לדלג לתוכן

מירלה פרני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מירלה פרני
Mirella Freni
לידה 27 בפברואר 1935
מודנה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 9 בפברואר 2020 (בגיל 84)
מודנה, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Mirella Fregni עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק זמרת סופרן איטלקייה
מעסיק האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג ניקולאי גיאורוב עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס גרמופון למפעל חיים (2002)
  • לגיון הכבוד (מרץ 1993)
  • מפקד מסדר האמנויות והספרות (26 בינואר 1995)
  • אביר הצלב הגדול של מסדר ההצטיינות של הרפובליקה האיטלקית
  • פרס פרנקו אביאטי למוזיקה איטלקית
  • פרס גראמי עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מירלה פרניאיטלקית: Mirella Freni, במקור Fregni;‏ 27 בפברואר 19359 בפברואר 2020) הייתה זמרת סופרן אופרה איטלקייה.

נולדה בשם מירלה פרניי (Mirella Fregni) בשנת 1935 במודנה, איטליה.

פרני אמרה שחייה היו קשורים לאופרה מלידה, בהתחשב בכך שהיא כמעט נולדה על אחד מספסלי התיאטרון העירוני של מודנה. למעשה, אמה, שהלכה לתיאטרון למרות שהייתה בימים האחרונים להריונה, חזרה הביתה בדיוק בזמן לפני הלידה.[1]

היא הייתה "ילדת פלא", לאחר שהופיעה בציבור כבר בגיל עשר בתחרות RAI בשירה Un bel dì vedare ממאדאם בטרפליי. היא שרה בכל הזדמנות וכשפגש אותה ברומא בנימינו ג'ילי, הוא יעץ לה להתמסר ללמודי שירה.

הבריטון, שהיה ידוע בתחילת המאה העשרים, ג'יג'י ברטזוני, היה המורה שלה. בליווי על פסנתר של מאסטרו לאונה מג'ירה, שהיה בעלה והמאמן המוזיקלי שלה בעשרים וחמש השנים הראשונות של הקריירה, שנמשכה 50 שנים. במהלכן הופיעה במרבית בתי האופרה הגדולים. היא זכתה לתשומת לב בינלאומית בפסטיבל גליינדבורן, שם הופיעה בתור צרלינה ב"דון ג'ובאני" של מוצרט ואדינה ב"שיקוי האהבה"' של דוניצטי.

פרני מזוהה עם תפקידה של מימי ב"לה בוהם" של פוצ'יני. הופיעה בתפקיד זה מ-1957 עד 1999, ברב הבמות החשובות בעולם. שרה בלה סקאלה במילאנו ובאופרה הממלכתית של וינה ב-1963, בניצוחו של הרברט פון קאראיאן. היא ביצעה את התפקיד בסרט של ההפקה ובהופעת הבכורה שלה במטרופוליטן אופרה בניו יורק בשנת 1965. בתקליטורי DVD המוקדמים ביותר, של אופרות, היא גילמה את הדמויות שלה בצורה משכנעת הן במשחק והן בשירה. פרני הייתה נשואה שנים רבות לבס הבולגרי ניקולאי גיאורוב, איתו הופיעה והקליטה. ההספד שלה מהניו יורק טיימס מתאר אותה כ"פרימדונה איטלקית שאין כמותה".[2]

נולדה במודנה, גדלה עם לוצ'אנו פבארוטי, והרבתה להופיע איתו על הבמה. (האמהות של שניהם היו חברות לעבודה והם חלקו אותה מינקת). היא למדה פיתוח קול תחילה אצל דודה, דנטה ארקלי, אחר כך אצל לואיג'י ברטזוני ואטורה קמפוגאליאני. מאוחר יותר היא שינתה את שמה מתוך מחשבה שיהיה קל יותר לבטאו. פרני ערכה את הופעת הבכורה שלה באופרה בתיאטרון המוניציפלי בעיר הולדתה ב-3 במרץ 1955 בתור מיקלה באופרה "כרמן" של ביזה. מאוחר יותר היא נישאה למורה שלה, הפסנתרן והבמאי לאונה מג'ירה; לבני הזוג הייתה בת. פרני חידשה את הקריירה שלה בשנת 1958 כאשר ביצעה את מימי ב"לה בוהם" של פוצ'יני בתאטרו רג'ו די טורינו, שרה בעונת 1959–60 באופרה הלאומית ההולנדית. פריצת הדרך הבינלאומית שלה הגיעה בפסטיבל גליינדבורן, שם הופיעה ב-1960 כצרלינה ב"דון ג'ובאני" של מוצרט, לצד ג'ואן סאת'רלנד בתור דונה אנה, וב-1962 בתור סוזנה ב"נישואי פיגארו", וכאדינה בשיקוי האהבה, בבימויו של פרנקו זפירלי.

ב-1961 הופיעה פרני לראשונה בבית האופרה המלכותי בלונדון בתור נאנטה ב-"פלסטף" של ורדי. היא נכנסה לתפקיד ננטה בלה סקאלה במילאנו במקום רנאטה סקוטו. ב-31 בינואר 1963, הופיעה שם כמימי, בהפקה שהועלתה על ידי פרנקו זפירלי ובניצוחו של הרברט פון קאראיאן. היא הפכה לאחת הזמרות האהובות על המנצח באופרות ובקונצרטים. ההפקה הוצגה באופרה הממלכתית של וינה באותה שנה וקצרה שבחים. והיא הופיעה שם באחד-עשר תפקידים, כולל התפקיד הראשי של מאנון לסקו מאת פוצ'יני, ואמיליה בסימון בוקאנגרה של ורדי.

ב-29 בספטמבר 1965, הופיעה לראשונה במטרופוליטן אופרה בניו יורק, שוב בתפקיד מימי, עם ג'יאני ריימונדי כרודולפו, שגם לו הייתה זו הופעת הבכורה שלו באולם. מאוחר יותר הופיעה שם בתור אדינה בשיקוי האהבה של דוניצטי, ליו בטורנדוט של פוצ'יני, מרגריט ב-פאוסט של גונו. יוליה ברומאו ויוליה. בתור סוזנה, מיקאלה ומנון לסקו. בשנה שלאחר מכן היא שרה שוב את מימי בהופעת הבכורה שלה בפילדלפיה, עם פלביאנו לאבו בתור רודולפו. מתחילת שנות ה-70 ועד שנות ה-80, פרני שרה תפקידים בעיקר ברפרטואר של ורדיː כולל אליזבטה בהפקתו של ג'ון דקסטר של דון קרלו, דסדמונה באותלו (לצד ג'ון ויקרס), אמיליה בסימון בוקאנגרה, אלווירה בבימוי לוקה רונקוני של ארנני, ליאונורה בכחו של גורל, והתפקיד הראשי של אאידה ביוסטון ב-1987. היא הופיעה כטוסקה של פוצ'יני רק בהקלטה. כמנון לסקו בעונת 1990 של המטרופוליטן אופרה, והקליטה את מאדאם בטרפליי ואת שלושת התפקידים של איל טריטיקו.

פרני בחרה את תפקידיה בקפידה, ואמרה בראיון: "אני נדיבה במובנים רבים, אבל לא כשאני חושבת שזה יהרוס את הקול שלי. יש זמרים שחושבים שהם אלים שיכולים לעשות הכל. אבל תמיד הייתי כנה עם עצמי ועם עצמי ועם היכולות שלי".[2] היא סירבה להצעותיו של קאראיאן לתפקיד ליאונורה בטרובדור של ורדי ולתפקיד הראשי ב"טורנדוט" של פוצ'יני. אלווירה בארנאני הושרה בפיה בפעם אחת בלה סקאלה, ולמרות הצעות לשיר את התפקיד במקומות נוספים, ויתרה. היא מעולם לא שרה את צ'ו צ'ו סאן על הבמה. הקליטה אותה פעמיים, לא כולל את הסרט מאדאם בטרפליי משנת 1975, לצד פלסידו דומינגו, בניצוח של קאראיאן ובבימוי ז'אן פייר פונל. היא גילמה את סוזנה בסרט נוסף של פונל, נישואי פיגארו, בו הופיעו גם דיטריך פישר-דיסקאו, קירי טה קנאווה והרמן פרי.

ב-1978, לאחר שנישואיה למג'ירה הסתיימו בגירושין, היא נישאה לניקולי גיארוב, אחד הבסים האופראיים המובילים של התקופה שלאחר המלחמה. יחד הם ייסדו את Centro Universale del Bel Canto, בווינולה, ליד מודנה, שם החלו לתת כיתות אמן ב-2002. לאחר מותו של גיארוב ב-2004, פרני ואחרים המשיכו בעבודתם לשימור מסורת הבל קאנטו, ולימדו זמרים צעירים מרחבי העולם.

פרני הרחיבה את הרפרטואר והסגנון שלה במהלך שנות ה-90 עם אופרות ברוח וריזמו איטלקי. לקחה על עצמה את התפקידים הראשיים של אדריאנה לקוברר מאת פרנצ'סקו סילאה במילאנו, פריז, ברצלונה וניו יורק, ואת פדורה של אומברטו ג'ורדנו בלונדון, מילאנו, ניו יורק, טורינו, ברצלונה וציריך. בשנת 1997, היא ביצעה את מאדאם סנס ג'אן של ג'ורדנו בתיאטרון מאסימו בליני.[3] בתקופה זו שרה באופרות רוסיות, כמו טטיאנה של צ'ייקובסקי ביבגני אונייגין, ליסה בפיק דאם, ויאנה ב'הבתולה מאורליאנס. פרני סיימה את הקריירה המקצועית שלה על הבמה, כשהופיעה בתפקיד המתבגרת ז'אן ד'ארק בגיל 70 באופרה הלאומית של וושינגטון ב-11 באפריל 2005. באותה שנה חגגה המטרופוליטן (שם שרה במאה וארבעים הצגות) את יום השנה הארבעים להופעת הבכורה שלה בתיאטרון ההוא בגאלה מיוחדת ("קונצרט יום השנה החגיגי של מירלה פרני"), שהייתה הופעתה האחרונה.

הקריירה של מירלה פרני התאפיינה בשכלול מתמשך ובלימוד של טכניקות ווקאליות ושל פרשנות בימתית. בין הפרשנויות המוערכות ביותר, זו של לה בוהם של פוצ'יני, בולטת עד כדי כך שהיא נחשבת לאחת ה"מימיים" המובהקות של המאה ה-20.

נפטרה ב-9 בפברואר 2020 בביתה במודנה. לדברי המנהל שלה, היא מתה "לאחר מחלה ניוונית ארוכה וסדרה של אירועי שבץ מוחי".[2] ב-12 בפברואר, ארונה הועבר מבית הלוויות לתיאטרון קומונלה מודנה למחווה פומבית ולאחר מכן הועבר בתהלוכה לקתדרלת מודנה, שם התקיימה ההלוויה.[4]

אותות כבוד

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפרני הוענק אות (OMRI) מסדר ההצטיינות של הרפובליקה של איטליה בדרגת אביר הצלב הגדול ב-26 בינואר 1990, ואות לגיון הכבוד הצרפתי במרץ 1993. בשנת 1995, היא מונתה למפקדת במסדר האמנויות והספרות.[1] אוניברסיטת פיזה העניקה לה תואר כבוד בשנת 2002 על "תרומתה הגדולה לתרבות האירופית".

ב-2009 הועלתה לדרגת קצינה בלגיון הכבוד.[5]

בהופעה של פדורה במטרופוליטן אופרה ב-26 באפריל 1997, הענק לפרני מפתח העיר ניו יורק על ידי ראש העיר רודי ג'וליאני.

בשנת 2005, המטרופוליטן אופרה חגגה 40 שנה להופעת הבכורה שלה באולם ו-50 שנה להופעותיה על הבמה בקונצרט חגיגי מיוחד בניצוחו של ג'יימס לוין.[6]

בשנת 2010, בארנה של ורונה, היא זכתה באוסקר האופרה הראשון על הקריירה שלה. בשנת 2015 ערך תיאטרון אלה סקאלה ערב לכבודה לרגל יום הולדתה ה-80. ב-2 באוקטובר 2021, גם התיאטרון העירוני פברוטי-פרני נקרא על שמה, כמו על שם לוצ'אנו פבארוטי.[7]

רפרטואר אופרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
תפקיד יצירה מלחין
ביאטריס ביאטריס מטנדה בליני
אלווירה הפוריטנים בליני
מיקלה כרמן ביזה
מרגריטה מפיסטו בואיטו
טטיאנה יבגני אונייגין צ'יקובסקי
ז'אן ד'ארק העלמה מאורליאן צ'יקובסקי
ליסה מלכת העלים צ'יקובסקי
אדריאנה אדריאנה לקוברר צ'ילאה
אדינה שיקוי האהבה דוניצטי
מריה בת הגדוד דוניצטי
נורינה דון פסקואלה דוניצטי
פדורה פדורה ג'ורדנו
קתרינה מאדאם סן ג'אן ג'ורדנו
מרגריט פאוסט גונו
מיריי מיריי גונו
ג'ולייט רומאו וג'ולייט גונו
אלצ'ינה אוברטו הנדל
רומילדה סרסה הנדל
נדה הליצנים ליאונקבאלו
סוזל הידיד פריץ מסקני
מנון מנון מסנט
הרוזנת אלמביבה

סוזנה

נישואי פיגארו מוצרט
צרלינה דון ג'ובאני מוצרט
אנטוניה סיפורי הופמן אופנבך
צ'קינה הבת הטובה פיצ'יני
מנון מנון לסקו פוצ'יני
מימי לה בוהם פוצ'יני
פלוריה טוסקה טוסקה פוצ'יני
צ'ו צ'ו סאן מאדם בטרפליי פוצ'יני
ג'ורג'טה הגלימה פוצ'יני
אחות אנג'ליקה אחות אנג'ליקה פוצ'יני
לורטה ג'יאני סקיקי פוצ'יני
ליו טורנדוט פוצ'יני
מתילד וילהלם טל רוסיני
גריזלדה גריזלדה סקרלטי
אלווירה ארנני ורדי
ויולטה ולרי לה טרוויאטה ורדי
אמיליה סימון בוקנגרה ורדי
דונה לאונורה מוארגס כחו של גורל ורדי
אליזבט מוולואה דון קרלו ורדי
אאידה אאידה ורדי
דסדמונה אותלו ורדי
גברת אליס פורד

ננטה

פלסטף ורדי
שנה תפקיד אופרה מנצח משתתפים נוספים חברה
1962 אלצ'ינה אוברטו ריצ'רד בונינג ג'ואן סאתרלנד, תרזה ברגנזה, גרזיאלה סקיוטי, לואיג'י אלווה דקה
מימי לה בוהם תומאס שיפרס ניקולא גדה, מריו סרני, מירלה אדני EMI
1963 מיקאלה כרמן הרברט פון קראיאן רוברט מריל, פרנקו קורלי, לאונטין פרייס RCA
ננטה פאלסטף גאורג שולטי אלפרדו קראוס, ג'ולייטה סימיונטו, רוברט מריל דקה
1966 צרלינה דון ג'ובאני אוטו קלמפרר פאולו מונטרסולו, כריסטה לודוויג, ניקולאי גיארוב EMI
אדינה שיקוי האהבה פרנצ'סקו מולינרי פראדלי ניקולא גדה, רנאטו קאפצ'י, מריו סרני תקליט שחור
1968 סוזל החבר פריץ ג'אנאנדראה גאבצני לוצ'יאנו פברוטי, וינצ'נטה סרדינרו, לורה דידייה EMI
ג'ולייט רומיאו וג'ולייט אלן לומברד פרנקו קורלי, אנרי גואי, קלוד קאלס EMI
1969 מיקלה כרמן רפאל פרובק דה בורגוס גרייס בומברי, גון ויקרס, קוסטאס פסקליס EMI
1970 סוזנה נישואי פיגארו קולין דייוויס ולדימירו גנזארולי,ג'סי נורמן, אינגוור ויקסל פיליפס
1972 מימי לה בוהם הרברט פון קאראיאן לוצ'יאנו פברוטי, רולנדו פאנראי, אליזבט הארווד, ניקולאי גיארוב דקה
צרלינה דון ג'ובאני קולין דייוויס אינגוואר ויקסל, קירי טה קנאווה, מרטינה ארויו פיליפס
1974 דסדמונה אותלו הרברט פון קאראיאן ג'ון ויקרס, פיטר גלוסופ, EMI
צ'ו צ'ו סאן מאדאם בטרפליי הרברט פון קאראיאן לוצ'יאנו פברוטי, כריסטה לודוויג, רוברט קרנס דקה
1976 נדה ליצנים ג'וזפה פטנה לוצ'יאנו פברוטי, אינגוואר ויקסל, וינצ'נצו בלו דקה
1977 אמיליה גרימלדי סימון בוקנגרה קלאודיו אבאדו פיירו קפוצ'ילי, חוסה קאררס, ניקולאי גיארוב דויטשה גרמופון
ליו טורנדוט אלן לומברד מונסרט קבאייה, חוסה קאררס, פול פלישקה EMI
1978 אליזבט מואלוה דון קרלו הרברט פון קאראיאן חוסה קאררס, ניקולאי גיארוב, אגנס בלטסה, פיירו קפוצ'ילי EMI
מרגריט פאוסט ז'ורז' פרטר פלסידו דומינגו, ניקולאי גיארוב, תומאס אלן EMI
טוסקה פלוריה טוסקה ניקולא רצ'יניו לוצ'יאנו פברוטי, שריל מילנס, דקה
מתילד וילהלם טל ריקרדו שאיי שריל מילנס, לוצ'יאנו פברוטי, ניקולאי גיארוב דקה
1979 אאידה אאידה הרברט פון קאראיאן חוסה קאררס, אגנס בלטסה, פיירו קפוצ'ילי EMI
מיריי מיריי מישל פלאסון אלן ואנזו, ג'ין רודס, חוסה ואן דאם EMI
1980 מרגריטה מפיסטופלס אוליביירו דה פבריטיס ניקולאי גיארוב, לוצ'אנו פברוטי, מונסראט קבאייה דקה
1983 נורינה דון פסקואלה ריקרדו מוטי ססטו ברוסקנטי, ליאו נוצ'י, גושטה וינברג EMI
מנון לסקו מנון לסקו ג'וזפה סינופולי פלסידו דומינגו, רנטו ברוסון דויטשה גרמופון
1986 לאונורה די וארגס כחו של גורל ריקרדו מוטי פלסידודומינגו, ג'ורג'ו זנקנרו, פול פלישקה EMI
1987 צ'ו צ'ו סאן מאדאם בטרפליי ג'וזפה סינופולי חוסה קאררס, תרזה ברגנזה, חואן פונס EMI
מיקלה כרמן סייג'י אוזאווה ג'סי נורמן, ניל שיקוף, סימון אסטס פיליפס
1988 טטיאנה יבגני אונייגין ג'יימס לוין תומאס אלן, אן סופי פון אוטר, ניל שיקוף דויטשה גרמופון
1990 טוסקה טוסקה ג'וזפה סינופולי פלסידו דומינגו, סמואל ראמי, דויטשה גרמופון
1991 ג'ורג'טה, האחות אנג'ליקה, לורטה איל טריטיקו ברונו ברטולטי ג'וזפה ג'קומיני, אלנה סוליוטיס, רוברטו אלניה, ליאו נוצ'י דקה
1992 מנון לסקו מנון לסקו ג'יימס לוין לוצ'יאנו פברוטי, דווין קרופט דקה
  • Mirella Freni, Opera Arias - EMI CDM 7 631102, 1968 (1 CD)
  • Galakonzert - M. Freni e E. Alvares in Concerto - Dir. Kurt Eichhorn - Munich 1971 - Melodram (1 CD);
  • Mirella Freni and Renata Scotto in Duet - Decca 475 6811, 1978 (1 CD)
  • Mirella Freni - Puccini & Verdi Arias - con il tenore Franco Bonisolli - Dir. L.Magiera - ARTS (1 CD)
  • Mirella Freni, 40th Anniversary - DECCA 440 412-2, 1994 (1 CD)
  • Freni, Pavarotti: Arias and Duets - DECCA 458 221-2, 1998 (1 CD)
  • Very Best of Mirella Freni CD - EMI Classics (2CD)
  • Close Encounters with Great Singers - Mirella Freni - Vai VAIA 1216, 2003 (1 CD)
  • Mirella Freni: a celebration - DECCA 475 6553, 2005 (2 CD)
  • Bizet - Carmen (film 1967) - Bumbry, Vickers, Freni, Diaz - Dir. Regia Karajan - Deutsche Grammophon 073 4032 GH (1 DVD) 1967;
  • Cilea - Adriana Lecouvreur - Freni, Dvorsky, Cossotto, Cassis, Vinco - Dir. G. Gavazzeni - Opus Arte LS3011D 1989 (1 DVD);
  • Giordano - Fedora - Freni, Domingo, Arteta, Hartman - Dir. Roberto Abbado - Deutsche Grammophon 073 2329 GH 1997 (1 DVD);
  • Giordano - Fedora - Mirella Freni/Adelina Scarabelli/Plácido Domingo - Dir. Gianandrea Gavazzeni, regia Lamberto Puggelli, 1993 Arthaus/RAI
  • Gounod - Faust - Gedda, Freni - Teatro dell'Opera di Parigi - Live;
  • Gounod - Faust - Kraus, Freni, Ghiaurov - Live;
  • Mozart - Le nozze di Figaro - Freni, Te Kanawa, Fischer-Dieskau, Prey, Montarsolo - Dir. Böhm - Regia di Ponnelle - Deutsche Grammophon 073 4034 GH2 1976 (2 DVD);
  • Verdi - Don Carlos - Domingo, Freni, Bumbry, Ghiaurov, Furlanetto, Quilico - Dir. Levine - Met Live, regia John Dexter - Deutsche Grammophon 073 4085 GH2, 1983 (2 DVD);
  • Verdi - Ernani - Domingo, Freni, Ghiaurov, Bruson, Giacomotti - Dir. Muti - Teatro alla Scala NVC Arts/Warner Music Vision 4509 99213-2 1982(1 DVD);
  • Verdi - Otello - Vickers, Freni, Glossop, Van Dam - Dir. Regia Karajan - Deutsche Grammophon 073 4040 GH, 1974 (1 DVD);
  • Verdi - Otello - Domingo, Freni, Cappuccilli, Raffanti, Roni, Ciannella - Dir. Kleiber - Teatro alla Scala di Milano - Live 1976;
  • Puccini - Madama Butterfly - Freni, Domingo, Ludwig, Kerns - Dir. Karajan - Film TV regia Ponnelle - Decca 073 4037 GH, 1974 (1 DVD);
  • Puccini - La bohème - Freni, Panerai, Raimondi, Vinco, Maffeo - Dir. Karajan - Regia F. Zeffirelli - Deutsche Grammophon 073 4071 GH, 1965 (1 DVD);
  • Puccini - La bohème - Pavarotti, Freni, Quilico, Ghiaurov, Tajo - Dir. B. Large - Arthaus Musik 100 046 1988 (1 DVD);
  • Puccini - La bohème - Pavarotti, Freni, Ghiaurov - Dir. Oren - La Boheme del centenario - Rai - Live.
  • Čajkovskij - Evgenij Onegin - Mirella Freni, Sandra Walker, Wolfgang Brendel, Nicolai Ghiaurov - Dir. Bruno Bartoletti, 1984 Arthaus
  • Video - The Metropolitan Opera Gala 1991 - Pavarotti, Domingo, Andreson, Freni, Prey, Battle, Hampson, Ramey, Von Otter, Ghiaurov, ecc. - DEUTSCHE GRAMMOPHON 072 528-3 (2 DVD);
  • Video - Opera Gala - Freni, Corelli, Cossotto, Ligabue - Dir. N. Santi - Hamburg 1971 (1 DVD);
  • Video - Concerto di Mirella Freni e Cesare Siepi - Lugano - (1 DVD);
  • Video - New Year's Eve Concert 1998 - Freni, Christine Schäfer, Alvarez, Keenlyside - BPO - Claudio Abbado - 1998
  • The Metropolitan Opera Centennial Gala (1983), DVD של דויטשה גרמופון, 00440-073-4538, 2009
  • The Metropolitan Opera Gala 1991, Deutsche Grammophon DVD, 00440-073-4582, 2010

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • פרני, מירלה (1990); Mio Caro Teatro (זיכרונות מירלה פרני)
  • Magiera, Leone (1990); מירלה פרני Universal Music MGBמסת"ב 88-7592-083-4

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מירלה פרני בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 "Ordre des Arts et Lettres". Le Monde. 1995-02-23.
  2. ^ 1 2 3 Tommasini, Anthony (9 בפברואר 2020). "Mirella Freni, Matchless Italian Prima Donna, Dies at 84". The New York Times. נבדק ב-9 בפברואר 2020 – via NYTimes.com. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ Foletto, Angelo (1997-06-11). "La Diva Mirella Freni Irresistibile Madame". la Repubblica. נבדק ב-2020-03-21.
  4. ^ "Mirella Freni funerali oggi, in Duomo per l'ultimo saluto". Quotidiano.net. 2020-02-12 – via MSN Notizie.
  5. ^ "Applausi per il soprano Mirella Freni Ora è Ufficiale della Legion d'onore". Il Resto del Carlino. 2009-04-15.
  6. ^ Tommasini, Anthony (2005-05-14). "For Freni, 50 Years Onstage Is Prelude". The New York Times. נבדק ב-2020-03-21.
  7. ^ "Il Teatro Comunale è "Pavarotti-Freni"".