תיבת נח

ציור של אדוורד היקס (1780-1849) המראה את עליית החיות, זוגות זוגות, לתיבה

תיבת נח על פי המסופר בתורה בפרשת נח, הייתה תיבת עץ ענקית שנח, הצדיק היחיד בארץ, הצטווה בידי אלוהים לבנותה, במטרה למלט בה את משפחתו ומבחר מהחיות על פני כדור הארץ מההמבול, שהובא כעונש על בני האדם על פשעיהם, כדי למחות אותם מעל פני האדמה.

הציווי לבניית התיבה

נח, אשר מתואר על ידי התורה כ"צדיק תמים בדורותיו", מצטווה על ידי אלוהים לבנות תיבה גדולה, אשר בעזרתה יינצל הוא ומשפחתו מפני המבול שנגזר כעונש על בני דורו החוטאים, ויציל גם את מיני בעלי החיים, על ידי לקיחת מבחר מעולם החי:

"עֲשֵׂה לְךָ תֵּבַת עֲצֵי גֹפֶר, קִנִּים תַּעֲשֶׂה אֶת הַתֵּבָה, וְכָפַרְתָּ אֹתָהּ מִבַּיִת וּמִחוּץ בַּכֹּפֶר. וְזֶה אֲשֶׁר תַּעֲשֶׂה אֹתָהּ: שְׁלשׁ מֵאוֹת אַמָּה אֹרֶךְ הַתֵּבָה חֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבָּהּ וּשְׁלשִׁים אַמָּה קוֹמָתָהּ. צֹהַר תַּעֲשֶׂה לַתֵּבָה וְאֶל אַמָּה תְּכַלֶּנָּה מִלְמַעְלָה וּפֶתַח הַתֵּבָה בְּצִדָּהּ תָּשִׂים תַּחְתִּיִּם שְׁנִיִּם וּשְׁלִשִׁים תַּעֲשֶׂהָ... וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה, אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ. וּמִכָּל הָחַי מִכָּל בָּשָׂר, שְׁנַיִם מִכֹּל, תָּבִיא אֶל הַתֵּבָה לְהַחֲיֹת אִתָּךְ, זָכָר וּנְקֵבָה יִהְיוּ".

— שם, יד-יט

מפרט טכני של התיבה

אורך האמה הוא כחצי מטר, ומכך עולה שאורכה של התיבה היה כ-150 מטרים, רוחבה כ-25 מטר וגובהה כ-15 מטרים (גובה בניין בעל 5 קומות). להמחשה, ניתן לומר שגודלה של התיבה היה כשל נושאת מטוסים קטנה, שהיוותה למעשה גן חיות צף. לתיבה היו 3 קומות - "תחתיים שניים ושלישים". על פי חז"ל, הקומה העליונה הייתה למגורי נח ומשפחתו, האמצעית למגורי בעלי החיים והתחתונה לאחסון הפסולת.

על פי ציוויו של ה' הייתה התיבה משוחה בזפת מבפנים ומבחוץ כדי למנוע חדירת מים אליה. בראשו, היה גגה של התיבה באורך של אמה אחת בלבד ("ואל אמה תכלנה מלמעלה"), ועל כן ההבנה המקובלת היא כי גגה היה משופע. עם זאת, היו שהבינו שהתיבה כולה הייתה משופעת, בצורה של מעין מקבילית משולשת, כדי להשיג יציבות במי המבול.

זמן בנייתה

על פי חז"ל, בניית התיבה ארכה 120 שנה; זאת, לאור הבנתם ש"והיו ימיו מאה ועשרים שנה" פירושו ארכה של מאה ועשרים שנה, ושבאותו זמן צווה נח לבנות את התיבה. בניית התיבה במשך זמן כה ארוך נועדה, על פי חז"ל, להמחיש לחוטאים את רצינותה של הגזירה, כדי שיחזרו בתשובה ולא יבוא עליהם העונש.

על פי חז"ל, בתום מאה ועשרים השנים, המתין ה' עוד שבעה ימים נוספים, כדי שיכלו ימי אבלו של מתושלח הצדיק, על מנת שהלה לא יראה את המבול. בשנת שש מאות לחיי נוח, החל המבול לרדת על הארץ.

איכלוסה

אל התיבה נצטווה להביא זוג יחיד מכל מין של חיות טמאות (התנ"ך אינו משתמש במילה "טמאות", אלא על דרך השלילה מכנה אותם "לא טהורות", יש המפרשים זאת כהמנעות האלוהים להשתמש במילת גנאי) ושבעה זוגות מכל מינים טהורים של חיות ועופות, כדי שמהם יתחדש העולם שלאחר המבול. יש ריבוי של חיות טהורות כדי לאפשר לנוח להעלות אותן כקורבן במזבח לאחר המבול. כן נצטווה נוח לקחת "מכל מאכל אשר יֵאכל" כדי להאכיל את החיות הרבות. הדגים לא היו צריכים להיכנס לתיבה, כמובן.

תמיהות

סיפור התיבה מעלה תמיהות רבות למי שמנסים לפרס אותו כפשוטו כמאורע היסטורי. היתכן שכל הזנים שבעולם נכנסו כולם לתיבה? התמיהה מתחזקת כאשר מהחיות הטהורות היה צריך לקחת לא פחות מ-14 חיות לכל זן בעוד שבטמאות היה מספיק בשניים. ונניח שהיה מקום לכל החיות, איך היה אפשר להטעין על התיבה מספיק אוכל למשך תקופה כל כך ארוכה לכל החיות. אפשר לחשב כמה טונות של עשב צורך רק פיל במשך התקופה הזו. ונניח שכל החיות שרדו את המסע, לאחר ששוחררו על פסגת אררט באסיה איך הם חזרו נניח ליבשת אמריקה?

השפעה תרבותית

הביטוי "תיבת נח" משמעותו מקום שמרוכזים בו ערב רב של מינים. בהקשר זה כונתה רכבת ההצלה של קסטנר "תיבת נח" של הקהילה ההונגרית.