חסידות פאלטישאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

חסידות פאלטישאן (נכתב גם פאלטישען, או פאלטיטשאן) היא חצר חסידית מגזע טשרנוביל-סקווירה. מקורה בעיר פלטיצ'ן שבחבל מולדובה, רומניה.

בית המדרש בפלטיצ'ן

שושלת האדמור"ים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מצבתו של הרב ישראל אברהם שטיין
רבי מרדכי שטיין מפאלטישאן

הדור הראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדמו"ר הראשון בפלטיצ'ן היה רבי אלעזר טברסקי. הוא היה בנם של רבי שלמה מסקווירא והרבנית פיגא, בתו של רבי אריה לייבוש רוקח ממגרוב, בנו של רבי יהושע מבעלזא. אלעזר נולד בבעלז בכ"ט בתשרי ה'תרנ"ג. לאחר פטירת רבי יהושע בה'תרנ"ד חזר רבי שלמה לסקווירה אך הבן נשאר בבעלז וגדל אצל סבו רבי אריה לייבוש ודודו זקנו רבי ישכר דב רוקח מבעלז. נישא בי' באלול ה'תר"ע בסוצ'אבה ("שאץ" ביידיש) לרבקה רחל בת רבי מאיר מוסקוביץ מחסידות שאץ. בשנת תרפ"ב, כשנה לאחר פטירת אביו, מונה כאדמו"ר בפלטיצ'ן, לשם נמלטו רבים מחסידי טשרנוביל וסקווירא בעקבות מלחמת האזרחים ברוסיה.

בשנת ה'תש"א עבר לבוקרשט בשל מחלת השיתוק של אשתו. חצרו התפתחה עם הגעתם של פליטי המלחמה לרומניה. בשנת ה'תש"י עבר לארצות הברית ויסד בשכונת בורו פארק בית מדרש עם קומץ מחסידיו. נפטר בברוקלין בכ"א בתמוז ה'תשל"ו ונטמן בבית עלמין של חסידות פאפא בניו ג'רזי[1].

דברי תורתו כונסו בספר "פקודת אלעזר"[2] המכיל דברי תורה על התורה והמועדים ושו"ת, וכן בספר "תפארת אלעזר"[3].

הדור השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מקומו מילא בנו היחיד, רבי אברהם שמואל טברסקי. הוא נפטר בי"ג בשבט ה'תשמ"ד ונטמן ליד אביו.

חתנו של רבי אלעזר היה רבי ישראל אברהם שטיין (כ"ו בשבט ה'תרע"ו - כ"א בחשוון ה'תש"נ). למד בישיבת בית ישראל ודמשק אליעזר שם נאם בגיל חמש עשרה במעמד חנוכת הבית לפנימייה של הישיבה, בשלוש שפות, וכן בישיבת חכמי לובלין. נישא לשרה, בתו של רבי אלעזר מפאלטישאן. כיהן כרב בפאלטישאן אחר שחמיו עזב לבוקרשט. בשנת ה'תש"ז היגר לארצות הברית ופתח בית מדרש פאלטישאן בבנסנהורסט שבברוקלין. דברי תורתו כונסו ביידיש בספר "דרשות מהרי"א"[4] ובספר "אי"ש על העדה"[5].

חתן נוסף היה רבי אהרן אריה כ"ץ (י' באב ה'תרע"ד - כ"ו בתשרי ה'תשמ"ט). ולמד אצל דודו הרב אשר אנשיל כץ ואצל רבי יואל טייטלבוים. נישא לשינדל מלכה בת רבי אלעזר. עבר לארצות הברית עם חותנו ולאחר כשנה התמנה לרב בקהל עדת ישורון בפלטבוש. בשנת ה'תשי"ג פתח בית מדרש, "קהל בית אהרן". מדברי תורתו כונסו בספר "שבחו של אהרן".

הדור השלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את מקומו של רבי אברהם שמואל ממלא בנו רבי שלום מאיר, חתנו של רבי דוד משה רוזנבוים מקרעטשניף. בן נוסף של רבי אברהם שמואל הוא רבי אריה לייביש, אדמו"ר ממגרוב.

שלושה בנים של רבי ישראל אברהם הם אדמו"רים: רבי מרדכי שטיין, הוא אדמו"ר מפאלטישאן בבורו פארק. בית מדרשו שברחוב ה-49 נקראת "קהל תפארת מרדכי". רבי אפרים אהרן הוא אדמו"ר מפאלטישאן בבורו פארק, ברחוב ה-55. ורבי יוסף שלום הוא אדמו"ר מפאלטישאן-בנסנהורסט, חתן רבי ישכר בעריש רובין מקרסטיר.

רבי יונתן בנימין, בנו של רבי אהרן אריה כ"ץ, הוא אדמו"ר מ"פאלטישאן-סקווירא" בפלטבוש. אח נוסף, רבי דוד שלמה, ממלא את מקום אביו כרב בית המדרש "בית אהרן-פאלטישאן". אח רביעי, רבי יהושע, הוא אדמו"ר ממאגרוב-פאלטישאן, חתן רבי יוסף מווערדיין. רבי יהושע עוסק בתחום הכשרות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ קברו של האדמו"ר
  2. ^ על ידי נכדו הרב מנחם מנדל שטיין
  3. ^ על ידי נכדו הרב יונתן בנימין כ"ץ, האדמו"ר מ"פאלטישאן-סקווירא"
  4. ^ על ידי נכדו הרב מנחם מנדל שטיין, ברוקלין ה'תשנ"ד
  5. ^ על ידי מכון "שארית ישראל" פאלטישאן, ברוקלין ה'תשס"ה