המעורר – הבדלי גרסאות
מ הוספת כותרת לקבלת פסקת פתיחה באורך המקובל |
|||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
"המעורר" יצא כירחון, אבל בהמשך נתקל בקשיים והופעתו הקצרה לא הייתה סדירה. השפעתו על התפתחותה של [[ספרות עברית|הספרות העברית]] החדשה הייתה עצומה. ברנר, שנדד אז ב[[אירופה]], למד ב[[אנגליה]] את מקצוע סידור הדפוס, ובירחון "המעורר" עשה הכול במו ידיו, למעט ייצור הנייר. כתב העת היה מבוסס על רשימת מנויים, חותמים, ונתקל בקשיים גדולים בהדפסה, בהפצה ובגבייה. החוברת הראשונה נדפסה בחודש ינואר 1906, והאחרונה נדפסה בספטמבר 1907. |
"המעורר" יצא כירחון, אבל בהמשך נתקל בקשיים והופעתו הקצרה לא הייתה סדירה. השפעתו על התפתחותה של [[ספרות עברית|הספרות העברית]] החדשה הייתה עצומה. ברנר, שנדד אז ב[[אירופה]], למד ב[[אנגליה]] את מקצוע סידור הדפוס, ובירחון "המעורר" עשה הכול במו ידיו, למעט ייצור הנייר. כתב העת היה מבוסס על רשימת מנויים, חותמים, ונתקל בקשיים גדולים בהדפסה, בהפצה ובגבייה. החוברת הראשונה נדפסה בחודש ינואר 1906, והאחרונה נדפסה בספטמבר 1907. |
||
ב"המעורר" השתתפו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה: [[דבורה בארון]] |
ב"המעורר" השתתפו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה: [[דבורה בארון]], [[זלמן שניאור]], [[מיכה יוסף ברדיצ'בסקי]], [[גרשון שופמן]], [[דוד שמעוני|דוד שמעונוביץ]], [[יעקב פיכמן]], [[דוד פרישמן]], [[יעקב לרנר]], [[הלל צייטלין]], ורבים אחרים. ברנר עצמו פרסם בו מיצירותיו, סיפורים ומחזות, מאמרים ובקורות, וכן הובאו ב"המעורר" תרגומים לעברית מיצירתם של הסופרים הידועים דאז, [[מוריס מטרלינק]], [[אוסקר ויילד]], [[לב שסטוב]] ואחרים. |
||
שם כתב העת "המעורר", הפך עם השנים למעין דגל וסיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה, בדומה ל"המעורר" המקורי של ברנר. בה בעת שברנר ערך את "המעורר" שלו בלונדון ערך [[אלעזר רוקח]] את [[דער יודישע וועקער]] - "המעורר" |
שם כתב העת "המעורר", הפך עם השנים למעין דגל וסיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה, בדומה ל"המעורר" המקורי של ברנר. בה בעת שברנר ערך את "המעורר" שלו בלונדון ערך [[אלעזר רוקח]] את [[דער יודישע וועקער]] - "המעורר" ב[[סטניסלבוב]] וב[[בוצ'אץ']]. כתב עת שלישי בשם זה יצא לאור ב[[ניו יורק]]. |
||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
גרסה מ־10:30, 1 באוגוסט 2018
המעורר היה כתב עת ספרותי שייסדו וערכו יוסף חיים ברנר ור' בנימין בלונדון, בין השנים 1906–1907.
היסטוריה
"המעורר" יצא כירחון, אבל בהמשך נתקל בקשיים והופעתו הקצרה לא הייתה סדירה. השפעתו על התפתחותה של הספרות העברית החדשה הייתה עצומה. ברנר, שנדד אז באירופה, למד באנגליה את מקצוע סידור הדפוס, ובירחון "המעורר" עשה הכול במו ידיו, למעט ייצור הנייר. כתב העת היה מבוסס על רשימת מנויים, חותמים, ונתקל בקשיים גדולים בהדפסה, בהפצה ובגבייה. החוברת הראשונה נדפסה בחודש ינואר 1906, והאחרונה נדפסה בספטמבר 1907.
ב"המעורר" השתתפו כמעט כל היוצרים בעברית של ראשית המאה: דבורה בארון, זלמן שניאור, מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, גרשון שופמן, דוד שמעונוביץ, יעקב פיכמן, דוד פרישמן, יעקב לרנר, הלל צייטלין, ורבים אחרים. ברנר עצמו פרסם בו מיצירותיו, סיפורים ומחזות, מאמרים ובקורות, וכן הובאו ב"המעורר" תרגומים לעברית מיצירתם של הסופרים הידועים דאז, מוריס מטרלינק, אוסקר ויילד, לב שסטוב ואחרים.
שם כתב העת "המעורר", הפך עם השנים למעין דגל וסיסמה לקבוצות ספרותיות שונות, הדוגלות בהתחדשות רוחנית מתוך מציאות משברית קשה, בדומה ל"המעורר" המקורי של ברנר. בה בעת שברנר ערך את "המעורר" שלו בלונדון ערך אלעזר רוקח את דער יודישע וועקער - "המעורר" בסטניסלבוב ובבוצ'אץ'. כתב עת שלישי בשם זה יצא לאור בניו יורק.
קישורים חיצוניים
- המעורר, בקטלוג המאוחד לכתבי-עת (ULS)
- המעורר החדש, כתב עת שיוסד בימינו, בעריכת ארז שוויצר ודביר אינטרטור
- דפנה שחורי, שגעת מכונות הדפוס 2, באתר nrg, ראיון עם עורכי כתבי עת ספרותיים, ראיון עם ארז שויצר, המעורר החדש, 3 במרץ 2006
- הקול הקורא לקוראי המעורר, של ברנר, בפרויקט בן יהודה
- ביקורת של ביאליק על המעורר ועל ברנר, בפרויקט בן יהודה