נאי – הבדלי גרסאות
בוט: מחליף את הקובץ תמונה:Hasht-Behesht_Palace_ney.jpg בקובץ תמונה:Painting_ney.jpg |
תיקון לשוני תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:Painting ney.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אישה מנגנת בנאי, ציור מ-[[1699]] מ[[איראן]]]] |
[[קובץ:Painting ney.jpg|שמאל|ממוזער|250px|אישה מנגנת בנאי, ציור מ-[[1699]] מ[[איראן]]]] |
||
'''נאי''' (ב[[ערבית]]: '''ناي''') הוא [[כלי נשיפה]] המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול בעל תשעה מפרקים העשוי לרוב מ[[עבקנה]] או מ[[קנה מצוי]] |
'''נאי''' (ב[[ערבית]]: '''ناي''') הוא [[כלי נשיפה]] המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול בעל תשעה מפרקים העשוי לרוב מ[[עבקנה]] או מ[[קנה מצוי]]. כיום מצויים גם כאלה העשויים [[PVC]], אך איכותם פחותה מאיכות צליל העץ. |
||
הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), והנגן אוטם אותם לסירוגין באמצעות [[אצבעות]]יו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצדו האחורי של הנאי, והוא נאטם על ידי ה[[אגודל]]. |
הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), והנגן אוטם אותם לסירוגין באמצעות [[אצבעות]]יו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצדו האחורי של הנאי, והוא נאטם על ידי ה[[אגודל]]. החור האחורי נקרא חור ה"פלפול" מכיוון שעל ידו עושים בדרך כלל קישוטי נגינה שהם נקראים "סלסולים". |
||
נגינה על נאי מתבצעת על פי [[מקאם|מקאמאת]]. קיימים 12 חלילי נאי מתוכם |
נגינה על נאי מתבצעת על פי [[מקאם|מקאמאת]]. קיימים 12 חלילי נאי מתוכם 7 מכוונים לסולמות המז'וריים הבאים: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי. 5 חלילים נוספים מכוונים לסולמות מז'וריים הבאים: דו#/רהb, רה#/מיb, פה#/סולb, סול#/להb, לה#/סיb. |
||
שם החליל נקבע לפי הדרגה השנייה על החליל. |
שם החליל נקבע לפי הדרגה השנייה על החליל. לדוגמה - חליל שהצליל הראשון שלו הוא דו ייקרא "חליל רה". |
||
הנאי מכוון לטונים שלמים חוץ מהדרגה |
הנאי מכוון לטונים שלמים חוץ מהדרגה השלישית המונמכת ברבע טון (למשל אם מדובר בחליל "רה" הצליל מי יהיה מונמך ברבע טון). יש הבונים את הנאי ללא הרבע המונמך בדרגה השלישית. |
||
כמו כן יש הבונים את הנאי ללא הרבע המונמך בדרגה השלישית. |
|||
== נאי טורקי == |
== נאי טורקי == |
גרסה מ־08:47, 14 בנובמבר 2019
נאי (בערבית: ناي) הוא כלי נשיפה המהווה חלק מהתזמורת המזרחית הקלאסית (التخت الموسيقي الشرقي). הנאי המסורתי הוא צינור חלול בעל תשעה מפרקים העשוי לרוב מעבקנה או מקנה מצוי. כיום מצויים גם כאלה העשויים PVC, אך איכותם פחותה מאיכות צליל העץ.
הנגינה על הנאי מתבצעת על ידי נשיפה על קצה הצינור, תוך כדי הטייתו הצידה ולמטה. לנאי הערבי והטורקי 7 חורים (לנאי האיראני 6 חורים), והנגן אוטם אותם לסירוגין באמצעות אצבעותיו כדי להפיק את הצלילים השונים. אחד מהחורים נמצא בצדו האחורי של הנאי, והוא נאטם על ידי האגודל. החור האחורי נקרא חור ה"פלפול" מכיוון שעל ידו עושים בדרך כלל קישוטי נגינה שהם נקראים "סלסולים".
נגינה על נאי מתבצעת על פי מקאמאת. קיימים 12 חלילי נאי מתוכם 7 מכוונים לסולמות המז'וריים הבאים: דו, רה, מי, פה, סול, לה, סי. 5 חלילים נוספים מכוונים לסולמות מז'וריים הבאים: דו#/רהb, רה#/מיb, פה#/סולb, סול#/להb, לה#/סיb.
שם החליל נקבע לפי הדרגה השנייה על החליל. לדוגמה - חליל שהצליל הראשון שלו הוא דו ייקרא "חליל רה".
הנאי מכוון לטונים שלמים חוץ מהדרגה השלישית המונמכת ברבע טון (למשל אם מדובר בחליל "רה" הצליל מי יהיה מונמך ברבע טון). יש הבונים את הנאי ללא הרבע המונמך בדרגה השלישית.
נאי טורקי
הנאי הטורקי עשוי מקנה במבוק עם תשעה מפרקים כמו הנאי הערבי. אך בדרך כלל קנה הבמבוק של הנאי הטורקי יהיה ארוך יותר מה שיגרום לצליל להיות נמוך יותר. כמו כן לנאי הטורקי יש בקצה הנשיפה מן כובעון הנקרא "באשפרה" העשוי מקרן הבהמה "בופאלו" לעיתים אף משתמשים ב"באשפרה" מעץ זית שנותן צליל עדין יותר לנאי. כיום יש גם באשפרה מפלסטיק ומשאר חומרים אך שימוש בחומר שונה גורם לצליל המקורי להשתנות.
קישורים חיצוניים
כלי נגינה מרכזיים במוזיקה המזרחית | ||
---|---|---|
כלי נשיפה | נאי • בנסורי • זורנה | |
כלי פריטה בעלי צוואר | עוד • סאז • טאר • בגלמה • בוזוקי • ג'ומבוש | |
כלי פריטה ללא צוואר | קאנון • סנטור | |
כלי קשת | קמנג'ה • קמנצ'ה • רבאב | |
כלי הקשה | דף • דרבוקה • תוף מרים • טאבלה |