מישוש (רפואה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מישוש
Palpation
שיוך בדיקה גופנית עריכת הנתון בוויקינתונים
תיאור ב האנציקלופדיה הגדולה יוז'קוב עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהים
קוד MeSH E01.370.600.600 עריכת הנתון בוויקינתונים
מזהה MeSH D010173 עריכת הנתון בוויקינתונים
מערכת השפה הרפואית המאוחדת C0030247 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מישושאנגלית: Palpation) הוא תהליך של שימוש בידיים כדי לבדוק את הגוף, במיוחד בזמן בדיקה/אבחון של תחלואה/מחלה.[1] בדרך כלל מבוצע על ידי רופא, זהו תהליך כדי לחוש אובייקט בגוף או על גבי הגוף כדי לקבוע את גודלו, צורתו, מוצקותו או מיקומו.

מישוש הוא חלק חשוב מבדיקה גופנית. חוש המגע חשוב בבחינה זו בדיוק כמו חוש הראייה. רופאים מפתחים מיומנות רבה במישוש בעיות מתחת לפני השטח של הגוף, ומצליחים לזהות דברים שאנשים לא מאומנים לא היו מסוגלים לזהות. המיומנות הזו דורשת שליטה באנטומיה וכן תרגול רב כדי להגיע לרמת מיומנות גבוהה. הרעיון של יכולת לזהות או להבחין באמצעות סימני מישוש עדינים ולפרש את המשמעות או ההשלכות שלהם נקרא להעריך אותם (כמו שבאוצר המילים הכללי אפשר לדבר על הערכת חשיבותו של משהו). עם זאת, יש דברים שאינם ברי מישוש, וזו הסיבה שהרבה פעמים יש צורך בבדיקות רפואיות נוספות, כגון דימות רפואי ובדיקות מעבדה כדי לקבוע אבחנה מדויקת יותר. עם זאת, בעיות רבות אחרות כן מורגשות דרך המישוש. דוגמאות כוללות דופק, התנפחות בבטן, קולות לב, פרמיטוס (fremitus) שהיא תחושה המורגשת על ידי יד המונחת על חלק בגוף, כגון החזה, שרוטט במהלך הדיבור, בקעים שונים, פריקות מפרקים, שברים בעצמות וגידולים, בין היתר.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מישוש משמש רופאים, כמו גם כירופרקטורים, אחיות סיעוד, מטפלים בעיסוי, פיזיותרפיסטים, אוסטאופתים ומרפאים בעיסוק, כדי להעריך את המרקם של רקמת המטופל (כגון נפיחות או טונוס שרירים), כדי לאתר את הקואורדינטות המרחביות של ציוני דרך אנטומיים מסוימים. (לדוגמה, להעריך את טווח ואיכות תנועת המפרקים), ולהעריך רגישות באמצעות דפורמציה של רקמות (למשל, עוררות כאב בלחץ או מתיחה). לסיכום, מישוש עשוי לשמש כדי לקבוע אזורים כואבים וכדי להגדיר כאב שחשים על ידי מטופלים, או כדי לאתר קואורדינטות תלת־ממדיות של ציוני דרך אנטומיים כדי לכמת כמה היבטים של הנבדק דרך המישוש.

מישוש משמש בדרך כלל לבדיקות בית החזה והבטן, אך יכול לשמש גם לאבחון בצקת. מישוש היא גם שיטה פשוטה לבדיקת הדופק. הוא משמש גם וטרינרים (לבדיקת היריון של בעלי חיים) ומיילדות כדי לקבוע את מיקומו של העובר.

מישוש היא אחת השיטות הוותיקות, הפשוטות והפחות יקרות להערכת לחץ תוך-עיני משוער.[2] מישוש כמותי של ציוני דרך אנטומיים לצורך מדידות חייב להתרחש על פי פרוטוקולים קפדניים אם רוצים להשיג מדידות ניתנות לשחזור. פרוטוקולי מישוש מבוססים בדרך כלל על הגדרות המתוארות היטב למיקום של ציוני דרך אנטומיים, בדרך כלל שלדיים.

איתור ציוני דרך אנטומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתור נקודות ציון אנטומיות יכול להתבצע באמצעות שני פרוטוקולי מישוש: 1) מישוש ידני המאפשר מיקום מרחבי של נקודות ציון באמצעות ידיים בשילוב או לא עם דיגיטציה תלת־ממדית (3D וגם 2D) מישוש וירטואלי על דגמי מחשב תלת־ממדיים שהתקבלו, למשל, מהדמיה רפואית.

מישוש ידני של נקודות ציון שלד (מודגם למעלה על כתפו של מטופל, ראה תמונה ימין). היד הממששת מאתרת את ציוני הדרך המומשים בדיוק משביע רצון (מתחת ל-1 ס"מ). סמנים רפלקטיביים הם חלק מהפרוטוקול המדעי ומאפשרים ניתוח תנועה כמותי נוסף למעקב אחר הפרעות מפרקים.

מישוש וירטואלי של ציוני דרך שלד הממוקמים על מודל עצם תלת־ממדי (מאויר למעלה על דגם ברכיים של מטופל שהתקבל מהדמיה רפואית, ראה תמונה שמאל). כדורים צבעוניים על העצמות מצביעים על נקודות ציון שלד מוחשי. שיטה זו בשילוב עם מישוש ידני מכומת מאפשר הדמיה ספציפית לנושא של התנהגות מפרקים במהלך משימות תנועה מסוימות (למשל, הליכה, טיפוס במדרגות וכו').

אלסטוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולטרסאונד קונבנציונלי (תמונה תחתונה) ואלסטוגרפיה (הדמיית גזירה על-קולית; תמונה עליונה) של קרצינומת בלוטת התריס הפפילרית, שהוא סרטן ממאיר. הסרטן (באדום) נוקשה הרבה יותר מהרקמה הבריאה.

שיטת הדימות הרפואי של אלסטוגרפיה יכולה לשמש כיום גם כדי לקבוע את קשיחות הרקמות. למישוש הידני יש מספר מגבלות חשובות: הוא מוגבל לרקמות הנגישות לידו של הרופא, הוא מעוות על ידי כל רקמה מתערבת, והוא איכותי אך לא כמותי. אלסטוגרפיה מסוגלת להתגבר על אתגרים רבים אלו ולשפר את היתרונות של מישוש.

אלסטוגרפיה היא טכנולוגיה חדשה יחסית ונכנסה לקליניקה בעיקר בעשור האחרון. הטכניקות הבולטות ביותר משתמשות בדיקת אולטרה סאונד רפואית או דימות תהודה מגנטית (MRI) כדי ליצור גם את מפת הנוקשות וגם תמונה אנטומית לשם השוואה.

מישוש ממוחשב[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות שאינו נפוץ בקרב שיטות האלסטוגרפיה, מישוש ממוחשב מעניין כאן מכיוון שהוא משתמש במישוש כדי למדוד את הנוקשות, בעוד שטכניקות אחרות ישיגו נתונים בשיטות אחרות.

הדמיית מישוש מחקה חלק גדול מהמישוש הידני, שכן הבדיקה של המכשיר עם מערך חיישני לחץ מותקן על פניו פועלת בדומה לאצבעות אנושיות במהלך בדיקה קלינית, מעוות קלות רקמה רכה על ידי הבדיקה ומזהה שינויים כתוצאה מכך בדפוס הלחץ.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מישוש בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "the definition of palpation". Dictionary.com. נבדק ב-10 באפריל 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ Heidary, Fatemeh; Gharebaghi, Reza; Heidary, Roghayeh (2010-07-30). "Palpation by blind examiners: A novel approach for glaucoma screening". Clinical Ophthalmology. 4: 671–672. doi:10.2147/opth.s11167. ISSN 1177-5483. PMC 2915851. PMID 20689781.

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.