבליות, על ידי [[אמיל ארטין]].
|-
|-
|[[הבעיה העשירית של הילברט|בעיה 10]]
|[[הבעיה העשירית של הילברט|בעיה 10]]
|למצוא [[אלגוריתם]] שייקבע, בהינתן [[משוואה דיופנטית]], האם היא [[משוואה פתירה|פתירה]]
|למצוא [[אלגוריתם]] שייקבע, בהינתן [[משוואה דיופנטית]], האם היא [[משוואה פתירה|פתירה]]
|נפתרה: התשובה שלילית, לא קיים אלגוריתם שכזה.
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה: התשובה שלילית,}} לא קיים אלגוריתם שכזה.
|-
|-
|[[הבעיה האחת-עשרה של הילברט|בעיה 11]]
|[[הבעיה האחת-עשרה של הילברט|בעיה 11]]
|פתרון של [[תבנית ריבועית|משוואות ריבועיות]] במספר משתנים, עם מקדמים [[מספר אלגברי|אלגבריים]]
|פתרון של [[תבנית ריבועית|משוואות ריבועיות]] במספר משתנים, עם מקדמים [[מספר אלגברי|אלגבריים]]
|נפתרה חלקית בידי [[הלמוט הסה]]
|{{צבע גופן|כתום|נפתרה חלקית,}} בידי [[הלמוט הסה]].
|-
|-
|[[הבעיה השתים-עשרה של הילברט|בעיה 12]]
|[[הבעיה השתים-עשרה של הילברט|בעיה 12]]
|הכללת [[משפט קרונקר-ובר]] על ה[[הרחבת שדות אבלית|הרחבות האבליות]] של [[שדה המספרים הרציונליים|המספרים הרציונליים]] ל[[שדה מספרים]] כלשהו.
|הכללת [[משפט קרונקר-ובר]] על ה[[הרחבת שדות אבלית|הרחבות האבליות]] של [[שדה המספרים הרציונליים|המספרים הרציונליים]] ל[[שדה מספרים]] כלשהו.
|פתוחה
|{{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
|-
|-
|[[הבעיה השלוש-עשרה של הילברט|בעיה 13]]
|[[הבעיה השלוש-עשרה של הילברט|בעיה 13]]
|פתרון משוואות ממעלה שביעית באמצעות פונקציות של שני משתנים
|פתרון משוואות ממעלה שביעית באמצעות פונקציות של שני משתנים
|נפתרה על ידי [[ולדימיר ארנולד]]
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[ולדימיר ארנולד]].
|-
|-
|[[הבעיה הארבע-עשרה של הילברט|בעיה 14]]
|[[הבעיה הארבע-עשרה של הילברט|בעיה 14]]
|האם מערכות שלמות מסוימות של פונקציות הן סופיות?
|האם מערכות שלמות מסוימות של פונקציות הן סופיות?
|נפתרה על ידי [[מסיושי נגשה]] ב-1958
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[מסיושי נגשה]] ב-[[1958]].
|-
|-
|[[הבעיה החמש-עשרה של הילברט|בעיה 15]]
|[[הבעיה החמש-עשרה של הילברט|בעיה 15]]
|ביסוס מסודר של [[תחשיב שוברט]]
|ביסוס מסודר של [[תחשיב שוברט]]
|נפתרה (לא ברור אם חלקית או לחלוטין)
|{{צבע גופן|כתום|נפתרה (לא ברור אם חלקית או לחלוטין).}}
|-
|-
|[[הבעיה השש-עשרה של הילברט|בעיה 16]]
|[[הבעיה השש-עשרה של הילברט|בעיה 16]]
|מציאה ופיתוח [[טופולוגיה]] של עקומות ומשטחים אלגבריים ממשיים.
|מציאה ופיתוח [[טופולוגיה]] של עקומות ומשטחים אלגבריים ממשיים.
|פתוחה
|{{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
|-
|-
|[[הבעיה השבע-עשרה של הילברט|בעיה 17]]
|[[הבעיה השבע-עשרה של הילברט|בעיה 17]]
|הצגת פונקציה רציונלית חיובית כסכום ריבועים של פונקציות רציונליות
|הצגת פונקציה רציונלית חיובית כסכום ריבועים של פונקציות רציונליות
|נפתרה לחיוב על ידי [[אמיל ארטין]] ב-1927
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}} לחיוב על ידי [[אמיל ארטין]] ב-[[1927]].
|-
|-
|[[הבעיה השמונה-עשרה של הילברט|בעיה 18]]
|[[הבעיה השמונה-עשרה של הילברט|בעיה 18]]
|האם יש פאון קמור לא רגולרי שממלא את המרחב?{{ש}}מהו הסידור הטוב ביותר של כדורים במרחב? ([[השערת קפלר]])
|האם יש פאון קמור לא רגולרי שממלא את המרחב?{{ש}}מהו הסידור הטוב ביותר של כדורים במרחב? ([[השערת קפלר]])
|כנראה נפתרה
|{{צבע גופן|כתום|כנראה נפתרה.}}
|-
|-
|[[הבעיה התשע-עשרה של הילברט|בעיה 19]]
|[[הבעיה התשע-עשרה של הילברט|בעיה 19]]
| האם הפתרונות של [[לגראנז'יאן]] הם תמיד אנליטיים?
| האם הפתרונות של [[לגראנז'יאן]] הם תמיד אנליטיים?
|נפתרה על ידי [[אניו דה ג'יורג'י]] וכן בנפרד ובמתודולוגיה שונה על ידי [[ג'ון פורבס נאש|ג'ון נאש]] ב-1957
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה}} על ידי [[אניו דה ג'יורג'י]] וכן בנפרד ובמתודולוגיה שונה על ידי [[ג'ון פורבס נאש|ג'ון נאש]] ב-[[1957]].
|-
|-
|[[הבעיה העשרים של הילברט|בעיה 20]]
|[[הבעיה העשרים של הילברט|בעיה 20]]
| האם לכל הבעיות ב[[חשבון וריאציות]] עם [[תנאי שפה]] מסוימים, יש פתרונות?
| האם לכל הבעיות ב[[חשבון וריאציות]] עם [[תנאי שפה]] מסוימים, יש פתרונות?
|נפתרה
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}}
|-
|-
|[[הבעיה העשרים ואחת של הילברט|בעיה 21]]
|[[הבעיה העשרים ואחת של הילברט|בעיה 21]]
|הוכחת קיום של [[משוואה דיפרנציאלית]] לינארית עם [[חבורת מונודרומיה]] נתונה
|הוכחת קיום של [[משוואה דיפרנציאלית]] לינארית עם [[חבורת מונודרומיה]] נתונה
|נפתרה
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}}
|-
|-
|[[הבעיה העשרים ושתיים של הילברט|בעיה 22]]
|[[הבעיה העשרים ושתיים של הילברט|בעיה 22]]
|האחדה של יחסים אנליטיים באמצעות [[פונקציה אוטומורפית|פונקציות אוטומורפיות]]
|האחדה של יחסים אנליטיים באמצעות [[פונקציה אוטומורפית|פונקציות אוטומורפיות]]
|{{צבע גופן|ירוק|נפתרה.}}
|נפתרה
|-
|-
|[[הבעיה העשרים ושלוש של הילברט|בעיה 23]]
|[[הבעיה העשרים ושלוש של הילברט|בעיה 23]]
|התפתחות נוספת בתחום [[חשבון וריאציות|חשבון הווריאציות]]
|התפתחות נוספת בתחום [[חשבון וריאציות|חשבון הווריאציות]]
|פתוחה
|{{צבע גופן|אדום|פתוחה.}}
|}
|}



גרסה מ־15:50, 20 בנובמבר 2014

הבעיות של הילברט הן רשימה של 23 בעיות פתוחות במתמטיקה, שהוצגה על ידי המתמטיקאי דויד הילברט ב-8 באוגוסט 1900 בוועידת פריז של הקונגרס הבינלאומי של המתמטיקאים. כל השאלות שהוצגו היו בלתי-פתורות באותה תקופה, ולרבות מהן הייתה השפעה ניכרת על המתמטיקה של המאה ה-20.

בקונגרס הוצגו רק 10 מן השאלות (1, 2, 6, 7, 8, 13, 16, 19, 21 ו-22) והרשימה המלאה התפרסמה רק מאוחר יותר. להלן כל 23 השאלות שהציג הילברט ומצבן העדכני:

מספר הבעיה תיאורה מצבה העדכני
בעיה 1 השערת הרצף נפתרה על ידי גדל וכהן שהוכיחו כי היא אינה תלויה באקסיומות המקובלות של תורת הקבוצות.
בעיה 2 להוכיח שמערכת האקסיומות של האריתמטיקה היא עקבית משפט אי-השלמות השני של גדל מראה שהמשימה בלתי אפשרית מתוך האריתמטיקה עצמה; גרהרד גנצן הוכיח את עקביות האריתמטיקה בהתבסס על מערכת אקסיומות שונה.
בעיה 3 האם אפשר להוכיח שוויון נפחים של שני טטראדרים באמצעות חיתוך מקס דן הראה שהתשובה שלילית, עוד באותה שנה שהוצגה הבעיה (1900).
בעיה 4 למצוא גאומטריות שבהן האקסיומות קרובות לאלו של הגאומטריה האוקלידית, תוך שמירה על אקסיומות החילה, החלשת אקסיומות הסדר, וויתור על אקסיומת המקבילים ניסוחה מעורפל מכדי לקבוע אם נפתרה או לא.
בעיה 5 האם חבורות רציפות הן בהכרח גזירות? נפתרה חלקית, על ידי אנדרו גליסון, בתחילת שנות ה-50.
בעיה 6 ניסוח אקסיומטי של כל החוקים הפיזיקליים פתוחה.
בעיה 7 האם ab טרנסצנדנטי, כאשר a ≠ 0,1 אלגברי ו-b אלגברי אי-רציונלי ? תשובה חיובית: משפט גלפונד.
בעיה 8 בעיות בתורת המספרים: הוכחת השערת רימן והשערת גולדבך שתי הבעיות פתוחות.
בעיה 9 הכללת חוק ההדדיות הריבועי לכל שדה מספרים נפתרה חלקית, עבור הרחבות אבליות, על ידי אמיל ארטין.
בעיה 10 למצוא אלגוריתם שייקבע, בהינתן משוואה דיופנטית, האם היא פתירה נפתרה: התשובה שלילית, לא קיים אלגוריתם שכזה.
בעיה 11 פתרון של משוואות ריבועיות במספר משתנים, עם מקדמים אלגבריים נפתרה חלקית, בידי הלמוט הסה.
בעיה 12 הכללת משפט קרונקר-ובר על ההרחבות האבליות של המספרים הרציונליים לשדה מספרים כלשהו. פתוחה.
בעיה 13 פתרון משוואות ממעלה שביעית באמצעות פונקציות של שני משתנים נפתרה על ידי ולדימיר ארנולד.
בעיה 14 האם מערכות שלמות מסוימות של פונקציות הן סופיות? נפתרה על ידי מסיושי נגשה ב-1958.
בעיה 15 ביסוס מסודר של תחשיב שוברט נפתרה (לא ברור אם חלקית או לחלוטין).
בעיה 16 מציאה ופיתוח טופולוגיה של עקומות ומשטחים אלגבריים ממשיים. פתוחה.
בעיה 17 הצגת פונקציה רציונלית חיובית כסכום ריבועים של פונקציות רציונליות נפתרה. לחיוב על ידי אמיל ארטין ב-1927.
בעיה 18 האם יש פאון קמור לא רגולרי שממלא את המרחב?
מהו הסידור הטוב ביותר של כדורים במרחב? (השערת קפלר)
כנראה נפתרה.
בעיה 19 האם הפתרונות של לגראנז'יאן הם תמיד אנליטיים? נפתרה על ידי אניו דה ג'יורג'י וכן בנפרד ובמתודולוגיה שונה על ידי ג'ון נאש ב-1957.
בעיה 20 האם לכל הבעיות בחשבון וריאציות עם תנאי שפה מסוימים, יש פתרונות? נפתרה.
בעיה 21 הוכחת קיום של משוואה דיפרנציאלית לינארית עם חבורת מונודרומיה נתונה נפתרה.
בעיה 22 האחדה של יחסים אנליטיים באמצעות פונקציות אוטומורפיות נפתרה.
בעיה 23 התפתחות נוספת בתחום חשבון הווריאציות פתוחה.

לפי דבריהם של ג'רמי גריי ודיויד ראו, אשר פרסמו ספר העוסק בשאלות שהציג הילברט, רוב השאלות שהוצגו על ידי הילברט בשנת 1900 נפתרו. חלקן לא הוגדרו היטב, אבל הושגה התקדמות מספקת על מנת להגדירן כ"פתורות". ראו וגריי מציינים את הבעיה הרביעית כמעורפלת מדי מכדי להחליט אם היא נפתרה או לא.

כמו כן, הם מנו את הבעיה השמונה-עשרה כבעיה פתוחה בזמן הוצאת ספרם בשנת 2000 וזאת מכיוון ש"בעיית סידור התפוזים במרחב", הידועה גם כהשערת קפלר נשארה בלתי-פתורה, אך פתרון שהוצע נמצא בבדיקה; קיים עיכוב בבדיקת הטענה משום שראש צוות הבדיקה הודיע כי בגלל עומס הפרטים בהוכחה אין הוא יכול להכריע לגבי נכונתה. יתר על-כן, נרשמו בעשור האחרון התקדמויות גם בפתרון הבעיה השש-עשרה.

בעיה 8 כוללת שתי שאלות מפורסמות, אשר שתיהן נשארו בלי פתרון. הראשונה שבהן, השערת רימן, היא אחת משבע השאלות של פרס המילניום של קליי, אשר אמורות להוות "רשימת הילברט" חדשה למאה ה-21.

עריכת הרשימה

בזמן הכנת רשימת הבעיות עמדו בפני הילברט עשרים וארבע שאלות רשומות, אך הילברט החליט שלא לצרף אחת מהן לרשימתו הסופית. הבעיה הנוספת עסקה בהוכחת השערה הנוגעת לפשטות ושיטות כלליות. בעיה זו התגלתה על ידי ההיסטוריון רודיגר תיילה (Rüdiger Thiele).

לקריאה נוספת

  • Rowe, David; Gray, Jeremy J. (2000). The Hilbert Challenge. Oxford University Press.

קישורים חיצוניים