לדלג לתוכן

כניעת גרמניה הנאצית – הבדלי גרסאות

כתב הכניעה הצבאית נחתם ב־[[7 במאי]] בשעה 02:41 לפנות בוקר. הכוחות הגרמנים הסכימו לכניעה ללא תנאי הן למפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית, והן לפיקוד הסובייטי העליון, החל מה-[[8 במאי]] בשעה 23:01 (לפי זמן מרכז אירופה). מטעם הגרמנים חתם יודל, מטעם המפקדה העליונה של כוחות בעלות הברית באירופה חתם סמית, ובנוסף חתמו: גנרל איוון סוסלופרוב (נציג ברית המועצות) וגנרל פרנסואה סבז (נציג צרפת). אחרי החתימה הכריז יודל: "עם חתימת הסכם זה, העם הגרמני וכוחותיו המזוינים נתונים בידי המנצחים – לשבט או לחסד."
 
אולם לאחר החתימה התברר שהסובייטים, שחששו שהגרמנים יצליחו להפסיק את הלחימה רק בחזית המערבית, לא היו מרוצים מנוסח ההסכם, ומכך שהוא נחתם במפקדה של אייזנהאואר. לכן הם דרשו חתימה נוספת על נוסח מתוקן, בברלין. הסתייגותם הגיעה רק אחרי שנחתם כתב הכניעה, אולם הם לא ויתרו, וב-[[8 במאי]], מעט לפני חצות, נחתם כתב כניעה שני, בברלין, הכבושה על ידי [[הצבא האדום]]. מהצד הגרמני כתב הכניעה נחתם על ידי [[וילהלם קייטל]], אדמירל פון פריידבורג (כנציג [[קריגסמרינה]]) וגנרל [[הנס-יורגן שטומפף]] כנציג [[לופטוואפה]]. בשם מפקדת בעלות הברית באירופה חתמו: המרשל האווירי הבריטי [[ארתור טדר]], גנרלהגנרל אמריקאיהאמריקאי [[קרל ספאץ|קארל ספאטסספאץ]] , גנרלוהגנרל צרפתיהצרפתי ז'אן לטר דה טאסניי. בשם הפיקוד הסובייטי חתמו [[מרשל ברית המועצות|מרשל]] [[גיאורגי ז'וקוב]] וגנרל ואסילי סוקולובסקי.
 
בתחילה הוחלט לפרסם את דבר הכניעה רק לקראת ה-[[9 במאי]], בהודעה רשמית של מנהיגי המדינות, ונציגי העיתונות שנכחו בכניעה בריימס התבקשו לשמור את דבר הכניעה בסוד. אולם עיתונאי [[סוכנות ידיעות|סוכנות הידיעות]] [[אסושייטד פרס]] אדוארד קנדי הפיץ במברק את דבר הכניעה, וכך נפוצה הידיעה במערב לפני הזמן המתוכנן, ו[[יום הניצחון באירופה]] נחגג ב־[[8 במאי]], ולא ב-[[9 במאי|9]] בו.
משתמש אלמוני