חסידות פאלטישאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות פאלטישאן (נכתב גם פאלטישען, או פאלטיטשאן) היא חצר חסידית מגזע טשרנוביל-סקווירה. מקורה בעיר פלטיצ'ן שבחבל מולדובה, רומניה.

בית המדרש בפלטיצ'ן

שושלת האדמור"ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבתו של הרב ישראל אברהם שטיין
רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הראשון בפלטיצ'ן היה רבי אלעזר טברסקי. הוא היה בנו של רבי שלמה שהיה בנו הרביעי של רבי דוד טברסקי מסקווירא. רבי אלעזר נולד בבעלז בכ"ט בתשרי ה'תרנ"ג. נישא בי' באלול ה'תר"ע לרבקה רחל בת רבי מאיר מוסקוביץ מחסידות שאץ. את מקומו של אביו בסקוויר מילא אחיו, רבי שלמה טברסקי. כשנה לאחר פטירת רבי שלמה מונה רבי אלעזר כאדמו"ר בפלטיצ'ן, לשם נמלטו רבים מחסידי טשרנוביל וסקווירא בעקבות מלחמת האזרחים ברוסיה.

בשנת ה'תש"א עבר לבוקרשט בשל מחלת השיתוק של אשתו. חצרו התפתחה עם הגעתם של פליטי המלחמה לרומניה. בתום המלחמה עבר לארצות הברית, ויסד בשכונת בורו פארק את בית מדרשו עם קומץ מחסידיו. נפטר בכ"א בתמוז תשל"ו ונטמן בבית עלמין של חסידות פאפא בניו ג'רזי.

דברי תורתו כונסו בספר "פקודת אלעזר"[1] המכיל דברי תורה על התורה והמועדים ושו"ת, וכן בספר "תפארת אלעזר"[2].

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מקומו של רבי אלעזר מילא חתנו, רבי ישראל אברהם שטיין. הוא נולד בכ"ו בשבט תרע"ו לרבי אפרים אהרן שטיין בויז'ניץ. למד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר אצל רבי אליעזר מוויזניץ. בגיל חמש עשרה נאם במעמד חנוכת הבית לפנימייה של הישיבה, נאום שנישא בשלש שפות. הוא נשלח ללמוד בישיבת חכמי לובלין אצל רבי מאיר שפירא, אצלו למד עד לפטירתו. לאחר מכן חזר לויזניץ. נישא לשרה בתו של רבי אלעזר מפלטישאן, ולאחר פטירתו מונה לממלא מקומו. נפטר בכ"א חשון ה'תש"נ בברוקלין.

דברי תורתו כונסו בספר "דרשות מהרי"א"[3] ובספר "אי"ש על העדה"[4].

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנו של רבי ישראל אברהם, רבי מרדכי שטיין, נולד בפלטיצ'ן בי"ג באדר ה'תש"א. בשנת ה'תש"ז היגר עם הוריו לארצות הברית. למד בישיבתו של הרב מיכאל בער ויסמנדל בהרי ניו יורק ובישיבת ויזניץ בישראל. בשנת ה'תש"ך נישא לרבקה לאה, בתו של רבי יוסף מאיר כהנא מספינקא ירושלים. לאחר נישואיו התגורר בקריית ויז'ניץ בבני ברק, ונסמך להוראה על ידי רבי פנחס אפשטיין מהעדה החרדית בירושלים. בשנת תשכ"ה עבר לגור בירושלים, שם היה מבאי ביתו של רבי יהודה הורוויץ מדז'יקוב.

בימי ההמתנה לפני מלחמת ששת הימים חזר לארצות הברית לבקשת אביו, שם מונה למשגיח ומשפיע בישיבת סאטמר.

בשנת תשמ"ח עזב את קריית יואל לשכונת בורו פארק בברוקלין, ופתח את בית מדרשו "קהל תפארת מרדכי" בשדרה ה-49.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ על ידי נכדו הרב מנחם מנדל שטיין
  2. ^ על ידי נכדו הרב יונתן בנימין כ"ץ
  3. ^ על ידי נכדו הרב מנחם מנדל שטיין, ברוקלין תשנ"ד
  4. ^ על ידי מכון "שארית ישראל" פאלטישאן, ברוקלין תשס"ה