אותיות השימוש – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:14, 20 בינואר 2018

אותיות השימוש הן שבע מתוך עשרים ושתיים האותיות באלפבית העברי, שמצטרפות אל מילות היסוד באופן חבור.

אותיות השימוש הן: ב, ה, ו, כ, ל, מ, ש.

כל אחד מעיצורי מש"ה וכל"ב מלווה בתנועה, אשר משתנה בתנאים מסוימים,^[1] כפי שיפורט בהמשך. בנוסף, למילה מסוימת יכולה להצטרף יותר מאות שימוש אחת. לדוגמה: והכובע, לכשיתעורר.

סימנים לזכירת אותיות השימוש

את אותיות השימוש ניתן לסדר כראשי תיבות שישמשו כעזר זיכרון: מש"ה וכל"ב, סימן הנשען על שניים מגיבורי נדודי בני ישראל במדבר, משה וכָלֵב.

משמעות ושימושים

ה"א הידיעה - האות ה"א הבאה לפני שמות, כדי להורות על כך שהם ידועים ומפורשים. למשל: הבית והילד.
ה"א השאלה - האות ה"א הבאה לפני שם או פועל להבעת שאלה או תמיהה. למשל:
- הרצחת וגם ירשת?
- הידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים?
וי"ו החיבור - האות וי"ו הבאה להורות על חיבור וצירוף של דברים או פעולות. למשל:
- אני ואתה נשנה את העולם.
- כאשר יש רשימה של מילים במשפט, נהוג לסמן פסיק לאחר כל מילה פרט לזו שלפני האחרונה ברשימה וו' החיבור תצורף רק למילה האחרונה. לדוגמה: רצתי, נפלתי והתגלגלתי.
- ו' החיבור מנוקדת בדרך כלל בשווא נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני העיצורים השפתיים בומ"פ או אותיות המנוקדות בשווא, התנועה של ו' החיבור משתנה לשורוק כתוצאה מהידמות, והעיצור וי"ו נאלם (אינו הגוי). זאת פרט לאות י' המנוקדת בשווא, אשר לפניה ו' החיבור תנוקד בחיריק מלא (העיצור יו"ד נאלם). בנוסף, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת החטף של האות שאחרי ו' החיבור^[1].
- הדגש הקל המופיע באותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה יוסר כאשר מצטרף אליה ו' החיבור. זאת משום שאז הן כבר אינן נמצאות בראש מילה ו-ו' החיבור אינה מנוקדת בשווא נח. בעברית המודרנית, שינוי זה משפיע רק על הגייתן של האותיות ב', כ' ו-פ'^[1].
וי"ו ההיפוך - האות ו' הבאה להורות על היפוך הזמן של הפועל (מעבר לעתיד או מעתיד לעבר). שימוש זה נפוץ במקרא. דוגמאות:
- ויאמר (=הוא אמר),
- הנני והלכתי (=ואלך).
- ויאכל וישת ויקם וילך, ויבז עשו את הבכורה (ספר בראשית, פרק כ"ה, פסוק ל"ד).
- ואכלת ושׂבעת וברכת את ה' אלהיך (ספר דברים, פרק ח', פסוק י').

שי"ן השעבוד / הזיקה - אות זו מחליפה את המילית "אשר". מטרתה להורות על זיקה בין מילים שונות:
- הספר שקראתי,
- הבית שקניתי.
אותיות היחס בכל"מ - אותיות אלה מצטרפות אל שמות ופעלים בהוראות שונות: כמו, בזמן, בתוך, לציון מטרה, להוראת מקום, זמן וכדומה. דוגמאות:
- בעודני ביער; ממשתתפי הכנס דיברו בגרמנית, באנגלית, בצרפתית וברוסית.
- לחבר,
- כמעוף הפרפר,
- מרחוק ומכאן.

לעיתים מצטרפות למילה אותיות שימוש אחדות, למשל: "וכשקראתי".

דגש חזק אחרי אותיות מש"ה

אחרי אותיות השימוש מש"ה ישנו מכפל המסומן בדגש חזק. מכפל זה נוצר בעקבות תהליך של הידמות^[1]. בהגייה הישראלית המודרנית הדגש משפיע רק על אופן הגייתם של האותיות ב', כ', ו-פ'.^[1].

בכתיב המנוקד מסומן דגש חזק אחרי אותיות מש"ה בכל מקרה פרט לעיצורים גרוניים, שאינם נכפלים. במקום זאת יש לפעמים שינויים בתנועות שלפני אותיות גרוניות, כמו למשל תשלום דגש^[1]. העיצורים הגרוניים יכולים לעיתים להשפיע על הניקוד של אותיות השימוש מ"ם ו-ה"א הבאות לפניהן^[1].

ניקוד אותיות כל"ב

אותיות כל"ב מנוקדות באופן דומה לוי"ו החיבור כאשר הן מתקשרות לשם עצם לא מיודע, פרט לתנועת שורוק הייחודית לו' החיבור ולא נראית באותיות אלו. כלומר, בדרך כלל הן תנוקדנה בשווא נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת החטף של האות שאחרי אות השימוש כל"ב. בנוסף, לפני כל האותיות המנוקדות בשווא, אותיות כל"ב תנוקדנה בחיריק^[1].

כשאותיות כל"ב מתקשרות לשם עצם מיודע, ה"א הידוע נעלמת, אך התנועה והמכפל שלה נשארים^[1]. במקרים אלו אותיות השימוש תנוקדנה על פי רוב בפתח או קמץ. כמו כן, בעקבות הישארותו של המכפל של ה' הידוע האותיות ב', כ', ו-פ' תהגנה באופן פוצץ ולא חוכך^[1].

מוספיות שאינן אותיות שימוש

ישנן אותיות אשר נוספות לאותיות השורש של המילה ומהוות חלק מהתבנית שלה. אילו הן מוספיות שאינן אותיות שימוש.

אית"ן - אותיות אלה באות לפני פועל בעתיד להוראת הכינויים שלי. למשל: אמצא, ימצא, נמצא ותמצא.
תמיהו"ן - אותיות אלה באות אחרי פועל בעבר להוראת הכינויים השונים. לדוגמה: ביצעתי, כתבתן, אכלתם, קנתה, קנינו.
הכנוי"ם - אותיות אלו באות לסמן את הגופים בנטיות השונות: ידך, ידי, ידו, ידן, ידם; בקרני, בקרו, בקרם וכו'.

ראו גם

לקריאה נוספת

"תקציר הדקדוק העברי" עמוד 922 בספר "המילון העברי המרוכז", אברהם אבן-שושן, הוצאת קרית-ספר בע"מ ירושלים, שנת 1993.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.
^ דורית רביניאן, מילא "אני יבוא", אבל "ש" במקום "כש"?, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013

[לשון-1] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ ⁶ ⁷ ⁸ ⁹ ¹⁰ שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.

[2] דורית רביניאן, מילא "אני יבוא", אבל "ש" במקום "כש"?, באתר הארץ, 24 באוקטובר 2013

[1]

[2]

@@ שורה 2: / שורה 2: @@
 אותיות השימוש הן:
 [[ב]], [[ה]], [[ו]], [[כ]], [[ל]], [[מ]],  [[ש]].
 כל אחד מ[[עיצור]]י מש"ה וכל"ב מלווה בתנועה, אשר משתנה בתנאים מסוימים,{{הערה|שם=לשון|שרה אבינון (2000). עיין ערך: לשון, הבנה והבעה. תל אביב: מט"ח - המרכז לטכנולוגיה חינוכית.}} כפי שיפורט בהמשך.
@@ שורה 13: / שורה 13: @@
 * '''[[ה"א הידיעה]]''' - האות ה"א הבאה לפני שמות, כדי להורות על כך שהם ידועים ומפורשים. למשל: '''ה'''בית ו'''ה'''ילד.
 * '''[[ה"א השאלה]]''' - האות ה"א הבאה לפני שם או פועל להבעת שאלה או תמיהה. למשל:
 **[[הרצחת וגם ירשת]]?
 **'''ה'''ידעתם מה מתרחש בכל הבוסתנים בלילה בו שותקים הצרצרים והתנים?
 * '''וי"ו החיבור''' - האות וי"ו הבאה להורות על חיבור וצירוף של דברים או פעולות. למשל:
 ** אני '''ו'''אתה נשנה את העולם.
@@ שורה 23: / שורה 21: @@
 ** ו' החיבור מנוקדת בדרך כלל ב[[שווא]] נע כתוצאה של חיטוף. עם זאת, לפני [[עיצורים שפתיים|העיצורים השפתיים]] בומ"פ או אותיות המנוקדות בשווא, [[תנועה (פונולוגיה)|התנועה]] של ו' החיבור משתנה ל[[קובוץ ושורוק|שורוק]] כתוצאה מ[[הידמות]], והעיצור וי"ו נאלם (אינו הגוי). זאת פרט לאות י' המנוקדת בשווא, אשר לפניה ו' החיבור תנוקד בחיריק מלא (העיצור יו"ד נאלם). בנוסף, לפני חטפים חלה הידמות לתנועת ה[[חטף]] של האות שאחרי ו' החיבור{{הערה|שם=לשון}}.
 ** [[דגש קל|הדגש הקל]] המופיע באותיות בג"ד כפ"ת בראש מילה יוסר כאשר מצטרף אליה ו' החיבור. זאת משום שאז הן כבר אינן נמצאות בראש מילה ו-ו' החיבור אינה מנוקדת בשווא נח. בעברית המודרנית, שינוי זה משפיע רק על הגייתן של האותיות ב', כ' ו-פ'{{הערה|שם=לשון}}.
 * '''וי"ו ההיפוך''' - האות ו' הבאה להורות על היפוך הזמן של הפועל (מעבר לעתיד או מעתיד לעבר). שימוש זה נפוץ במקרא. דוגמאות:
 ** ויאמר (=הוא אמר),
@@ שורה 34: / שורה 31: @@
 ** הספר '''ש'''קראתי,
 ** הבית '''ש'''קניתי.
 * אותיות היחס '''בכל"מ''' - אותיות אלה מצטרפות אל שמות ופעלים בהוראות שונות: כמו, בזמן, בתוך, לציון מטרה, להוראת מקום, זמן וכדומה. דוגמאות:
 ** '''ב'''עודני '''ב'''יער; ממשתתפי הכנס דיברו '''ב'''גרמנית, '''ב'''אנגלית, '''ב'''צרפתית ו'''ב'''רוסית.
@@ שורה 41: / שורה 37: @@
 ** '''מ'''רחוק ו'''מ'''כאן.
-לעתים מצטרפות למילה אותיות שימוש אחדות, למשל: "וכשקראתי".
+לעיתים מצטרפות למילה אותיות שימוש אחדות, למשל: "וכשקראתי".
 ==דגש חזק אחרי אותיות מש"ה==
@@ שורה 48: / שורה 44: @@
 ב[[כתיב]] [[ניקוד העברית בת ימינו|המנוקד]] מסומן דגש חזק אחרי אותיות מש"ה בכל מקרה פרט ל[[עיצורים גרוניים]], שאינם נכפלים. במקום זאת יש לפעמים שינויים בתנועות שלפני אותיות גרוניות, כמו למשל [[תשלום דגש]]{{הערה|שם=לשון}}.
-העיצורים הגרוניים יכולים לעתים להשפיע על הניקוד של אותיות השימוש מ"ם ו-ה"א הבאות לפניהן{{הערה|שם=לשון}}.
+העיצורים הגרוניים יכולים לעיתים להשפיע על הניקוד של אותיות השימוש מ"ם ו-ה"א הבאות לפניהן{{הערה|שם=לשון}}.
 ==ניקוד אותיות כל"ב==
@@ שורה 60: / שורה 56: @@
 * '''אית"ן''' - אותיות אלה באות לפני פועל בעתיד להוראת הכינויים שלי. למשל: '''א'''מצא, '''י'''מצא, '''נ'''מצא ו'''ת'''מצא.
 * '''תמיהו"ן''' - אותיות אלה באות אחרי פועל בעבר להוראת הכינויים השונים. לדוגמה: ביצע'''תי''', כתב'''תן''', אכל'''תם''', קנ'''תה''', קני'''נו'''.
 * '''הכנוי"ם''' - אותיות אלו באות לסמן את הגופים בנטיות השונות: יד'''ך''', יד'''י''', יד'''ו''', יד'''ן''', יד'''ם'''; בקר'''ני''', בקר'''ו''', בקר'''ם''' וכו'.