אבי ויגדרזון
![]() | |
ויגדרזון, 2012 | |
לידה |
9 בספטמבר 1956 (בן 66) ישראל ![]() |
---|---|
ענף מדעי | מדעי המחשב |
מקום מגורים | ישראל, ארצות הברית |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט |
ריצ'רד ליפטון ![]() |
מוסדות |
אוניברסיטת פרינסטון ![]() |
תלמידי דוקטורט |
דורית אהרונוב, Joseph Gil, Aviad Cohen, Mauricio Karchmer, יורי רבינוביץ', Ilan Newman, רונן שאלתיאל, אלי בן ששון, Moti Reif, רן רז, Roy Armoni, Rafi Heiman, Prabhakar Lakshman Ragde, אמיר שפילקה ![]() |
פרסים והוקרה |
|
www | |
תרומות עיקריות | |
מחקרים בסיבוכיות חישובית | |
![]() ![]() |
אָבִי וִיגְדֶרְזוֹן (נולד ב-9 בספטמבר 1956) הוא מתמטיקאי ומדען מחשב ישראלי, העוסק בסיבוכיות חישובית. פרופסור במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, ניו ג'רזי. זוכה פרס אבל לשנת 2021 (עם לסלו לובאס ההונגרי).
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויגדרזון סיים את בית הספר הריאלי בחיפה בשנת 1974. ב-1980 השלים תואר ראשון במדעי המחשב בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהצטיינות יתרה. הוא עבר לאוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי, וב-1983 השלים בה דוקטורט. עבודת המחקר שלו עסקה בסיבוכיות קומבינטורית בהדרכת ריצ'רד ג'. ליפטון. את הפוסט-דוקטורט עשה באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובמרכז המחקר של IBM בסן חוזה שבקליפורניה, בהדרכתו של ריצ'רד קארפ.
בשנת 1986 התקבל כחבר סגל באוניברסיטה העברית בירושלים, ושנה מאוחר יותר קיבל דרגת פרופסור. בין השנים 1993–1995 כיהן כראש המכון למדעי המחשב באוניברסיטה, ובשנת 1994 זכה בפרס נבנלינה על תרומת מחקריו בנושא סיבוכיות חישובית לתורת האינפורמציה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 כיהן גם כמרצה אורח באוניברסיטת פרינסטון ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם קיבל משרה קבועה בשנת 1999. בשנת 2003 הפסיק את עבודתו באוניברסיטה העברית.
בשנת 2009 זכה יחד עם עומר ריינגולד וסליל ואחדן בפרס גדל על פיתוח "מכפלת הזיג-זג" של גרפים. במרץ 2021 הוכרז ויגדרזון כחתן פרס אבל (הוא חולק את הפרס עם לסלו לובאס מהונגריה).[1]
ויגדרזון נשוי ואב לשלושה ילדים.
תחומי מחקר עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תורת הסיבוכיות
- חישוב מקבילי
- קומבינטוריקה ותורת הגרפים
- אלגוריתמים קומבינטוריים לאופטימיזציה
- אקראיות והצפנה
- רשתות נוירונים ורשתות מבוזרות
הישגים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
במהלך הקריירה האקדמית שלו פרסם אבי ויגדרזון כ-250 מאמרים, בנוסף ל-204 מאמרים שכתבו סטודנטים שלו או דוקטורנטים במעבדתו.[2]
רוב מחקריו פורצי הדרך היו בתחום סיבוכיות חישובית. נושא זה עוסק בכמות המשאבים (דוגמת זמן, מספר ליבות) שנדרשים לפתרון בעיה מסוימת ובייעול האלגוריתמים. נושא זה נבדל מתחום החישוביות שעוסק בשאלה האם בעיה נתונה אפשרית לפתרון.
ויגדרזון הוא עורך או עוזר עריכה של חמישה כתבי עת מדעיים.[3]
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויגדרזון קיבל פרסים רבים:[4]
- 1986–1989 – מלגת אלון.
- 1989 – מענק מחקר על שם נומי מ. ברגמן.
- 1994 – פרס נבנלינה, המקביל למדליית פילדס אצל מדענים צעירים.
- 1994 – פרס נשיא האוניברסיטה העברית ע"ש פרופ' יורם בן-פורת לחוקר צעיר מצטיין.
- 2008 – פרס קוננט למאמרים יוצאי דופן על שם לוי ל. קוננט.
- 2009 – פרס גדל למאמרים יוצאי דופן בתחום מדעי המחשב התאורטיים על שם קורט גדל.
- 2019 – פרס קנות'.[5]
- 2021 – פרס אבֶּל על תרומתו לתורת הסיבוכיות. הוא חולק פרס זה עם עמיתו ההונגרי לסלו לובאס.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של אבי ויגדרזון (באנגלית)
- אבי ויגדרזון, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- אבי ויגדרזון, באתר dblp
- אבי ויגדרזון, באתר ResearchGate
- דף הבית של אבי ויגדרזון באתר המכון למחקר מתקדם
אסף רונאל, פרס אבל למתמטיקה לשנת 2021 הוענק לאבי ויגדרזון מישראל ולסלו לובאס מהונגריה, באתר הארץ, 18 במרץ 2021
אסף רונאל, "תרשום בגדול - אין שאלה חשובה יותר". ראיון עם זוכה פרס אבל אבי ויגדרזון, באתר הארץ, 6 ביוני 2021
מכּתביו והרצאותיו:
- Mathematics and Computation
- קריפטוגרפיה: סודות ושקרים, ידיעה ואמון, הרצאה במסגרת סדרת הרצאות "מדוע?" באוניברסיטה העברית, 11 במאי 2008
- קריפטוגרפיה, לא רק הצפנה, הרצאה במסגרת סדרת הרצאות באוניברסיטת תל אביב, 19 בינואר 2012
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Lovász and Wigderson to share the Abel Prize. The Abel Prize, 15.03.2021
- ^ פירוט מלא של כל מאמריו
- ^ Avi Wigderson-Resum´e
- ^ Avi Wigderson-Short Bio
- ^ 2019 Knuth prize is Awarded to Avi Wigderson, sigact, March 23, 2019
- ^ מערכת מקור ראשון, ישראלי זכה במקבילה של פרס נובל במתמטיקה, בעיתון מקור ראשון, 17 במרץ 2021
זוכי פרס אבל | ||
---|---|---|
2003–2009 | ז'אן-פייר סר (2003) • מייקל עטיה ואיזדור זינגר (2004) • פיטר לקס (2005) • לנארט קרלסון (2006) • סריניוסה ואראדהאן (2007) • ג'ון תומפסון וז'ק טיץ (2008) • מיכאיל גרומוב (2009) | ![]() |
2010–2019 | ג'ון טייט (2010) • ג'ון מילנור (2011) • אנדרה סמרדי (2012) • פייר דלין (2013) • יעקב סיני (2014) • ג'ון נאש ולואיס נירנברג (2015) • אנדרו ויילס (2016) איב מאייר (2017) • רוברט לנגלנדס (2018) • קארן אולנבק (2019) | |
2020–היום | הלל פורסטנברג וגרגורי מרגוליס (2020) • אבי ויגדרזון ולסלו לובאס (2021) • דניס סאליבן (2022) • לואיס קפארלי (2023) |