מירי אליאב-פלדון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מרים אליאב פלדון
Miriam Eliav-Feldon.jpg
לידה 1946 (בת 72 בערך)
ענף מדעי היסטוריה
ארצות מגורים ישראל
הערות יושבת ראש החברה ההיסטורית הישראלית
תרומות עיקריות
חוקרת העת החדשה המוקדמת

מירי אליאב-פלדון (נולדה ב-1946) היא היסטוריונית ישראלית, פרופסור אמריטה בחוג להיסטוריה כללית באוניברסיטת תל אביב.

פועלה האקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למדה לתואר ראשון באוניברסיטה העברית בירושלים בהיסטוריה ובפילוסופיה בשנים 1966 עד 1969, ולתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטה העברית בשנים 1969 עד 1973, שאותו סיימה בהצטיינות.

אליאב-פלדון עשתה דוקטורט בהיסטוריה בשנים 1974 עד 1977 באוניברסיטת אוקספורד בהנחייתו של פרופ' יו טרבור-רופר. נושא הדיסרטציה היה: התוכן החברתי של האוטופיות של הרנסאנס.

אליאב-פלדון מרצה באוניברסיטת תל אביב מ-1979, התמנתה לפרופסור חבר באוניברסיטה בשנת 1989 ולפרופסור מן המניין בשנת 2009. באוקטובר 2012 פרשה לגמלאות. לימדה והייתה עוזרת מחקר באוניברסיטת סטנפורד, שהתה בשבתון בקולג' וולפסון שבאוניברסיטת אוקספורד. בין השנים 2003 - 2015 כיהנה כעורכת ראשית של המגזין "זמנים".

בין השנים 2005 - 2015 שימשה כמנהלת אקדמית של המכון ללימודים אירופיים ע"ש מוריס א' קוריאל באוניברסיטת תל אביב.

אליאב-פלדון הייתה ראש החוג להיסטוריה כללית באוניברסיטה, חברה בוועדת אוניברסיטת תל אביב לתלמידי מחקר, בוועדה האקדמית של מרכז ס' דניאל אברהם ללימודים בינלאומיים ואזוריים, בוועדה האקדמית של המכון להיסטוריה ותרבות של אמריקה הלטינית, חברה בוועדת יד הנדיב לבחירת עמיתים לפוסט-דוקטורט. היא הייתה חברה בהנהלה של החברה ההיסטורית הישראלית, חברת הוועד המנהל האקדמי של האוניברסיטה הפתוחה הישראלית, חברה בחבר המנהלים האקדמי של מכללת ספיר וחברה במועצת המנהלים של המכון לחקר האנטישמיות והגזענות בימינו ע"ש סטפן רוט. בחודש יולי 2015 נבחרה לכהן כיו"ר החברה ההיסטורית הישראלית.

תחומי מחקרה של אליאב-פלדון: האוטופיות של הרנסאנס, תוכניות שלום ופציפיזם בעת החדשה המוקדמת, שורשי הסובלנות, מקורות הגזענות, כופרים ונביאים לאחר הרפורמציה, התחזות דתית, ספרות נוסעים בעת החדשה המוקדמת, מתחזים והתפתחות אמצעי זהות.

כיום שוקדת על כתיבת ספרה: הרנסאנס של השטן: רדיפת המכשפות בעת החדשה המוקדמת.

ספרים שכתבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Renaissance Impostors and Proofs of Identity, Palgrave Macmillan, 2012.
  • מהפכת הדפוס. תל אביב: משרד הביטחון - ההוצאה לאור, ספריית האוניברסיטה המשודרת, תש"ס 2000.
  • הרפורמציה הפרוטסטנטית. תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, ספריית האוניברסיטה המשודרת, תשנ"ז 1997.
  • חמש-מאות שנה לגילוי אמריקה. תל אביב: משרד הביטחון ההוצאה לאור, ספריית האוניברסיטה המשודרת, תשנ"ג 1992.
  • (with Elie Barnavi) Le Periple de Francesco Pucci: Utopie, heresie et verite religieuse dans la Renaissance tardive, Hachette, Paris, 1988.
  • Realistic Utopias: The Ideal Imaginary Societies of the Renissance, Oxford : Clarendon Press, 1982

ספרים שערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • (co-editor with Benjamin Isaac, and Joseph Ziegler); The origins of racism in the West, Cambridge : Cambridge University Press, 2009
  • (co-editor with Tamar Herzig, Dissimulation and Deceit in Early Modern Europe, Palgrave Macmillan, 2015
  • (עורכת מדעית של המהדורה העברית) טומאזו קמפאנלה: עיר השמש. הוצאת נהר, בנימינה, 2006.
  • מעשים מגונים: חייה של נזירה לסבית בימי הרנסאנס מאיטליה מאת ג'ודית ק' בראון. עורכת המהדורה העברית ומתרגמת: מירי אליאב-פלדון. תל אביב, 2002.
  • שובו של מרטן גר מאת נטלי זימון דייויס, תרגמה מאנגלית: מירי אליאב-פלדון; בתוספת מאמרים מאת המחברת והמתרגמת. תל אביב: הוצאת חרגול, תשס"א 2001.
  • נשים, זקנים וטף: קובץ מאמרים לכבודה של שולמית שחר / עורכים מירי אליאב-פלדון, יצחק חן. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ב 2001.
  • אירופה בראשית העת החדשה: 1559-1460 / יוג'ין פ' רייס (הבן); עם אנתוני גרפטון, עריכה מדעית: מירי אליאב-פלדון. תל אביב: רמות, תש"ס 2000.
  • (עורכת ויועצת אקדמית), מסע אל העבר: מימי הביניים לעת החדשה. ספר לימוד לבתי הספר, תל אביב, 1997.
  • בעקבות קולומבוס: אמריקה 1992-1492 / בעריכת מירי אליאב-פלדון. ירושלים: מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשנ"ז 1996.
  • English Edition Editor, A Historical Atlas of the Jewish People, Hutchinson, London, 1992. (General Editor Elie Barnavi).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]