מירון צור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

מירון צור, לשעבר צוקר, (נולד ב-6 באפריל 1941) הוא עיתונאי וסופר ישראלי, יליד ירושלים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מירון צור נולד בשנת 1941, בן לאליעזר ומרים. אמו נפטרה בלידתו והוא גדל בבית אביו ואשתו השנייה, ציפורה גלקין, לצד אחיו הצעירים ממנו, אבנר ואיתמר.

בעל תואר ראשון בחינוך וארכאולוגיה מאוניברסיטת תל אביב. מירון התאלמן מאשתו גילה בשנת 2005. למירון בן, בת וארבעה נכדים: אדר, ניב, עומר וענבר שיין.

צור היה חבר מערכת החדשות ברשת ב' של קול ישראל בשנים 1970 ועד 1995. משנת 1980 שימש ככתב בכיר לענייני מדע וטכנולוגיה בקול ישראל וכן שימש כראש תא הכתבים לענייני מדע של אגודת העיתונאים. אחראי על גילוי הסקופ העיתונאי בשנת 1990 לגבי ביקור השרים מודעי ונאמן במוסקבה ופגישתם עם גורבצ'וב, עליו קיבל צל"ש ממנכ"ל רשות השידור דאז, אריה מקל.

ערך תחקיר וכתב תסריט לסרט "הסעיף החמישי", על יהודים במצוקה ברחבי תבל, שהופק על ידי קצין חינוך ראשי.

בשנת 1986 ערך מחקר וכתב תסריט לסדרת טלוויזיה המשחזרת "100 שנות ציונות".

תחקיר ותסריט שכתב לסדרת הטלוויזיה: "הצי החשאי" על "המוסד לעליה ב'" והפלי"ם, שמשו בסיס ומניע לספרו על מוקה לימון.

"מוקה לימון", סיפור קורותיו של מוקה, חושף לראשונה פרטים שהיו חסויים עד כה בפרשת מילוט ספינות שרבורג - ספינות הטילים ממספנות שרבורג ומגולל את סיפורן המלא של פרשיות מרתקות, שמוקה היה מעורב בהן למעלה מארבעים שנה. מירון צור ליקט, ערך וכתב את עלילותיו של מוקה, מימי ילדותו ב"ימייה", על נחל הירקון, דרך הפלי"ם וההעפלה ה"בלתי לגאלית", היותו לאלוף הצעיר ביותר בצה"ל ולמפקד חיל הים ועד לפעולתו בסיוע הישראלי למדינות מתפתחות באסיה ובאפריקה וכראש משלחת הרכש בצרפת.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

עטיפת הספר "מוקה לימון"