כובאנה – הבדלי גרסאות
אוכל תימני |
←ברכה על כובאנה: הוספתי דעות פוסקי הלכה שלא הובאו מלפני כן ועוד מקורות מספרים שונים לשני הצדדים תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
== ברכה על כובאנה == |
== ברכה על כובאנה == |
||
ישנה מחלוקת בין חכמי תימן ב[[הלכה]] האם [[ברכה ראשונה]] על כובאנה היא [[בורא מיני מזונות]]{{הערה| ובשו"ת "עולת יצחק" להרב [[יצחק רצאבי]] כתב בפירוש שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה אין בה דין של פת אפויה וברכתה מזונות, והוא מפסיקת בין הדין בצנעא ראה בספר "ענף חיים" למוהר"ר [[אברהם אלנדאף]] בשו"ת זכרוני אי"ש שם הביא פסק דין זה במפורט לפי המציאות שהייתה בזמניהם בתימן שם שהכובאנה היתה יותר מתבשלת מן האדים מאשר מחום אפיית התנור וכדלעיל בשו"ת עולת יצחק, אמנם הרב ר' [[יוסף קאפח]] כתב בפירושו להרמב"ם שיש לברך ע"ז המוציא וגם למ"ד שצריך לברך מזונות נראה שוודאי שאם קבע על זה סעודתו יש לברך עליו המוציא כדין כל דבר מזונות שקבע עליו סעודה לדעת [[הרמב"ם]] שיש לברך בו המוציא.}}, או שיש לברך עליה "המוציא". ו[[ברכה אחרונה]] לדעה שברכו "מזונות" יש לברך בסוף [[על המחיה]] ולדעה של ברכת "המוציא" יש לברך עליה בסוף [[ברכת המזון]]. |
|||
נקבע ב[[הלכה]] ש[[ברכה ראשונה]] על קובאנה היא [[בורא מיני מזונות]]{{הערה|ולמעשה אפילו אם אדם קובע סעודה על כובאנה, עדיין לא יברכו עליו [[המוציא]], אלא רק "מזונות" מפי שכובאנה נחשב כתבשיל, ובשו"ת "עולת יצחק" להרב [[יצחק רצאבי]] כתב בפירוש שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה, דינה כתבשיל אפילו אם קבע עליה סעודה ולכן לעולם לא יברך "המוציא" אלא "מזונות".}}, ו[[ברכה אחרונה]] היא [[על המחיה]] (גם אם קבע עליה סעודה). |
|||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־00:12, 5 במאי 2017
כּוּבַּאנֶה (מערבית: كبانة או كبان) הוא מאכל תימני מסורתי.
הכובנה היא מאפה דמוי חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כסאמנה (לעתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה לילה שלם בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (בתנור או על פלטה), אזי צבעה הופך לחום כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.
הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכן בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל נאכל בסעודת בוקר שבת.
טעמה של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבניות מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה או מוצרי חלב. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
ברכה על כובאנה
ישנה מחלוקת בין חכמי תימן בהלכה האם ברכה ראשונה על כובאנה היא בורא מיני מזונות[1], או שיש לברך עליה "המוציא". וברכה אחרונה לדעה שברכו "מזונות" יש לברך בסוף על המחיה ולדעה של ברכת "המוציא" יש לברך עליה בסוף ברכת המזון.
קישורים חיצוניים
- ארז קומרובסקי, מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה, באתר ynet, 22 במרץ 2017
הערות שוליים
- ^ ובשו"ת "עולת יצחק" להרב יצחק רצאבי כתב בפירוש שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה אין בה דין של פת אפויה וברכתה מזונות, והוא מפסיקת בין הדין בצנעא ראה בספר "ענף חיים" למוהר"ר אברהם אלנדאף בשו"ת זכרוני אי"ש שם הביא פסק דין זה במפורט לפי המציאות שהייתה בזמניהם בתימן שם שהכובאנה היתה יותר מתבשלת מן האדים מאשר מחום אפיית התנור וכדלעיל בשו"ת עולת יצחק, אמנם הרב ר' יוסף קאפח כתב בפירושו להרמב"ם שיש לברך ע"ז המוציא וגם למ"ד שצריך לברך מזונות נראה שוודאי שאם קבע על זה סעודתו יש לברך עליו המוציא כדין כל דבר מזונות שקבע עליו סעודה לדעת הרמב"ם שיש לברך בו המוציא.
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל מזון | ||
|
פורטל המזרח התיכון | ||