כובאנה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־19:51, 27 בספטמבר 2017

כּוּבַּאנֶה (מערבית: كبانة או كبان) הוא מאכל תימני מסורתי.

הכובנה היא מאפה דמוי חלה עגולה ואוורירית מבצק שמרים, עשיר בחמאה מותכת כסאמנה (לעתים מוחלפת במרגרינה או בשמן), הנאפה לילה שלם בתוך סיר באפייה איטית - בטמפרטורה הנמוכה מ-100 מעלות צלזיוס במשך 8 עד 12 שעות. במקור נהוג לאפותה במשך כל ליל שבת (בתנור או על פלטה), אזי צבעה הופך לחום כהה והקרקעית מתקשה ("קאעה"). יש האופים את הכובנה בישול מלא לפני השבת ומחממים רק בבוקר.

הכובנה נאכלה בתימן במשך כל ימות השבוע והוכן בצורה מיוחדת לשבת (אצל יהודי צנעא וצפון תימן), ואילו בארץ ישראל נאכל בסעודת בוקר שבת.

טעמה של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי קצח. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון עגבניות מרוסקת, סחוג, ביצה שלוקה, סאמנה, חילבה או מוצרי חלב. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי בשר במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.

ברכה על כובאנה

כאשר אין אדם קובע סעודתו על הכובאנה ברכתה בורא מיני מזונות ובסופה על המחיה. אך אם קבע עליה סעודה נחלקו פוסקי זמננו האם יש לברך עליה בורא מיני מזונות בברכה ראשונה, ועל המחיה בברכה אחרונה^[1], או שיש לברך עליה המוציא בברכה ראשונה וברכת המזון לאחריה^[2] לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במסה פתוח וקבע סעודתו עליה יש לברך עליה המוציא וברכת המזון.

קישורים חיצוניים

ארז קומרובסקי, מהמטבח התימני: ארז קומרובסקי מכין קובנה, באתר ynet, 22 במרץ 2017

הערות שוליים

^ שו"ת "עולת יצחק" לרב יצחק רצאבי שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה אין בה דין של פת אפויה וברכתה מזונות, והוא מפסיקת בין הדין בצנעא.
^ כך כתב הרב יוסף קאפח בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה המוציא.

עיינו גם בפורטלים:
	פורטל מזון
	פורטל המזרח התיכון

[1] שו"ת "עולת יצחק" לרב יצחק רצאבי שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה אין בה דין של פת אפויה וברכתה מזונות, והוא מפסיקת בין הדין בצנעא.

[2] כך כתב הרב יוסף קאפח בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה המוציא.

[1]

[2]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 [[טעם|טעמה]] של הכובנה נייטרלי למדי ולעתים מתבלים אותה בזרעי [[קצח]]. נהוג לאכול את הכובנה כשלעצמה או עם תוספות, כגון [[עגבנייה|עגבניות]] מרוסקת, [[סחוג]], [[ביצה (מזון)|ביצה]] שלוקה, [[סאמנה]], [[חילבה]] או [[מוצרי חלב]]. ישנם כאלה הטומנים בתוך הבצק נתחי [[בשר (מזון)|בשר]] במשך כל ליל שבת בתקופת החורף.
+== ברכה על כובאנה ==
+כאשר אין אדם [[קביעות סעודה|קובע סעודתו]] על הכובאנה ברכתה בורא מיני מזונות ובסופה על המחיה. אך אם קבע עליה סעודה נחלקו פוסקי זמננו האם יש לברך עליה [[בורא מיני מזונות]] ב[[ברכה ראשונה]], ו[[על המחיה]] ב[[ברכה אחרונה]]{{הערה| שו"ת "עולת יצחק" לרב [[יצחק רצאבי]] שמכיוון שכובאנה נעשית בכלי סגור ומתבשלת בהבל שלה אין בה דין של פת אפויה וברכתה מזונות, והוא מפסיקת בין הדין בצנעא.}}, או שיש לברך עליה [[המוציא]] בברכה ראשונה וברכת המזון לאחריה{{הערה|כך כתב הרב [[יוסף קאפח]] בפירושו להרמב"ם (פ"ג ה"ט אות כא') שבמציאות ימינו שעושים את הכובאנה בתנורים בקביעות סעודה יש לברך עליה המוציא.}} לכל הדעות אם אפה את הכובאנה במסה פתוח וקבע סעודתו עליה יש לברך עליה המוציא וברכת המזון.
 ==קישורים חיצוניים==