יעקב סיני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
יעקב סיני
Я́ков Григо́рьевич Сина́й
Sinai, Yakov (1935) (cropped).jpeg
לידה 21 בספטמבר 1935 (בן 87)
מוסקבה, ברית המועצות עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי פיזיקה מתמטית, תורת ההסתברות, פיזיקה סטטיסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט אנדריי קולמוגורוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תלמידי דוקטורט לאוניד בנימוביץ', Vadim V. Anshelevich, Pavel Bachurin, Seth Patinkin, Mikhail Soloveitchik, Azer Ali Oglu Kerimov, Francesco Cellarosi, Anastatsia Ruzmaikina, Ilya Vinogradov, In-Jee Jeong, Andrey Olegovich Golosov, Dmitry Dolgopyat, Michael L Blank, Toufic Mubadda Suidan, Nikolai Chernov, Jonathan Mattingly, גריגורי מרגוליס, Alexander Boris Soshnikov, I. P. Kornfelʹd, Denis Kosygin, Pavel Bleher, Yuri Mikhailovich Suhov, Luca De Sanctis, Konstantin Khanin עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה (2013)
  • פרס דיראק של המרכז הבינלאומי לפיזיקה תיאורטית (1992)
  • פרס וולף במתמטיקה (1997)
  • פרס נמרס למתמטיקה (2002)
  • חבר זר של החברה המלכותית (2009)
  • פרס סטיל למפעל חיים (2013)
  • פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (1990)
  • פרס דיראק (1992)
  • פרס אבל (2014)
  • פרס מרסל גרוסמן (2015)
  • פרס אנרי פואנקרה (2009)
  • מדליית בולצמן (1986)
  • הצלב הגדול של מסדר הצטיינות המדעית הלאומית עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

יעקב גרגורביץ סינירוסית: Я́ков Григо́рьевич Сина́й; נולד ב-21 בספטמבר 1935) הוא מתמטיקאי יהודי-רוסי-אמריקאי העוסק במערכות דינמיות במכניקה סטטיסטית ובתורה הארגודית וביישומן בפיזיקה. סיני זכה בפרס וולף ב-1997 ובפרס אבל ב-2014.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיני נולד במוסקבה למשפחת שנודעה בעיסוקה במדע. . אביו, גריגורי סיני, היה מדען בתחום מיקרוביולוגיה ווירולוגיה , לימים פרופסור באוניברסטה רפואית במוסקבה. אימו, נדז'דה קגן, עסקה בביולוגיה- התמחתה בחקר מחלות, הנגרמות על ידי קרציות. במהלך עבודתה נדבקה בדלקת מוח מקרציות ונפטרה כתוצאה מסיבוכי המחלה בגיל 38. סבו (מצד אימו) היה הגאומטריקן וניאמין קגן.

סיני סיים דוקטורט באוניברסיטת מוסקבה ב-1960 בהנחיית אנדריי קולמוגורוב. בשנת 1971 מונה לפרופסור באותה אוניברסיטה ולחוקר בכיר במכון לנדאו לפיזיקה עיונית. בשנת 1993 מונה לפרופסור באוניברסיטת פרינסטון

סיני משתמש במחקרו בכלים של מערכות דינמיות ותורת ההסתברות לשם טיפול בבעיות בפיזיקה מתמטית. הוא הגדיר את האנטרופיה המטרית (אנטרופיית קולמוגורוב-סיני) האינווריאנטית להעתקה משמרת-מידה. הוכיח את משפט היוצר של סיני שאיפשר לו לחשב את האנטרופיה של סכמות ברנולי. בכך פתר בעיה פתוחה והראה שלא כל שתי סכמות ברנולי איזומורפיות[1]. כמו כן עסק בארגודיות של תנועת כדורי ביליארד ובתכונות ספקטראליות של אופרטורי שרדינגר מעין-מחזוריים.

סיני הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הרוסית למדעים והאגודה האמריקאית למתמטיקה. זוכה מדליית בולצמן (1986), פרס דניאל היינמן לפיזיקה מתמטית (1990), פרס דיראק, פרס וולף (1997),[2] פרס נמרס למתמטיקה (2002),[3] פרס אנרי פואנקרה (2009)[4] ופרס אבל (2014).[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יעקב סיני בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lectures notes on ergodic theory
  2. ^ יעקב ג' סיני (Yakov G. Sinai) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 1996, באתר של קרן וולף
  3. ^ Sinai Receives 2002 Nemmers Prize, Notices ofthe AMS, volume 49, number 7, August 2002
  4. ^ The Henri Poincaré Prize, International Association of Mathematical Physics
  5. ^ Yakov G. Sinai, The Abel Prize