דוד טברסקי (סקווירא) – הבדלי גרסאות
שורה 5: | שורה 5: | ||
== ביוגרפיה == |
== ביוגרפיה == |
||
נולד לרבי [[יצחק טברסקי (סקווירא)|יצחק טברסקי]] מסקווירא ולחנה סימא{{הערה|זיווגו השלישי של רבי יצחק}} בת רבי צבי מ[[סקווירא]]{{הערה|בן רבי [[אהרן מטיטיוב]]}}. היה חתנו של רבי שלמה מ[[חסידות סאווראן|סאווראן]] ובזיווג שני חתנו של רב אליקים געץ מ[[חסידות אוסטרהא|אוסטרהא]]{{הערה|בן רבי [[יעקב יוסף מאוסטראה (השני)]].}}. |
נולד לרבי [[יצחק טברסקי (סקווירא)|יצחק טברסקי]] מסקווירא ולחנה סימא{{הערה|זיווגו השלישי של רבי יצחק}} בת רבי צבי מ[[סקווירא]]{{הערה|בן רבי [[אהרן מטיטיוב]]}}. היה חתנו של רבי שלמה מ[[חסידות סאווראן|סאווראן]] ובזיווג שני חתנו של רב אליקים געץ מ[[חסידות אוסטרהא|אוסטרהא]]{{הערה|בן רבי [[יעקב יוסף מאוסטראה (השני)]].}}. |
||
לאחר פטירת אביו, מילא יחד עם אחיו הגדולים רבי [[אברהם יהושע השיל טברסקי (סקווירא)|אברהם יהושע העשיל]] ורבי ישראל. לאחר פטירת רבי אברהם יהושע העשיל ב[[ג' בכסליו]] [[תרמ"ז]] מינו החסידים את בנו רבי [[משה דן טברסקי|משה דן]] לממלא מקומו, ואילו רבי דוד פתח חצר עצמאי בסקווירא. היה נערץ על כל חוגי החסידים ורוב חסידי סקווירא באירופה נסעו אליו. |
|||
כאביו המשיך במסורת השתיקה של אביו ומיוחסת לו האמירה: "צריכים לשתוק... ולשתוק... ולשתוק... ואם מתייגעים מרוב שתיקה – עושים אתנחתא מתוך שתיקה וממשיכים להחריש"{{הערה|לפי מאמר [http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/20_08_74.pdf זה בעלון דברי תורה לפרשת השבוע] י"ב כסליו תשע"ד}}. |
כאביו המשיך במסורת השתיקה של אביו ומיוחסת לו האמירה: "צריכים לשתוק... ולשתוק... ולשתוק... ואם מתייגעים מרוב שתיקה – עושים אתנחתא מתוך שתיקה וממשיכים להחריש"{{הערה|לפי מאמר [http://beinenu.com/sites/default/files/alonim/20_08_74.pdf זה בעלון דברי תורה לפרשת השבוע] י"ב כסליו תשע"ד}}. |
גרסה מ־15:33, 13 בנובמבר 2016
רבי תבנית:שם (כונה גם: ר' דוד'ל; י"ד בניסן תר"ח – ט"ו בכסלו תר"פ). היה אדמו"ר חסידי, בדור השני בשושלת סקווירא.
ביוגרפיה
נולד לרבי יצחק טברסקי מסקווירא ולחנה סימא[1] בת רבי צבי מסקווירא[2]. היה חתנו של רבי שלמה מסאווראן ובזיווג שני חתנו של רב אליקים געץ מאוסטרהא[3].
לאחר פטירת אביו, מילא יחד עם אחיו הגדולים רבי אברהם יהושע העשיל ורבי ישראל. לאחר פטירת רבי אברהם יהושע העשיל בג' בכסליו תרמ"ז מינו החסידים את בנו רבי משה דן לממלא מקומו, ואילו רבי דוד פתח חצר עצמאי בסקווירא. היה נערץ על כל חוגי החסידים ורוב חסידי סקווירא באירופה נסעו אליו.
כאביו המשיך במסורת השתיקה של אביו ומיוחסת לו האמירה: "צריכים לשתוק... ולשתוק... ולשתוק... ואם מתייגעים מרוב שתיקה – עושים אתנחתא מתוך שתיקה וממשיכים להחריש"[4].
בשנת תרע"ט בעקבות המהפכה הבולשביקית עזב רבי דוד את סקווירא לקייב, שם נפטר עקב המגפות שהשתוללו בעיר בט"ו בכסליו ה'תר"פ.
אגרותיו הופיעו בקובץ "אגרות קודש" (ניו יורק תשס"ה).
צאצאיו
שבעת בניו של רבי דוד שימשו כאדמו"רים, המפורסם שבהם הוא בנו הצעיר רבי יעקב יוסף שניצל ממלחמת העולם השנייה והקים מחדש את החסידות בארצות הברית.
- בתו פייגא, הייתה ארוסת רבי ישראל מקרלין, אך נפטרה קודם הנישואין.
- רבי מרדכי, חתן דודו רבי אברהם יהושע העשיל מסקווירא.
- רבי משה, חתן רבי יעקב אריה מטריסק.
- רבי אהרן, חתן רבי יצחק מבוהוש.
- רבי שלמה, חתן רבי אריה לייב ממגרוב[5], מילא את מקום אביו בסקווירא, נפטר בז' באדר א' תרפ"א[6].
- רבי מנחם נחום, חתן רבי יוסף מאיר ממחנובקא[7], ובזיווג שני רבי פנחס ספרד מקוניב, נפטר בי"ט בסיוון תש"ו.
- רבי יצחק, חתן רבי שמואל שלמה מצ'רנוביל, נרצח בשואה בטרנסניסטריה.
- רבי יעקב יוסף, חתן רבי פנחס טברסקי מאוסטילה, הקים מחדש את החסידות בארצות הברית לאחר השואה.
הערות שוליים
- ^ זיווגו השלישי של רבי יצחק
- ^ בן רבי אהרן מטיטיוב
- ^ בן רבי יעקב יוסף מאוסטראה (השני).
- ^ לפי מאמר זה בעלון דברי תורה לפרשת השבוע י"ב כסליו תשע"ד
- ^ בן רבי יהושע רוקח מבעלזא.
- ^ בנו רבי אלעזר מילא את מקומו כאדמו"ר בפלטיצ'ן וייסד את חסידות זו.
- ^ מילא מקום חמיו במחנובקא ובארצות הברית, כונה האדמו"ר מסקווירא-מחנובקא.