חזית העם – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־03:12, 21 ביולי 2018

"חזית העם" היה שבועון של התנועה הרוויזיוניסטית שהופיע במחצית הראשונה של שנות ה-30 של המאה ה-20.

השבועון נוסד בשנת 1931 על ידי יהושע ליכטר ("איש ברוריה"). עורכו הראשי היה יהושע השל ייבין. השבועון שימש ככלי ביטוי לאגף הימני-קיצוני של התנועה הרוויזיוניסטית, "המקסימליסטים" בהנהגת אבא אחימאיר^[1].

בתקופת קיומו של השבועון החריף המאבק בין הרוויזיוניסטים למפלגות תנועת העבודה. בשער גיליון 2 בדצמבר 1932 הופיע מאמרו של זאב ז'בוטינסקי "כן, לשבור!",^[2] שהיה גרסה עברית למאמרו ביידיש "יא, ברעכן!" שפורסם בעיתונות הרוויזיוניסטית בחו"ל, שבו תקף בחריפות את ההסתדרות הכללית ואת העבודה העברית המאורגנת.

ב-31 במרץ 1933, מספר שבועות לאחר עליית אדולף היטלר לשלטון בגרמניה, קבע העיתון כי "טרם הרע היטלר כשם שהרע סטלין לנו" והסביר את ההבדל ביחס אל הנאציזם בין השמאל והימין: "הסוציאליסטים והדמוקרטים למיניהם סבורים שתנועת היטלר היא כולה קליפה, ואנחנו סבורים שיש בה קליפה וגם תוך. את הקליפה האנטישמית יש לזרוק, אבל לא את התוך האנטי מרקסיסטי שבו". העיתון קבע שמשום כך המלחמה בנאצים מכוונת רק נגד האנטישמיות שלהם. ז'בוטינסקי כתב לעורכי העיתון שהמאמרים על היטלר הם "נעיצת סכין בגב", "קלון" ו"זנות מילולית" ודרש להפסיק את פרסומם מיד. כעבור מספר שבועות, ב-2 ביוני 1933, כבר כתב העיתון: "המוני ירושלים העברית מזדהים עם עמדתו של ז'בוטינסקי נגד גרמניה".^[3]

בתקופת רצח חיים ארלוזורוב (נרצח ב-16 ביוני 1933) ומשפטם של אבא אחימאיר, אברהם סטבסקי וצבי רוזנבלט, הוטחה כלפי "חזית העם" ביקורת על ההסתה החריפה נגד ארלוזורוב, שקדמה לרצח. בין היתר הוזכר המאמר שהופיע בעיתון בבוקר יום הרצח בשם "ברית סטלין—בן-גוריון-היטלר". במאמר זה הותקף ארלוזורוב על שליחותו לגרמניה הנאצית להצלת רכוש יהודי, ואף כונה בו בשם "הינוקא האדום".

"חזית העם" נסגר באמצע שנות ה-30, ובמקומו החל להופיע כביטאונה של התנועה הרוויזיוניסטית העיתון 'הירדן', שבו היה ניסיון למתן את התדמית הקיצונית שאפיינה את "חזית העם".

לקריאה נוספת

גבריאל צפרוני, '"חזית העם": העיתון שרבים אהבו לשנוא', קשר, 2, נובמבר 1987, עמ' 85–94.

קישורים חיצוניים

חזית העם, בלקסיקון "העין השביעית" לתקשורת ועיתונות
יואב קרני, 6 ביוני 1933, 'חזית העם' נגד מיסטר ארלוזורוב
חזית העם, באתר "עיתונות יהודית היסטורית" של הספרייה הלאומית
חזית העם באתר עיתונות יהודית היסטורית (גרסה בת חיפוש בכל טקסט העיתון)

הערות שוליים

^ אשר חתם בין השאר בשם העט אבא סיקרא
^ תוכן המאמר, באתר תנועת בית"ר, סניף נתניה.
^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, 1, א, עמ' 20.

[1] אשר חתם בין השאר בשם העט אבא סיקרא

[2] תוכן המאמר, באתר תנועת בית"ר, סניף נתניה.

[3] תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, 1, א, עמ' 20.

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 6: / שורה 6: @@
 בתקופת קיומו של השבועון החריף המאבק בין הרוויזיוניסטים למפלגות [[העבודה|תנועת העבודה]]. בשער גיליון [[2 בדצמבר]] [[1932]] הופיע מאמרו של [[זאב ז'בוטינסקי]] "[[כן, לשבור!]]",{{הערה|1=[http://geocities.com/betar_n/ken.htm תוכן המאמר], באתר תנועת בית"ר, סניף נתניה.}} שהיה גרסה עברית למאמרו ב[[יידיש]] "[[יא, ברעכן!]]" שפורסם בעיתונות הרוויזיוניסטית בחו"ל, שבו תקף בחריפות את [[ההסתדרות הכללית]] ואת העבודה העברית המאורגנת.
-ב-31 במרץ [[1933]], מספר שבועות לאחר עליית [[אדולף היטלר]] לשלטון בגרמניה, קבע העיתון כי "טרם הרע היטלר כשם שהרע סטלין לנו" והסביר את ההבדל ביחס אל ה[[נאציזם]] בין השמאל והימין: "הסוציאליסטים והדמוקרטים למיניהם סבורים שתנועת היטלר היא כולה קליפה, ואנחנו סבורים שיש בה קליפה וגם תוך. את הקליפה האנטישמית יש לזרוק, אבל לא את התוך האנטי [[מרקסיזם|מרקסיסטי]] שבו". העיתון קבע שמשום כך המלחמה בנאצים מכוונת רק נגד האנטישמיות שלהם.{{הערה|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', 1, א, עמ' 20.}}
+ב-31 במרץ [[1933]], מספר שבועות לאחר עליית [[אדולף היטלר]] לשלטון בגרמניה, קבע העיתון כי "טרם הרע היטלר כשם שהרע סטלין לנו" והסביר את ההבדל ביחס אל ה[[נאציזם]] בין השמאל והימין: "הסוציאליסטים והדמוקרטים למיניהם סבורים שתנועת היטלר היא כולה קליפה, ואנחנו סבורים שיש בה קליפה וגם תוך. את הקליפה האנטישמית יש לזרוק, אבל לא את התוך האנטי [[מרקסיזם|מרקסיסטי]] שבו". העיתון קבע שמשום כך המלחמה בנאצים מכוונת רק נגד האנטישמיות שלהם. ז'בוטינסקי כתב לעורכי העיתון שהמאמרים על היטלר הם "נעיצת סכין בגב", "קלון" ו"זנות מילולית" ודרש להפסיק את פרסומם מיד. כעבור מספר שבועות, ב-2 ביוני 1933, כבר כתב העיתון: "המוני ירושלים העברית מזדהים עם עמדתו של ז'בוטינסקי נגד גרמניה".{{הערה|[[תום שגב]], '''[[המיליון השביעי: הישראלים והשואה]]''', 1, א, עמ' 20.}}
 בתקופת [[רצח חיים ארלוזורוב]] (נרצח ב-[[16 ביוני]] 1933) ו[[משפט (דין)|משפט]]ם של אבא אחימאיר, [[אברהם סטבסקי]] ו[[צבי רוזנבלט]], הוטחה כלפי "חזית העם" ביקורת על ה[[הסתה]] החריפה נגד [[חיים ארלוזורוב|ארלוזורוב]], שקדמה לרצח. בין היתר הוזכר המאמר שהופיע בעיתון בבוקר יום הרצח בשם "ברית [[יוסיף סטלין|סטלין]]—[[דוד בן-גוריון|בן-גוריון]]-היטלר". במאמר זה  הותקף ארלוזורוב על שליחותו ל[[גרמניה הנאצית]] להצלת רכוש יהודי, ואף כונה בו בשם "הינוקא האדום".