אבי ויגדרזון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אבי ויגדרזון
אבי ויגדרזון
ויגדרזון, 2012
לידה 9 בספטמבר 1956 (בן 64)
ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי מדעי המחשב
מקום מגורים ישראל, ארצות הברית
מקום לימודים
מנחה לדוקטורט ריצ'רד ליפטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
מונחה לדוקטורט דורית אהרונוב, רן רז, Rafi Heiman, Prabhakar Lakshman Ragde, Moti Reif, Roy Armoni, Eli Ben-Sasson, Aviad Cohen, Joseph Gil, Mauricio Karchmer, Ilan Newman, Yuri Rabinovich, Ronen Shaltiel, Amir Shpilka עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
www.math.ias.edu/avi/
תרומות עיקריות
מחקרים בסיבוכיות חישובית
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אָבִי וִיגְדֶרְזוֹן (נולד ב-9 בספטמבר 1956) הוא מתמטיקאי ומדען מחשב ישראלי, העוסק בסיבוכיות חישובית. פרופסור במכון למחקר מתקדם שבפרינסטון, ניו ג'רזי. זוכה פרס אבל לשנת 2021 (עם לסלו לובאס ההונגרי).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויגדרזון סיים את בית הספר הריאלי בחיפה בשנת 1974. ב-1980 השלים תואר ראשון במדעי המחשב בפקולטה למדעי המחשב בטכניון בהצטיינות יתרה. הוא עבר לאוניברסיטת פרינסטון שבניו ג'רזי, וב-1983 השלים בה דוקטורט. עבודת המחקר שלו עסקה בסיבוכיות קומבינטורית בהדרכת ריצ'רד ג'. ליפטון.

לאחר לימודיו עבד לסירוגין באוניברסיטת קליפורניה בברקלי ובמרכז המחקר של IBM בסן חוזה שבקליפורניה. בשנת 1986 התקבל כחבר סגל באוניברסיטה העברית בירושלים, ושנה מאוחר יותר קיבל דרגת פרופסור. בין השנים 1993–1995 כיהן כראש המכון למדעי המחשב באוניברסיטה, ובשנת 1994 זכה בפרס נבנלינה על תרומת מחקריו בנושא סיבוכיות חישובית לתורת האינפורמציה. בשנות ה-90 של המאה ה-20 כיהן גם כמרצה אורח באוניברסיטת פרינסטון ובמכון למחקר מתקדם בפרינסטון, שם גם קיבל משרה קבועה בשנת 1999. בשנת 2003 הפסיק ויגדרזון את עבודתו באוניברסיטה העברית. בשנת 2009 זכה יחד עם עומר ריינגולד וסליל ואדן בפרס גדל על פיתוח "מכפלת הזיג-זג" של גרפים. במרץ 2021 הוכרז ויגדרזון כחתן פרס אבל (הוא חולק את הפרס עם לסלו לובאס מהונגריה).[1]

ויגדרזון נשוי, ואב לשלושה ילדים.

תחומי מחקר עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הישגים אקדמיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הקריירה האקדמאית שלו פרסם אבי ויגדרזון כ-250 מאמרים, בנוסף ל-204 מאמרים נוספים שכתבו סטודנטים שלו או דוקטורנטים במעבדתו.[2]

רוב מחקריו פורצי הדרך היו בתחום סיבוכיות חישובית. נושא זה עוסק בכמות המשאבים (דוגמת זמן, מספר ליבות) שנדרשים לפתרון בעיה מסוימת ובייעול האלגוריתמים. נושא זה נבדל מתחום החישוביות שעוסק בשאלה האם בעיה נתונה אפשרית לפתרון.

ויגדרזון הוא עורך או עוזר עריכה של חמישה כתבי עת מדעיים.[3]

הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויגדרזון קיבל פרסים רבים:[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אבי ויגדרזון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]