מיכאיל גרומוב

מיכאיל גרומוב
Михаил Леонидович Громов
לידה	23 בדצמבר 1943 (בן 79); בוקסיטוגורסק, ברית המועצות
ענף מדעי	גאומטריה, גאומטריה דיפרנציאלית, מתמטיקה, תורת החבורות, אנליזה מתמטית
מקום לימודים	הפקולטה למתמטיקה ומכניקה, אוניברסיטת סנקט פטרבורג; אוניברסיטת סנקט פטרבורג; Saint Peter's School ;
מנחה לדוקטורט	ולדימיר אברמוביץ' רוחלין
מוסדות	אוניברסיטת ניו יורק; המכון למדעים מתקדמים; אוניברסיטת סטוני ברוק ;
תלמידי דוקטורט	François Labourie, Christophe Bavard, Abdelghani Zeghib, Yann Ollivier, Andras Szucs, Antoine Gournay, John William Mitchell, מיכאל כץ, Michael W. Jackson, Denis Auroux, Pierre Pansu, Yashar Memarian
פרסים והוקרה	פרס אוסוולד ובלן בגאומטריה (1981); פרס אבל (2009); חבר זר של החברה המלכותית (2011); פרס קיוטו למדעים בסיסיים (2002); פרס נמרס למתמטיקה (2004); פרס בויאי (2005); פרס לובצ'בסקי (1997); פרס אלי קרטן (1984); פרס בלצן (1999); פרס סטיל (1997); פרס וולף למתמטיקה (1993); פרס קיוטו ;
	www.ihes.fr/~gromov/

מיכאיל לאונידוביץ' "מישה" גרומוב (באנגלית: Mikhael Leonidovich "Misha" Gromov; נולד ב-23 בדצמבר 1943) הוא מתמטיקאי רוסי-צרפתי-יהודי. פרופסור למתמטיקה באוניברסיטת ניו יורק.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרומוב נולד בעיירה בוקסיטוגורסק בברית המועצות. אביו היה לאוניד גרומוב, ואמו לאה רבינוביץ הייתה יהודייה; שניהם פתולוגים. אמו הייתה דודנית של השחמטאי הרב-אמן סובייטי-יהודי מיכאל בוטביניק. גרומוב סיים לימודי מתמטיקה באוניברסיטת סנקט פטרבורג בשנת 1965 ותוך זמן קצר סיים את ההסמכה לתואר שלישי. בשנת 1970 הוא הוזמן לכנס מתמטיקאי לפריז, אך שלטונות ברית המועצות לא איפשרו לו לנסוע לכנס.

במטרה להקל על קבלת אפשרות לעזוב את ברית המועצות גרומוב הפסיק לעסוק במחקר. בסופו של דבר, בשנת 1974 הוא קיבל אישור יציאה והחל ללמד בארצות הברית. בשנת 1981 הוא עזב לצרפת ובשנת 1982 התמנה לפרופסור במכון למחקרים מדעיים ליד פריז בו עובד עד היום.

גרומוב ידוע בעקבות מחקריו בתחום הגאומטריה ובפרט בגאומטריה סיסטולית. הוא היה שותף להשערת גרומוב-לוסון-רוזנברג.

על מחקריו בתחום גרומוב זכה במספר פרסים כולל פרס וולף בשנת 1993, פרס קיוטו בשנת 2002 ופרס אבל בשנת 2009.

הוא חבר באקדמיה הלאומית של ארצות הברית, אקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים, החברה המלכותית ואקדמיה צרפתית למדעים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתר האינטרנט הרשמי של מיכאיל גרומוב

מדיה וקבצים בנושא מיכאיל גרומוב בוויקישיתוף

[1], באתר מכון למחקרים (צרפת)
מיכאיל גרומוב, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
מיכאיל גרומוב, באתר MacTutor (באנגלית)
מיכאיל גרומוב, באתר dblp
מיכאיל גרומוב, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

זוכי פרס אבל
2003–2009	ז'אן-פייר סר (2003) • מייקל עטיה ואיזדור זינגר (2004) • פיטר לקס (2005) • לנארט קרלסון (2006) • סריניוסה ואראדהאן (2007) • ג'ון תומפסון וז'ק טיץ (2008) • מיכאיל גרומוב (2009)
2010–2019	ג'ון טייט (2010) • ג'ון מילנור (2011) • אנדרה סמרדי (2012) • פייר דלין (2013) • יעקב סיני (2014) • ג'ון נאש ולואיס נירנברג (2015) • אנדרו ויילס (2016) איב מאייר (2017) • רוברט לנגלנדס (2018) • קארן אולנבק (2019)
2020–היום	הלל פורסטנברג וגרגורי מרגוליס (2020) • אבי ויגדרזון ולסלו לובאס (2021) • דניס סאליבן (2022)