הירדן (כתב עת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף הירדן (עיתון))
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
זאב זבוטינסקי
תעודת עיתונאי ב"הירדן" של שלום רוזנפלד, 1935

הירדן היה עיתון וכתב עת שיצא על ידי אנשי התנועה הרוויזיוניסטית בשנים 1934 עד 1939.

תולדותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקמה, תכנים וקהל יעד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הירדן יצא לאור ככלי תעמולה של התנועה הרוויזיוניסטית ובתגובה למעצרם והעמדתם לדין של חברי ברית הבריונים, בהם אב"א אחימאיר ואברהם סטבסקי, שהואשמו ברצח ארלוזורוב. קודם לכן הוצגו רעיונות הציונות הרוויזיוניסטית בעיתון דאר היום (עיתונם של איתמר בן אב"י וזלמן וויט), אך ניסיון זה לא צלח בשל חילוקי דעות בין השניים לבין אנשיו של מנהיג התנועה זאב ז'בוטינסקי בעת שבתו של האחרון בכלא. העיתון החל לצאת ב-24 באפריל 1934 למחרת ישיבת בית המשפט הראשונה והעורך האחראי היה מרדכי אבניאל[1]. מלבד חדשות ומאמרים על ענייני השעה, מילא ה"הירדן" תפקיד של במה רעיונית והסברתית. התפרסמו בו הקולות הראשונים בזכות חפותם של הנאשמים ברצח ארלוזורוב ונגד העמדתם לדין, ובהם כרוז של הרב אברהם יצחק הכהן קוק, הרב הראשי האשכנזי, לטובת הנאשמים, ברכות עם זיכוים, והפצרתו באב"א אחימאיר שיחדל משביתת רעב, והובאו בו סקירות על כנסים רעיוניים של התנועה הרוויזיוניסטית[2]. העיתון המשיך במאבק נגד הסכם העברה ששימש, על פי הנחה אחת, גם לרקע של רצח ארלוזורוב והוא פרסם בפומבי את פרטי ההסכם.

שמו של העיתון וסמלו היה נהר הירדן על שתי גדותיו, עוצבו על פי חזונה של התנועה הרוויזיוניסטית, שלא השלימה עם חלוקת ארץ ישראל המנדטורית לשניים: עבר הירדן המזרחי וארץ ישראל המערבית, על ידי שלטונות המנדט הבריטי, ובדומה לסמלו של הארגון הצבאי הלאומי (אצ"ל).

הקמתו של העיתון לוותה בתחרות עם עיתונים אחרים שייצגו לכאורה את התנועה הרוויזיוניסטית; במיוחד אמורים הדברים לגבי חזית העם שהיה עיתון פרטי בבעלות בנימין זאב פון וייזל אך עם אוריינצטיה תנועתית והתאפיין בקו מחאתי[3], מתריס וחד, ללא כפיפות ברורה למוסדות התנועה הרוויזיוניסיטית. הירדן פנה לציבור הרוויזיניסטי אך גם לזרמים אחרים וציבורים נוספים ביישוב כגון הציונים הכלליים.

גליונות, הפסקות וסגירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסף קלוזנר

הירדן הודפס תחילה בדפוס של יחיאל ורקר, ובהמשך בדפוס הסולל שהיה שייך לבן אב"י ולזלמן וויט, והגיליונות חולקו על ידי בני נוער, בהם חניכי תנועת הנוער בית"ר[4]. העיתון נתמך על ידי ארגוני התנועה הרוויזיניסטית, הצה"ר והצ"ח, וכן על ידי תומכים פרטיים של התנועה אשר פרסמו בו מודעות[5].

העיתון נאסר לפרסום פעמים אחדות על ידי השלטונות הבריטיים[6]; זאת ובשילוב קשיים כלכליים, שבניגוד למתחרה דבר (עיתון) שהיה לו גב כלכלי איתן, הכריעו לבסוף את מוציאי העיתון והם החליטו לסגרו ב-24 במאי 1935.

חודשיים מאוחר יותר ב-25 ביולי 1935 החל להופיע שוב; הפעם בהנהלתה של מערכת שישבה בתל אביב עם העורך הראשי אליהו בן-חורין. אולם קשיים כלכליים המשיכו להעיב על הוצאתו והוא נסגר שוב ב-16 בדצמבר 1935.

מ-24 בינואר 1936 הוחלט להוציאו כשבועון. למשימה מונה עו"ד אברהם וינשל אשר היה בבעלותו עיתון בעל השקפה רוויזיוניסטית, "הצפון", שראה אור בחיפה עשר שנים קודם לכן. גם השבועון נסגר לעיתים על ידי הרשויות ומפאת קשיים כלכליים. המוציאים לאור הדפיסו גיליונות אחדים בשמות אחרים (אמצעי מקובל בשלל עיתונים ציונים שראו אור בתקופת המנדט כדוגמת קונטרס), או אף כעיתון מודעות בלבד. וכן כתבו בשמות עט אך הקשיים הרבים, מנעו את הוצאותו לאור הסדירה.

בשלהי 1938, החל לצאת לאור עיתון המשקיף, שהיה לעיתון מרכזי של התנועה הרוויזיוניסטית. הירדן נסגר לבסוף בשנת 1939. בשנת 1985 נעשה ניסיון להוציא עיתון חדש בעל אותו שם בידי תנועת גוש אמונים[7].

ארכיון מערכת "הירדן" נמצא בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב[8].

עורכים וכותבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יהושע ייבין

כיאה לעיתונה של התנועה הרוויזיוניסטית, ובהתאם לכותרת המשנה של העיתון "בהשתתפותו הקבועה של זאב ז'בוטינסקי", פורסמו בעיתון מאמריו ומסותיו[9]. תחילה הופקד על עריכת העיתון בן-ציון נתניהו, ואחר כך מונה פרופ' יוסף קלוזנר לעורך האחראי.

חברי המערכת ופעילי העיתון במרוצת קיומו היו, בין השאר, אוריאל הלפרין, קלמן כצנלסון, יוסף אור ואליהו בן-חורין, יהושע ייבין (שהיה גם עורכו של חזית העם) ושלום רוזנפלד[10].

מנהלי החברה שניהלה את העיתון היו: נחום לוין, יוסף כצנלסון, בן-ציון נתניהו, מרדכי אבניאל, אברהם וינשל, ד"ר מ. כהן וש. מאירוביץ[11].

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מינה גראור, עיתונות ומפלגה – קשרי הגומלין בין המפלגה הרוויזיוניסטית לעיתוניה, תל אביב: מכון ז'בוטינסקי, תשס"ב 2002
  • ח' בן-ירוחם, ספר בית"ר, קורות ומקורות, א-ג, ירושלים ותל אביב: הוועד להוצאת ספר בית"ר, תשכ"ט-תשל"ג 1969–1973

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עורך אחראי, הירדן, 24 באפריל 1934
  2. ^ ראו, למשל: תיק ל 12 - 1/ 4 : הסמינר הרעיוני של הצה"ר, באתר מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
  3. ^ פרוטוקול יום עיון בסוגיות בתולדות התנועה הרוויזיוניסטית בחיפה מטעם מוסד הרצל לחקר הציונות ולימודה .
  4. ^ ראו, למשל: תיק ב 10 - 2/ 20, בארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
  5. ^ ראו: תיקים ג 10 – 78: מודעות לפרסום בעיתון "הירדן", ג 10 א - 9/ 2: על תמיכה בעיתון "הירדן", באתר ארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
  6. ^ הירדן נסגר לחודש, דבר, 24 ביוני 1934
  7. ^ נח זבולוני, הופיע "הירדן" שבועון רוויזיוניסטי חדש, עיתון דבר 14 בנובמבר 1985 (לקוח מאתר לזכרו של זבולוני).
  8. ^ ראו, למשל: "טיוטות של רשימות ומאמרים מודפסים ובכתב יד העברית, אנגלית וצרפתית", תיק ל 12 – 1 / 1, "מודעות למען העתון וידיעות על העתון" תיק ל 12 - 1/ 2, "מערכת "הירדן" תביעות משפטיות תיק ל 12 – 1 / 3, באתר מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
  9. ^ ראו, למשל: תכתובות בין ז'בוטינסקי לבין מערכת הירדן, באתר מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.
  10. ^ ראו: ח' בן-ירוחם, ספר בית"ר, קורות ומקורות, כרך ב: אל העם, כרך ראשון, ירושלים ותל אביב: הוועד להוצאת ספר בית"ר, תשכ"ט-תשל"ג, 1973-1969, עמ' 105-104.
  11. ^ Newspaper company directors fined, פלסטיין פוסט, 12 בפברואר 1935