יששכר שדמי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
יששכר שדמי
כיתוב תמונה
תאריך לידה 22 בינואר 1922 (בן 95)
מקום לידה מנחמיה ארץ ישראל
כינוי ישכה
השתייכות Hahagana.jpg  ההגנה
Palmach.jpg  פלמ"ח
IDF new.png  צבא הגנה לישראל
תקופת שירות 19421993
דרגה תת אלוף  תת אלוף
תפקידים צבאיים
מלחמות וקרבות
מלחמת העצמאות  מלחמת העצמאות
מבצע קדש  מבצע קדש
מלחמת ששת הימים  מלחמת ששת הימים
מלחמת יום הכיפורים  מלחמת יום הכיפורים
תפקידים אזרחיים
מנהלו הראשון של מגדל שלום

יששכר (ישכה) שדמי (נולד ב-22 בינואר 1922) מפקד בפלמ"ח ותת-אלוף בצה"ל, מפקד גדוד בחטיבת הראל ובחטיבת הנגב, פיקד על חטיבת גולני ועל החטיבה שבגזרתה בוצע הטבח בכפר קאסם, על חטיבת שריון במלחמת ששת הימים וכסגנו של אלוף פיקוד הצפון במלחמת יום הכיפורים.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שדמי נולד בחוות ביתניה ליד מנחמיה, בשם יששכר קרמר, בנו של נחום לימים מפקד בכיר בהגנה ובצה"ל. למד בבית הספר החקלאי כדורי יחד עם יצחק רבין ומשה נצר. ב-1942 התגייס למשטרת היישובים העבריים ושירת במשמר החופים. ב-1944 סיים קורס מפקדי מחלקות ונשלח לפקד על מחלקת פלמ"ח בבית הערבה שבצפון ים המלח. היה פעיל בנפת שומרון כמפקד החי"ש והמשמר הנע. נעצר פעמיים על ידי הבריטים וישב במעצר בלטרון וברפיח, בתקופת מעצרו חיבר את מילות שיר קיסריה (מתחיל במילים "להיות בני חורין נולדנו"), שהפך לאחד השירים המזוהים עם הפלמ"ח.

במלחמת העצמאות פיקד על פלוגת פלמ"ח בגדודו של אלדד אורבך והשתתף במבצע נחשון. אחר כך שימש כסגן מפקד ומפקד הגדוד החמישי בחטיבת הראל ולחם בקרבות בשייח' ג'ראח, רמת רחל ובלטרון. באוקטובר 1948 מונה למפקד הגדוד השביעי של חטיבת הנגב עימה לחם במבצע חורב.

לאחר המלחמה שימש כמדריך בקורס המג"דים הראשון בצה"ל, ב-1950 מונה למפקד הראשי של הקורס ובינואר 1951 למפקד בית הספר לקצינים[1]. באוקטובר 1952 התמנה למפקד פיקוד ההדרכה בצה"ל ובפברואר 1953 קיבל את הפיקוד על חטיבת גולני. ב-1956 מונה לראש מחלקת הדרכת חיל רגלים במטה הכללי, הוא פיקד על מצעד צה"ל שנערך בחיפה באותה שנה.

במלחמת סיני היה מפקד חטיבה 17 בפיקוד המרכז, עם פרוץ הקרבות נתן פקודה להשליט עוצר בגזרה באחריותו של הממשל הצבאי. חיילי גדוד משמר הגבול, שהיה תחת פיקוד החטיבה, ירו בתושבי כפר קאסם והרגו 43 מהם בתואנה שהפרו את העוצר. במשפט הצבאי שנערך לאחר הטבח, טען בעדותו מפקד הגדוד, שמואל מלינקי, אחד הנאשמים, כי בתדריך שקיבל משדמי לגבי כיצד לנהוג במי שיחזור מהשדות ובכך שיפר את העוצר השתמש זה בביטויים "בלי סנטימנטים, בלי מעצרים, אללה ירחמו", אותם העביר אחר כך מלינקי לחייליו. לפיכך נערך משפט לשדמי בבית דין צבאי מיוחד, הוא הואשם ב-25 סעיפים של רצח ובשני סעיפים של חריגה מסמכות. בית המשפט לא האמין לעדותו של מלינקי ושדמי זוכה מאשמת הרצח והורשע בסעיפי החריגה מסמכות על כך שנתן פקודה לשמור על העוצר ללא מעצרים, על ידי פתיחה באש כאמצעי יחיד, אולם קבע כי לא פקודה זו גרמה להרג הרב. בנוסף הוטל עליו קנס סמלי של עשר פרוטות על שהטיל עוצר בלי לקבל צו מהמושל הצבאי[2].

שדמי המשיך בקריירה צבאית, שירת כעוזר ראש מחלקת ההדרכה לענייני חיל רגלים, עבר הסבה לשריון, בנובמבר 1959 מונה למפקד עוצבת ראם ובאוגוסט 1961 מונה להקים חטיבת שריון חדשה, חטיבה 200 ("אגרוף הברזל"). ב-1963 השתחרר משירות הקבע והמשיך לפקד על החטיבה במילואים.

במלחמת ששת הימים עמד בראש חטיבה 200 שהשתייכה לאוגדה 31 (בפיקוד אברהם יפה) ולחמה בגזרת חצי האי סיני, כבשה את מעברי המיתלה והגידי וחסמה בכך את דרך הנסיגה של כוחות צבא מצרים.

ב-1971 מונה לסגן מפקד עוצבת געש בפיקוד הצפון ובמלחמת יום הכיפורים שימש כעוזרו של אלוף פיקוד הצפון יצחק חופי. ביום האחרון של המלחמה נפצע באורח קשה בהתרסקות מסוק.

לאחר החלמתו המשיך לשרת בתפקידים בכירים במילואים, בין השאר כסגן מפקד גיס 446 וקצין קישור באגף המטה של פיקוד הצפון. השתחרר משרות המילואים ב-1993.

כאזרח, מונה למנהלו הראשון של מגדל שלום, ניהל כמה מן הפרויקטים של האחים מאיר וחברות אחזקה פרטית. בתחום החברתי, התנדב להיות ראש המטה של מבצע ישראל לובשת ניקיון.

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היה נשוי לפנינה עד למותה ב-2013, ואב לארבעה ילדים אשר שניים מהם המשיכו דרכו כקצינים בצה"ל, יפתח, טייס קרב ומפקד טייסת בחיל האוויר שהשתחרר בדרגת אלוף משנה, ונטע בת הזקונים ששירתה בתפקידים בכירים באמ"ן במטכ"ל ובמכללה הבין-זרועית לפיקוד ולמטה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]