חסידות פאלטישאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חסידות פאלטישאן
בית המדרש בפלטיצ'ן
בית המדרש בפלטיצ'ן
מידע
מקום ייסוד פלטיצ'ן
מייסד הרב אלעזר טברסקי

חסידות פאלטישאן (נכתב גם פאלטישען, או פאלטיטשאן) היא חצר חסידית ששורשיה בצ'רנוביל-סקווירה. מקורה בעיר פלטיצ'ןיידיש: "פאלטישאן") שבחבל מולדובה, רומניה.

שושלת האדמור"ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבתו של הרב ישראל אברהם שטיין

האדמו"ר הראשון בפלטיצ'ן, רבי אלעזר טברסקי, היה בנם של רבי שלמה מסקווירה ופיגא, בתו של רבי אריה לייבוש רוקח ממגרוב, בנו של רבי יהושע מבעלז. נולד בבלז בכ"ט בתשרי ה'תרנ"ג. לאחר פטירת רבי יהושע בה'תרנ"ד, חזר רבי שלמה לסקווירה, אך הבן נשאר בבלז וגדל אצל סבו רבי אריה לייבוש, ודודו זקנו רבי ישכר דב רוקח מבעלז. נישא בה'תר"ע בסוצ'אבה ("שאץ" ביידיש) לרבקה רחל בת רבי מאיר מוסקוביץ מחסידות שאץ.

בשנת ה'תר"ף עבר לרומניה והתיישב בפלטיצ'ן כאדמו"ר מסקווירה[1]. רבים מחסידי טשרנוביל וסקווירא נמלטו לשם בעקבות מלחמת האזרחים ברוסיה. בשנת ה'תש"א עבר לבוקרשט בשל מחלת השיתוק של אשתו.

בשנת ה'תש"ו[2] עבר לארצות הברית וייסד בשכונת בורו פארק בית מדרש עם קומץ מחסידיו. נפטר בברוקלין בכ"א בתמוז ה'תשל"ו ונטמן בבית עלמין של חסידות פאפא בניו ג'רזי[3]. דברי תורתו וקורותיו כונסו על ידי נכדיו בספרים "פקודת אלעזר", ו"תפארת אלעזר".

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן

על פי צוואתו של רבי אלעזר, הוכתר בנו היחיד רבי 'אברהם שמואל למלא את מקומו כאדמו"ר[4]. רבי אברהם שמואל נפטר בי"ג בשבט ה'תשמ"ד ונטמן ליד אביו.

לרבי אלעזר היו גם שתי בנות. שרה נישאה לרבי ישראל אברהם שטיין (ה'תרע"ו - ה'תש"ן) שמילא מקום חמיו כרב העיר פלטיצ'ן לאחר שחמיו עזב לבוקרשט. בשנת ה'תש"ז היגר לארצות הברית ופתח את בית המדרש פאלטישאן בבנסנהורסט שבברוקלין. שינדל מלכה נישאה לרבי אהרן אריה הכהן כ"ץ (ה'תרע"ד - ה'תשמ"ט) שהיה רב קהילת "חברה לומדי ש"ס" בבוקרשט ואחר כך רב "קהל עדת ישורון" בפלטבוש. בשנת ה'תשי"ג פתח את בית המדרש קהל "בית אהרן".

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • את מקומו של רבי אברהם שמואל כאדמו"ר מפאלטישאן ממלא בנו, רבי שלום מאיר טברסקי, חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף. בן נוסף, רבי אריה לייביש טברסקי, מכהן כאדמו"ר ממגרוב.
  • שלושה בנים של רבי ישראל אברהם שטיין משמשים כרבנים: רבי מרדכי שטיין הוא אב"ד פאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו שברחוב ה-49 נקרא "קהל תפארת מרדכי". רבי אפרים אהרן מכונה אף הוא אב"ד פאלטישאן בורו פארק, בית מדרשו ברחוב ה-55. רבי יוסף שלום הוא אב"ד פאלטישאן-בנסנהורסט, חתן רבי ישכר בעריש רובין מקרסטיר.
  • רבי יונתן בנימין כ"ץ, בנו של רבי אהרן אריה, הוא רב קהילת "בית אלעזר" פאלטישאן בפלטבוש. אחיו רבי דוד שלמה ממלא את מקום אביהם כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן".

הדור הרביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי מרדכי שטיין, רבי יצחק, הוא גאב"ד "אבני שיש-פאלטישאן", בעבר היה ראב"ד בד"ץ קרלסבורג של רבי יחזקאל ראטה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הרב אלעזר טברסקי, פקודת אלעזר, על התורה ומועדים, תשובות ואגרות קודש, תולדותיו ועוד, בהוצאת נכדו הרב מנחם מנדל שטיין, ברוקלין ה'תשס"ד

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יצחק אלפסי, תורת החסידות, ה'תשס"ז, חלק א' עמוד 360, אות 337
  2. ^ אלפסי, תורת החסידות שם, עמ' 361
  3. ^ קברו של האדמו"ר
  4. ^ הרב מנחם מנדל שטיין, תולדות אלעזר, ברוקלין ה'תשס"ד, עמוד צ"ז