מיכאילובקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מיכאילובקה
Михайлівка
Mihail1 gerb.gif
סמל מיכאילובקה
Mihail1 prapor.gif
דגל מיכאילובקה
מדינה אוקראינהאוקראינה  אוקראינה
אובלסט מחוז זפוריז'יהמחוז זפוריז'יה זפוריז'יה
שטח 33.33 קמ"ר
גובה 87 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה 12,626 (2011)
 ‑ צפיפות 378.82 נפש לקמ"ר (2011)
קואורדינטות 47°16′08″N 35°13′15″E / 47.26897956964769°N 35.220794677734375°E / 47.26897956964769; 35.220794677734375קואורדינטות: 47°16′08″N 35°13′15″E / 47.26897956964769°N 35.220794677734375°E / 47.26897956964769; 35.220794677734375
אזור זמן UTC+2

מיכאילובקהאוקראינית: Михайлівка) היא עיירה השוכנת במחוז זפוריז'יה בדרום מזרח אוקראינה שהייתה כפר הולדתו של שאול טשרניחובסקי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור שבו שוכן הכפר היה מיושב בתקופות קדומות. עדות לכך הן תלוליות עפר שנחפרו ונמצאו בהם ארונות קבורה מתקופת הברונזה המאוחרת (סוף האלף השני לפנה"ס ומתקופת הסקיתים (המאה ה-8 לפנה"ס).

בשנת 1807 הוקם במקום כפר על ידי קבוצה של עשר משפחות אריסים שברחו ממקומות שונים באוקראינה. הקבוצה הקימה בתי עץ ליד האגם שבמקום והתפרנסה מחקלאות ומדיג.

בשנת 1810 הוקמה בכפר כנסייה מעץ וב-30 במאי של אותה שנה נערכה החנוכה החגיגית שלה ולכפר ניתן השם מיכאילובקה. נהוג לראות מועד זה כראשיתו של הכפר וב-30 במאי 1910 נערכו חגיגות לציון מאה שנים לייסודו של הכפר.

במרוצת השנים, עם התרחבות הקהילה הצטרפו לכפר איכרים מפולטבה ומקורסק שבסיביר. לאחר מכן הגיעו לכפר משפחות של טטרים, צוענים, יוונים ויהודים.

בשנת 1875 נולד בכפר שאול טשרניחובסקי. הוא חי בכפר את 15 שנותיו הראשונות עד שבשנת 1890 יצא ללימודים לעיר אודסה. את ילדותו בכפר תיאר באוטוביוגרפיה קצרה שפרסם בשנת 1918 בכתב העת "השילוח",[1] ובהרחבה בחיבורו "מעין אבטוביוגרפיה" שכתב בשנותיו האחרונות.[2] שירתו, על אהבת הטבע שבה, הושפעה רבות מחוויות ילדותו בכפר.

בשנת 1886 התגוררו בכפר 9,160 תושבים והיו בו 1,415 משקי בית, 3 בתי ספר, סניף דואר, 18 חנויות, 3 פונדקים, בית מרזח ותחנת רכבת. בשנת 1888 נפתח בכפר בית חולים קטן.

בשנת 1915 שימש כבר הכפר כמרכז קניות גדול והייתה בו תעשייה זעירה שכללה מפעלים ליצור סבון וממתקים ו-3 טחנות קמח. בכפר התנהל סחר של בשר בהיקף נרחב. באותה עת התגוררו בכפר 26,657 תושבים והיו בו שלוש כנסיות, בית כנסת ו- 6 בתי ספר יסודיים.

לאחר המהפכה הרוסית הפך הכפר בשנת 1923 למרכז המחוז המנהלי (ראיון) של כפרי הסביבה.

במחצית הראשונה של המאה ה-20 עברו על הכפר תלאות ואסונות; הרעב הגדול שנכפה על ידי סטלין על אוקראינה - ההולודומור והכיבוש הנאצי בימי מלחמת העולם השנייה שבמהלכו הושמדו תושביו היהודים של הכפר ונרצחו רבים מתושביו האוקראינים.

לאחר המלחמה התפתח הכפר והתרחב מאוד ובשנת 1965 הוענק לו מעמד של עיירה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ שאול טשרניחובסקי, "אבטוביוגרפיה", בתוך: בעז ערפלי (עורך), שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות, מוסד ביאליק, 1994, עמ' 142-135.
  2. ^ שאול טשרניחובסקי, "מעין אבטוביוגרפיה", בתוך: בעז ערפלי (עורך), שאול טשרניחובסקי : מחקרים ותעודות, מוסד ביאליק, 1994, עמ' 134-17.