כובאנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־00:03, 18 במאי 2017

כּוּבַּאנֶה (מערבית: كبانة או كبان) הוא מאכל תימני מסורתי.

הכובנה היא מאפה דמוי חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כסאמנה (לעתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה לילה שלם בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (בתנור או על פלטה), אזי צבעה הופך לחום כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.

הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכן בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל נאכל בסעודת בוקר שבת.

טעמה של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבניות מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה או מוצרי חלב. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.

קישורים חיצוניים

ארז קומרובסקי, מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה, באתר ynet, 22 במרץ 2017

הערות שוליים

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל מזון
	פורטל המזרח התיכון

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 [[טעם|טעמה]] של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי [[קצח]]. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון [[עגבנייה|עגבניות]] מרוסקת, [[סחוג]], [[ביצה (מזון)|ביצה]] שלוקה, [[סאמנה]], [[חילבה]] או [[מוצרי חלב]]. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי [[בשר (מזון)|בשר]] במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
-== ברכה על כובאנה ==
-כאשר אין אדם [[קובע סעודתו]] על הכובאנה ברכתה בורא מיני מזונות ובסופה על המחיה.
-אך אם קבע עליה סעודה ישנה מחלוקת בין חכמי תימן כיום ב[[הלכה]] האם [[ברכה ראשונה]] על כובאנה היא [[בורא מיני מזונות]]{{הערה| ובשו"ת "עולת יצחק" להרב [[יצחק רצאבי]] כתב בפירוש שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה אין בה דין של פת אפויה וברכתה מזונות, והוא מפסיקת בין הדין בצנעא ראה שו"ת [[חן טוב]] (ס' מג') למהר"י בדיחי ובספר "ענף חיים" ולמוהר"ר [[אברהם אלנדאף]] ב[[שו"ת זכרוני אי"ש]] (ס' ג') שם הביאו פסק דין זה במפורט לפי המציאות שהייתה בזמניהם בתימן שם שהכובאנה היתה יותר מתבשלת מן האדים מאשר מחום אפיית התנור ולפיכך אין בה דין אפייה כלל אלא רק בישול וכדלעיל בשו"ת עולת יצחק, אמנם הרב ר' [[יוסף קאפח]] כתב בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך ע"ז המוציא. ומה גם שיש להוסיף עליו שלא היו שמים כ"כ מעט שמן\חמאה כמו שעושים היום וקשה לקרוא לזה בישול גמור, אך בכל מקרה המנהג הרווח כיום לברך במ"מ כאשר נאפה עם מכסה סגור ובעל נפש יחמיר על עצמו ויטול ידיו על פרוסת לחם לפני כן וכן הורה בע"פ הגר"ע בסיס ראה ברכת משה [עמ' קמ' ד"ה אמנם].}}, או שיש לברך עליה "המוציא". ו[[ברכה אחרונה]] לדעה שברכו "מזונות" יש לברך בסוף [[על המחיה]] ולדעה של ברכת "המוציא" יש לברך עליה בסוף [[ברכת המזון]]. אך לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במסה פתוח יש לברך עליה בקביעות סעודה המוציא ולא מזונות.
 ==קישורים חיצוניים==