יעקב סיני

יעקב סיני
לידה	21 בספטמבר 1935 (בן 85); מוסקבה, ברית המועצות
ענף מדעי	פיזיקה מתמטית, תורת ההסתברות, פיזיקה סטטיסטית
מקום מגורים	פרינסטון
מקום לימודים	הפקולטה למכניקה ולמתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה; אוניברסיטת מוסקבה ;
מנחה לדוקטורט	אנדריי קולמוגורוב
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון; אוניברסיטת מוסקבה ;
תלמידי דוקטורט	לאוניד בנימוביץ', גריגורי מרגוליס, Jonathan Christopher Mattingly, Nikolai Chernov, I. P. Kornfelʹd, Pavel Bleher, Denis Kosygin, Luca De Sanctis, Yuri Mikhailovich Suhov, Toufic Mubadda Suidan, Alexander Boris Soshnikov, Michael L Blank, Azer Ali Oglu Kerimov, Mikhail Soloveitchik, Seth Patinkin, Vadim V. Anshelevich, Pavel Bachurin, Francesco Cellarosi, Ilya Vinogradov, Anastatsia Ruzmaikina, Andrey Olegovich Golosov, In-Jee Jeong, Dmitry Dolgopyat
פרסים והוקרה	הצלב הגדול של מסדר הצטיינות המדעית הלאומית; פרס אבל (2014); פרס אנרי פואנקרה (2009); מדליית בולצמן (1986); פרס דיראק (1992); פרס מרסל גרוסמן (2015); פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (1990); פרס וולף במתמטיקה (1997); פרס דיראק של המרכז הבינלאומי לפיזיקה תיאורטית (1992); פרס נמרס למתמטיקה (2002); עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה; חבר זר של החברה המלכותית; פרס סטיל למפעל חיים (2013) ;
	האתר הרשמי

יעקב גרגורביץ סיני (ברוסית: Я́ков Григо́рьевич Сина́й; נולד ב-21 בספטמבר 1935) הוא מתמטיקאי יהודי-רוסי-אמריקאי העוסק במערכות דינמיות במכניקה סטטיסטית ובתורה הארגודית וביישומן בפיזיקה. סיני זכה בפרס וולף ב-1997 ובפרס אבל ב-2014.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיני נולד במוסקבה למשפחת שנודעה בעיסוקה במדע. אבי-אמו היה הגאומטריקן וניאמין קגן, והוריו עסקו במחקר ברפואה ובביולוגיה.

סיני סיים דוקטורט באוניברסיטת מוסקבה ב-1960 בהנחיית אנדריי קולמוגורוב. בשנת 1971 מונה לפרופסור באותה אוניברסיטה ולחוקר בכיר במכון לנדאו לפיזיקה עיונית. בשנת 1993 מונה לפרופסור באוניברסיטת פרינסטון

סיני משתמש במחקרו בכלים של מערכות דינמיות ותורת ההסתברות לשם טיפול בבעיות בפיזיקה מתמטית. הוא הגדיר את האנטרופיה המטרית (אנטרופיית קולמוגורוב-סיני) האינווריאנטית להעתקה משמרת-מידה. הוכיח את משפט היוצר של סיני שאיפשר לו לחשב את האנטרופיה של סכמות ברנולי. בכך פתר בעיה פתוחה והראה שלא כל שתי סכמות ברנולי איזומורפיות^[1]. כמו כן עסק בארגודיות של תנועת כדורי ביליארד ובתכונות ספקטראליות של אופרטורי שרדינגר מעין-מחזוריים.

סיני הוא חבר האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, האקדמיה הרוסית למדעים והאגודה האמריקאית למתמטיקה. זוכה מדליית בולצמן (1986), פרס דניאל היינמן לפיזיקה מתמטית (1990), פרס דיראק, פרס וולף (1997),^[2] פרס נמרס למתמטיקה (2002),^[3] פרס אנרי פואנקרה (2009)^[4] ופרס אבל (2014).^[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיה וקבצים בנושא יעקב סיני בוויקישיתוף

אתר האינטרנט הרשמי של יעקב סיני
יעקב סיני, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
יעקב סיני, באתר MacTutor (באנגלית)
יעקב סיני, באתר dblp
Yakov Sinai, What is a Billiard?, Notices of the AMS, volume 51 number 4, April 2004
יעקב סיני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

^ Lectures notes on ergodic theory
^ יעקב ג' סיני (Yakov G. Sinai) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 1996, באתר של קרן וולף
^ Sinai Receives 2002 Nemmers Prize, Notices ofthe AMS, volume 49, number 7, August 2002
^ The Henri Poincaré Prize, International Association of Mathematical Physics
^ Yakov G. Sinai, The Abel Prize

[1] Lectures notes on ergodic theory

[2] יעקב ג' סיני (Yakov G. Sinai) זוכה פרס וולף במתמטיקה - 1996, באתר של קרן וולף

[3] Sinai Receives 2002 Nemmers Prize, Notices ofthe AMS, volume 49, number 7, August 2002

[4] The Henri Poincaré Prize, International Association of Mathematical Physics

[5] Yakov G. Sinai, The Abel Prize

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

זוכי פרס אבל
2003–2009	ז'אן-פייר סר (2003) • מייקל עטיה ואיזדור זינגר (2004) • פיטר לקס (2005) • לנארט קרלסון (2006) • סריניוסה ואראדהאן (2007) • ג'ון תומפסון וז'ק טיץ (2008) • מיכאיל גרומוב (2009)
2010–2019	ג'ון טייט (2010) • ג'ון מילנור (2011) • אנדרה סמרדי (2012) • פייר דלין (2013) • יעקב סיני (2014) • ג'ון נאש ולואיס נירנברג (2015) • אנדרו ויילס (2016) איב מאייר (2017) • רוברט לנגלנדס (2018) • קארן אולנבק (2019)
2020–היום	הלל פורסטנברג וגרגורי מרגוליס (2020) • אבי ויגדרזון ולסלו לובאס (2021)

חיפוש

תפריט ניווט

יעקב סיני

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


לידה	21 בספטמבר 1935 (בן 85) מוסקבה, ברית המועצות
ענף מדעי	פיזיקה מתמטית, תורת ההסתברות, פיזיקה סטטיסטית
מקום מגורים	פרינסטון
מקום לימודים	הפקולטה למכניקה ולמתמטיקה של אוניברסיטת מוסקבה אוניברסיטת מוסקבה
מנחה לדוקטורט	אנדריי קולמוגורוב
מוסדות	אוניברסיטת פרינסטון אוניברסיטת מוסקבה
תלמידי דוקטורט	לאוניד בנימוביץ', גריגורי מרגוליס, Jonathan Christopher Mattingly, Nikolai Chernov, I. P. Kornfelʹd, Pavel Bleher, Denis Kosygin, Luca De Sanctis, Yuri Mikhailovich Suhov, Toufic Mubadda Suidan, Alexander Boris Soshnikov, Michael L Blank, Azer Ali Oglu Kerimov, Mikhail Soloveitchik, Seth Patinkin, Vadim V. Anshelevich, Pavel Bachurin, Francesco Cellarosi, Ilya Vinogradov, Anastatsia Ruzmaikina, Andrey Olegovich Golosov, In-Jee Jeong, Dmitry Dolgopyat
פרסים והוקרה	הצלב הגדול של מסדר הצטיינות המדעית הלאומית פרס אבל (2014) פרס אנרי פואנקרה (2009) מדליית בולצמן (1986) פרס דיראק (1992) פרס מרסל גרוסמן (2015) פרס דני היינמן לפיזיקה מתמטית (1990) פרס וולף במתמטיקה (1997) פרס דיראק של המרכז הבינלאומי לפיזיקה תיאורטית (1992) פרס נמרס למתמטיקה (2002) עמית האגודה האמריקאית למתמטיקה חבר זר של החברה המלכותית פרס סטיל למפעל חיים (2013)
האתר הרשמי