מארב מופז – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
OriBrin (שיחה | תרומות)
←‏המארב: הוספתי את שמו של אחד החיילים שהשתתפו במארב ונשמט מהתיקון הקודם שביצעתי
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
מ עריכה, ניסוח
שורה 1: שורה 1:
[[קובץ:C.O. OF CENTRAL COMMAND RECHAVAM ZEEVI AND SERGEANT SHAUL MOFAZ (AT HIS RIGHT), AFTER A PURSUIT IN THE JORDAN RIFT.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אלוף פיקוד המרכז, [[רחבעם זאבי]] (עם כומתה שחורה), וסמל [[שאול מופז]], (לצידו בדגמ"ח צנחנים) בזמן [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן]]]]
[[קובץ:C.O. OF CENTRAL COMMAND RECHAVAM ZEEVI AND SERGEANT SHAUL MOFAZ (AT HIS RIGHT), AFTER A PURSUIT IN THE JORDAN RIFT.jpg|שמאל|ממוזער|300px|אלוף פיקוד המרכז, [[רחבעם זאבי]] (עם כומתה שחורה), וסמל [[שאול מופז]], (לצידו בדגמ"ח צנחנים) בזמן [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן]]]]
'''מארב מופז''' הוא כינוי ל[[מארב]] שביצע כוח קטן של [[צה"ל]] ב-[[23 באוקטובר]] [[1968]] במסגרת [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן]] באזור אום סידרה,{{הערה|שם=משמר|{{על המשמר||4 מחבלים נהרגו ואחד נפצע ונתפס; מוקש ויריות ליד גשר|1968/10/25|00123}}}} שבבקעת הירדן כנגד מחבלים מארגון [[פת"ח]]{{הערה|שם=משמר}} שחצו את ה[[ירדן]] במטרה לפגוע במוצב צה"ל בקו הגבול. במארב נהרגו ארבעה מחבלים ואחד נפצע ונשבה. לכוח צה"ל לא היו נפגעים.
'''מארב מופז''' הוא כינוי ל[[מארב]] שביצע כוח קטן של [[צה"ל]] ב-[[23 באוקטובר]] [[1968]] במסגרת [[מלחמת ההתשה בבקעת הירדן]] באזור אום סידרה{{הערה|שם=משמר|{{על המשמר||4 מחבלים נהרגו ואחד נפצע ונתפס; מוקש ויריות ליד גשר|1968/10/25|00123}}}}. הכוח ארב למחבלים מארגון [[פת"ח]] שחצו את ה[[ירדן]] במטרה לפגוע במוצב צה"ל בקו הגבול{{הערה|שם=משמר}}. במארב נהרגו ארבעה מחבלים ואחד נפצע ונשבה, לכוח צה"ל לא היו נפגעים.


בראש הכוח הישראלי שכלל שישה [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] מ[[גדוד 890]], עמד [[שאול מופז]], שהיה אז [[מפקד כיתה]]. בעקבות אופן ניהול המארב ותוצאותיו נשלח מופז ל[[קורס קצינים]]. כמו כן, שונו חלק מהתרגולות שהיו נהוגות עד אז בצה"ל לגבי מארבים.
בראש הכוח הישראלי שכלל שישה [[חטיבת הצנחנים|צנחנים]] מ[[גדוד 890]], עמד [[שאול מופז]], שהיה אז [[מפקד כיתה]]. בעקבות אופן ניהול המארב ותוצאותיו נשלח מופז ל[[קורס קצינים]]. כמו כן, שונו חלק מהתרגולות שהיו נהוגות עד אז בצה"ל לגבי מארבים.
שורה 7: שורה 7:
בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], במקביל ל[[מלחמת ההתשה]] שהתחוללה בין ישראל ומצרים, התנהלה מלחמת התשה בבקעת הירדן בין ישראל, ארגוני הטרור הפלסטיניים (ובראשם פת"ח) ו[[ממלכת ירדן]]. שגרת הלחימה כללה, בין היתר, ניסיונות חדירה רבים של חוליות מארגוני הטרור הפלסטיניים שניסו לחצות את נהר הירדן במטרה לפגוע בחיילי צה"ל ובאזרחים ישראלים תוך פגיעה גם בתשתיות אזרחיות וצבאיות. מול ניסיונות חדירה אלו נקט צה"ל בפעולות שונות, ביניהן בניית קו מוצבים לאורך הירדן והוצאת מארבים בנקודות שונות שנועדו לפגוע בחוליות הפלסטיניות.
בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20]], במקביל ל[[מלחמת ההתשה]] שהתחוללה בין ישראל ומצרים, התנהלה מלחמת התשה בבקעת הירדן בין ישראל, ארגוני הטרור הפלסטיניים (ובראשם פת"ח) ו[[ממלכת ירדן]]. שגרת הלחימה כללה, בין היתר, ניסיונות חדירה רבים של חוליות מארגוני הטרור הפלסטיניים שניסו לחצות את נהר הירדן במטרה לפגוע בחיילי צה"ל ובאזרחים ישראלים תוך פגיעה גם בתשתיות אזרחיות וצבאיות. מול ניסיונות חדירה אלו נקט צה"ל בפעולות שונות, ביניהן בניית קו מוצבים לאורך הירדן והוצאת מארבים בנקודות שונות שנועדו לפגוע בחוליות הפלסטיניות.
==המארב==
==המארב==
בתקופה שקדמה למארב הייתה פעילות קבועה של חוליות פלסטיניות באזור אבו סידרה שבבקעת הירדן. מדי מספר לילות חצתה חוליה את הירדן, התמקמה על מחפורת טנקים באחת הגבעות שמעל הירדן וירתה מטווח קצר יחסית מספר רקטות מסוג [[RPG-7]] על מוצב צה"ל "ורד" שמוקם מערבית לשם.{{הערה|שם=זונדר|[[משה זונדר]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4540763&postcount=11 "בלילה כזה נולדים רמטכ"לים"], [[מעריב]] "סופשבוע", {{כ}} 27 במרץ 1998, עמודים 23–28, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}} על פלוגה ב' בגדוד 890 בפיקודו של [[יצחק מרדכי]] הוטל לבצע את רוב המארבים באזור. שאול מופז, שפיקד על המארב, שב לפלוגה יום לפני כן מ[[בה"ד 1]], לאחר שנכשל בפעם השלישית בניסיונו להתקבל ל[[קורס קצינים]].{{הערה|"המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", עורכים: דני דור, יהודה שיף; כתיבה: דני דור, [[דב גולדשטיין]]. [[הוצאת מעריב]], 2002, עמוד 187-188)}} מופז וחמשת החיילים שעמו (אורי ברימר, לי דקסטר, דני ראשין, רוני דוד ודני דגן) היו חמושים ב-3 [[תת מקלע|תמ"ק]] [[עוזי]], 2 [[רובה FN FAL|מקלעונים]], מקלע [[מאג]], [[מרגמה 52]] וברימונים.{{הערה|שם=זונדר}}
בתקופה שקדמה למארב הייתה פעילות קבועה של חוליות פלסטיניות באזור אבו סידרה שבבקעת הירדן. מדי מספר לילות חצתה חוליה את הירדן, התמקמה על מחפורת טנקים באחת הגבעות שמעל הירדן וירתה מטווח קצר יחסית מספר רקטות מסוג [[RPG-7]] על מוצב צה"ל "ורד" שמוקם מערבית לשם.{{הערה|שם=זונדר|[[משה זונדר]], [http://www.fresh.co.il/vBulletin/showpost.php?p=4540763&postcount=11 "בלילה כזה נולדים רמטכ"לים"], [[מעריב]] "סופשבוע", {{כ}} 27 במרץ 1998, עמודים 23–28, כפי שהועלה באתר [[פרש (אתר אינטרנט)|פרש]].}} על פלוגה ב' בגדוד 890 בפיקודו של [[יצחק מרדכי]] הוטל לבצע את רוב המארבים באזור. שאול מופז, שפיקד על המארב, שב לפלוגה יום לפני כן מ[[בה"ד 1]], לאחר שנכשל בפעם השלישית בניסיונו להתקבל ל[[קורס קצינים]].{{הערה|"המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", עורכים: דני דור, יהודה שיף; כתיבה: דני דור, [[דב גולדשטיין]]. [[הוצאת מעריב]], 2002, עמוד 187-188)}} מופז וחמישה חיילים תחת פיקודו<ref>אורי ברימר, לי דקסטר, דני ראשין, רוני דוד ודני דגן</ref> היו חמושים ב-3 [[תת מקלע|תמ"ק]] [[עוזי]], 2 [[רובה FN FAL|מקלעונים]], מקלע [[מאג]], [[מרגמה 52]] וברימונים.{{הערה|שם=זונדר}}

הכוח הישראלי יצא מעט אחרי השעה 17:00 כשבו שתי חוליות מארב, שיצאו ביחד והתפצלו לקראת אזור המארבים.{{הערה|שם=דרורי|[[זאב דרורי]], אש בקווים: מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1970-1967, [[הוצאת מודן]], [[2012]], עמ' 167-166}} חוליית מופז התמקמה ב"מארב כוכב" מול אחת המחפורות, כשארבעה לוחמים שוכבים עם הפנים לכיוון הצפוי להיתקלות ושני לוחמים עם הפנים לכיוון ההפוך.{{הערה|שם=דרורי}} בשעה 21:00 לערך, זיהה מופז תנועה באזור המחפורת ולאחר שנתן פקודה מפורטת לכוח, כולל פקודה לתקיפת המחפורת לאחר מכת האש הראשונה - הפעיל את המארב.{{הערה|שם=זונדר}} עם הפתיחה באש, הצליחו המחבלים לירות רקטת RPG שלא התפוצצה בגלל טווח קצר מדי. לאחר מכת האש הראשונה, יצא מופז, כפי שתכנן, עם עוד שני הלוחמים שהיו חמושים בתמ"ק עוזי, לאיגוף שמאלי בכיוון המחפורת, כששלושת הלוחמים האחרים המשיכו לירות אש רתק לכיוון המחפורת. עם הגיעם לקרבת המחפורת זרק הכוח המאגף רימוני רסס אל תוך המחפורת ולאחר שחדל את אש הרתק, נכנס אל המחפורת בסריקה באש. לאחר מכן כנס מופז את כוח המארב השני ויחד ביצעו סריקה באש באזור הואדיות שסביב מחפורת הטנקים.{{הערה|שם=דרורי}} הכוח נסוג בפקודת הדרג הממונה לאחר שנפתחה אש מקלעים ומרגמות מטווח רחוק, כנראה על ידי [[הצבא הירדני]].{{הערה|שם=זונדר}}. בסריקות באזור ההיתקלות למחרת בבוקר נמצאו ארבע גופות מחבלים ומחבל אחד שהיה פצוע. כמו כן נמצאו ציוד של המחבלים: 4 רובי [[AK-47|קלצ'ניקוב]], 8 מחסניות, 6 רימונים רוסיים, רימון מילס אחד ו-2 פצצות RPG{{הערה|שם=משמר}}
מעט אחרי השעה 17:00 יצאו יחד שתי חוליות ישראליות אשר התפצלו לקראת אזור המארבים.{{הערה|שם=דרורי|[[זאב דרורי]], אש בקווים: מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1970-1967, [[הוצאת מודן]], [[2012]], עמ' 167-166}} חוליית מופז התמקמה ב"מארב כוכב" מול אחת המחפורות, כשארבעה לוחמים שוכבים עם הפנים לכיוון הצפוי להיתקלות ושני לוחמים עם הפנים לכיוון ההפוך.{{הערה|שם=דרורי}} בשעה 21:00 לערך, זיהה מופז תנועה באזור המחפורת. לאחר שנתן פקודה מפורטת לכוח, כולל פקודה לתקיפת המחפורת לאחר מכת האש הראשונה - הפעיל את המארב.{{הערה|שם=זונדר}} המחבלים השיבו בירי רקטת RPG, אשר לא התפוצצה מפאת הטווח הקצר. לאחר מכת האש הראשונה, יצא מופז, כפי שתכנן, עם עוד שני הלוחמים שהיו חמושים בתמ"ק עוזי, לאיגוף שמאלי בכיוון המחפורת. ששלושת הלוחמים האחרים המשיכו לירות אש רתק לכיוון המחפורת. עם הגיעם לקרבת המחפורת זרק הכוח המאגף רימוני רסס אל תוך המחפורת ולאחר שחדל את אש הרתק, נכנס אל המחפורת בסריקה באש. לאחר מכן כנס מופז את כוח המארב השני ויחד ביצעו סריקה באש באזור הוואדיות שסביב מחפורת הטנקים.{{הערה|שם=דרורי}} לאחר שנפתחה אש מקלעים ומרגמות מטווח רחוק, כנראה על ידי [[הצבא הירדני]], הורה הדרג הממונה לסגת{{הערה|שם=זונדר}}. בסריקות באזור ההיתקלות למחרת בבוקר נמצאו ארבע גופות מחבלים ומחבל אחד שהיה פצוע. כמו כן נמצאו ציוד של המחבלים: 4 רובי [[AK-47|קלצ'ניקוב]], 8 מחסניות, 6 רימונים רוסיים, רימון מילס אחד ו-2 פצצות RPG{{הערה|שם=משמר}}.


המארב בוצע בניגוד לתרגולת המארבים של צה"ל שגרסה כי בלילה אין לפצל כוחות מחשש ל[[אש כוחותינו|אש דו-צדדית]]. התרגולת הייתה שכל הכוח האורב צריך ליישר קו ולסרוק באש את שטח ההיתקלות. כמו כן, ההנחיה הייתה להשתמש ברימוני הלם ולא ברימוני רסס. מופז הסביר את סטייתו מהתרגולת בכך שבין הכוח האורב והמחפורת היה ואדי שלא איפשר הסתערות על האויב.{{הערה|שם=זונדר}}
המארב בוצע בניגוד לתרגולת המארבים של צה"ל שגרסה כי בלילה אין לפצל כוחות מחשש ל[[אש כוחותינו|אש דו-צדדית]]. התרגולת הייתה שכל הכוח האורב צריך ליישר קו ולסרוק באש את שטח ההיתקלות. כמו כן, ההנחיה הייתה להשתמש ברימוני הלם ולא ברימוני רסס. מופז הסביר את סטייתו מהתרגולת בכך שבין הכוח האורב והמחפורת היה ואדי שלא איפשר הסתערות על האויב.{{הערה|שם=זונדר}}


==אחרית דבר==
==לאחר המארב==
לאחר המארב נערך תחקיר בנוכחות אלוף הפיקוד, [[רחבעם זאבי]]. בתחקיר אחר, שנערך על ידי מפקדת [[קחצ"ר]] עלתה שאלת החריגה מנהלי המארב ובסיומו יצאה חוברת הדרכה שמאפשרת גם את הפעולה שביצע מופז.{{הערה|שם=זונדר}}
לאחר המארב נערך תחקיר בנוכחות אלוף הפיקוד, [[רחבעם זאבי]]. בתחקיר אחר, שנערך על ידי מפקדת [[קחצ"ר]] עלתה שאלת החריגה מנהלי המארב ובסיומו יצאה חוברת הדרכה שמאפשרת גם את הפעולה שביצע מופז.{{הערה|שם=זונדר}} הצלחת המארב, שנבעה, בין היתר, מאופן הפיקוד של מופז בפעולה, ובנוסף, הרקורד שצבר כמפקד עד אותה פעולה, הביאו את [[יצחק מרדכי]] המ"פ ואת מג"ד 890, [[דן שומרון]], לבקש מהמח"ט, [[דני מט]], לתת למופז המלצה מיוחדת לכניסה לקורס קצינים ללא מעבר מבדקי קצונה. מופז המשיך בקריירה הצבאית והגיע לתפקיד [[רמטכ"ל]].
הצלחת המארב, שנבעה, בין היתר, מאופן הפיקוד של מופז בפעולה, ובנוסף, הרקורד שצבר כמפקד עד אותה פעולה, הביאו את יצחק מרדכי המ"פ ואת מג"ד 890, [[דן שומרון]], לבקש מהמח"ט, [[דני מט]], לתת למופז המלצה מיוחדת לכניסה לקורס קצינים ללא מעבר מבדקי קצונה. מופז המשיך בקריירה הצבאית והגיע לתפקיד [[רמטכ"ל]].


למארב המוצלח לא הייתה השפעה משמעותית על המשך הלחימה בגזרה ועל מלחמת ההתשה בבקעת הירדן.
למארב המוצלח לא הייתה השפעה משמעותית על המשך הלחימה בגזרה ועל מלחמת ההתשה בבקעת הירדן.

גרסה מ־15:58, 3 במאי 2020

אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי (עם כומתה שחורה), וסמל שאול מופז, (לצידו בדגמ"ח צנחנים) בזמן מלחמת ההתשה בבקעת הירדן

מארב מופז הוא כינוי למארב שביצע כוח קטן של צה"ל ב-23 באוקטובר 1968 במסגרת מלחמת ההתשה בבקעת הירדן באזור אום סידרה[1]. הכוח ארב למחבלים מארגון פת"ח שחצו את הירדן במטרה לפגוע במוצב צה"ל בקו הגבול[1]. במארב נהרגו ארבעה מחבלים ואחד נפצע ונשבה, לכוח צה"ל לא היו נפגעים.

בראש הכוח הישראלי שכלל שישה צנחנים מגדוד 890, עמד שאול מופז, שהיה אז מפקד כיתה. בעקבות אופן ניהול המארב ותוצאותיו נשלח מופז לקורס קצינים. כמו כן, שונו חלק מהתרגולות שהיו נהוגות עד אז בצה"ל לגבי מארבים.

רקע

בסוף שנות ה-60 של המאה ה-20, במקביל למלחמת ההתשה שהתחוללה בין ישראל ומצרים, התנהלה מלחמת התשה בבקעת הירדן בין ישראל, ארגוני הטרור הפלסטיניים (ובראשם פת"ח) וממלכת ירדן. שגרת הלחימה כללה, בין היתר, ניסיונות חדירה רבים של חוליות מארגוני הטרור הפלסטיניים שניסו לחצות את נהר הירדן במטרה לפגוע בחיילי צה"ל ובאזרחים ישראלים תוך פגיעה גם בתשתיות אזרחיות וצבאיות. מול ניסיונות חדירה אלו נקט צה"ל בפעולות שונות, ביניהן בניית קו מוצבים לאורך הירדן והוצאת מארבים בנקודות שונות שנועדו לפגוע בחוליות הפלסטיניות.

המארב

בתקופה שקדמה למארב הייתה פעילות קבועה של חוליות פלסטיניות באזור אבו סידרה שבבקעת הירדן. מדי מספר לילות חצתה חוליה את הירדן, התמקמה על מחפורת טנקים באחת הגבעות שמעל הירדן וירתה מטווח קצר יחסית מספר רקטות מסוג RPG-7 על מוצב צה"ל "ורד" שמוקם מערבית לשם.[2] על פלוגה ב' בגדוד 890 בפיקודו של יצחק מרדכי הוטל לבצע את רוב המארבים באזור. שאול מופז, שפיקד על המארב, שב לפלוגה יום לפני כן מבה"ד 1, לאחר שנכשל בפעם השלישית בניסיונו להתקבל לקורס קצינים.[3] מופז וחמישה חיילים תחת פיקודו[4] היו חמושים ב-3 תמ"ק עוזי, 2 מקלעונים, מקלע מאג, מרגמה 52 וברימונים.[2]

מעט אחרי השעה 17:00 יצאו יחד שתי חוליות ישראליות אשר התפצלו לקראת אזור המארבים.[5] חוליית מופז התמקמה ב"מארב כוכב" מול אחת המחפורות, כשארבעה לוחמים שוכבים עם הפנים לכיוון הצפוי להיתקלות ושני לוחמים עם הפנים לכיוון ההפוך.[5] בשעה 21:00 לערך, זיהה מופז תנועה באזור המחפורת. לאחר שנתן פקודה מפורטת לכוח, כולל פקודה לתקיפת המחפורת לאחר מכת האש הראשונה - הפעיל את המארב.[2] המחבלים השיבו בירי רקטת RPG, אשר לא התפוצצה מפאת הטווח הקצר. לאחר מכת האש הראשונה, יצא מופז, כפי שתכנן, עם עוד שני הלוחמים שהיו חמושים בתמ"ק עוזי, לאיגוף שמאלי בכיוון המחפורת. ששלושת הלוחמים האחרים המשיכו לירות אש רתק לכיוון המחפורת. עם הגיעם לקרבת המחפורת זרק הכוח המאגף רימוני רסס אל תוך המחפורת ולאחר שחדל את אש הרתק, נכנס אל המחפורת בסריקה באש. לאחר מכן כנס מופז את כוח המארב השני ויחד ביצעו סריקה באש באזור הוואדיות שסביב מחפורת הטנקים.[5] לאחר שנפתחה אש מקלעים ומרגמות מטווח רחוק, כנראה על ידי הצבא הירדני, הורה הדרג הממונה לסגת[2]. בסריקות באזור ההיתקלות למחרת בבוקר נמצאו ארבע גופות מחבלים ומחבל אחד שהיה פצוע. כמו כן נמצאו ציוד של המחבלים: 4 רובי קלצ'ניקוב, 8 מחסניות, 6 רימונים רוסיים, רימון מילס אחד ו-2 פצצות RPG[1].

המארב בוצע בניגוד לתרגולת המארבים של צה"ל שגרסה כי בלילה אין לפצל כוחות מחשש לאש דו-צדדית. התרגולת הייתה שכל הכוח האורב צריך ליישר קו ולסרוק באש את שטח ההיתקלות. כמו כן, ההנחיה הייתה להשתמש ברימוני הלם ולא ברימוני רסס. מופז הסביר את סטייתו מהתרגולת בכך שבין הכוח האורב והמחפורת היה ואדי שלא איפשר הסתערות על האויב.[2]

אחרית דבר

לאחר המארב נערך תחקיר בנוכחות אלוף הפיקוד, רחבעם זאבי. בתחקיר אחר, שנערך על ידי מפקדת קחצ"ר עלתה שאלת החריגה מנהלי המארב ובסיומו יצאה חוברת הדרכה שמאפשרת גם את הפעולה שביצע מופז.[2] הצלחת המארב, שנבעה, בין היתר, מאופן הפיקוד של מופז בפעולה, ובנוסף, הרקורד שצבר כמפקד עד אותה פעולה, הביאו את יצחק מרדכי המ"פ ואת מג"ד 890, דן שומרון, לבקש מהמח"ט, דני מט, לתת למופז המלצה מיוחדת לכניסה לקורס קצינים ללא מעבר מבדקי קצונה. מופז המשיך בקריירה הצבאית והגיע לתפקיד רמטכ"ל.

למארב המוצלח לא הייתה השפעה משמעותית על המשך הלחימה בגזרה ועל מלחמת ההתשה בבקעת הירדן.

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 4 מחבלים נהרגו ואחד נפצע ונתפס; מוקש ויריות ליד גשר, על המשמר, 25 באוקטובר 1968
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 משה זונדר, "בלילה כזה נולדים רמטכ"לים", מעריב "סופשבוע", ‏ 27 במרץ 1998, עמודים 23–28, כפי שהועלה באתר פרש.
  3. ^ "המצביאים: סיפורם של הרמטכ"לים", עורכים: דני דור, יהודה שיף; כתיבה: דני דור, דב גולדשטיין. הוצאת מעריב, 2002, עמוד 187-188)
  4. ^ אורי ברימר, לי דקסטר, דני ראשין, רוני דוד ודני דגן
  5. ^ 1 2 3 זאב דרורי, אש בקווים: מלחמת ההתשה בחזית המזרחית 1970-1967, הוצאת מודן, 2012, עמ' 167-166