מרחב מוגן

מרחבים מוגנים שהוספו למבנים ישנים בקיבוץ טירת צבי

פנים מרחב מוגן עם מזרנים לשנת לילה בעת מלחמת חרבות ברזל, בצד ימין דלת הברזל של הממ"ד

מרחב מוגן הוא סוג של מקלט הנבנה בתוך מעטפת המבנה שנועד לשרת את יושביו. מטרתם של המרחבים המוגנים היא לספק מיגון בפני התקפות אוויר והתקפות טילים שזמן ההתרעה בפניהן קצר מכדי לאפשר פינוי למקלט ציבורי בזמן הולם.

המרחב המוגן מתוכנן לספק הגנה ליושביו מפני התקפות עם פצצות חומר נפץ מרסק (רגיל). הוא אף אטום לחדירתם של גזים רעילים ובכך נותן מענה חלקי לתקיפות בלתי קונבנציונליות. במרחבים המוגנים חובה להתקין מסנני אוויר למקרה שהשהייה הנדרשת ארוכה או כשמדובר בתקיפה באמצעים ביולוגיים, כימיים או רדיואקטיביים. בנוסף, בשל צורת הבנייה המקובלת של מרחבים מוגנים בבניינים חדשים, הם מחזקים את המבנה נגד רעידות אדמה ומהווים גם אזור מוגן אליו מומלץ להתפנות בעת רעידת אדמה.

בעקבות מלחמת המפרץ הוחלט על הקמתם של מרחבים מוגנים בכל בנייה חדשה בישראל. במהלך מלחמת חרבות ברזל, הוספו למרחב הציבורי מיגוניות מסוגים שונים, המשמשות כמרחבים מוגנים למרות שאינן חלק ממבנה גדול יותר. כמו כן, הורחב המונח מרחב מוגן (או אזור מוגן) כך שיכלול גם מרחבים שלא נבנו באופן ייעודי כמקלט, אך בהיעדר מקלט הם משמשים כאזור המוגן ביותר במבנה מסוים. לדוגמה, חדרי מדרגות פנימיים של מבני מגורים ישנים.

סוגי מרחבים מוגנים

שלט הכוונה למרחב מוגן התלוי על מדפים של סופר ברמת גן, עם קישוטים לקראת נובי גוד. צולם בישראל, חורף 2023 - מלחמת חרבות ברזל.

מרחבים מוגנים תקניים

קיימות מספר הגדרות משנה למרחבים מוגנים בהתאם למיקומם:

• מרחב מוגן דירתי (ממ"ד) - מותקן בדירות מגורים: שטחו הפנימי (נטו) יהיה 9 מ"ר לפחות, למעט אם ניתן אישור מפיקוד העורף לשטח קטן יותר, ולכל הפחות 5 מ"ר נטו. במרבית הבניינים שנבנו מאז אמצע שנות ה-90 של המאה ה-20 יש ממ"דים.
• מרחב מוגן קומתי (ממ"ק) - מרחב קומתי משותף בבתי דירות בהם אין ממ"ד בכל דירה ובבניינים רבי קומות אחרים. במרבית הבניינים שנבנו בשנות ה-70 ובשנות ה-80 יש ממ"קים.
• מרחב מוגן מוסדי (ממ"מ) - מותקן בכל מבנה ציבורי.

גישה אל מקלט הנמצא באותה הקומה בה מתגוררים ואף בתוך הדירה עצמה מצמצם באופן משמעותי את זמן ההגעה אליו. כמו כן, הפיכת המקלט לחלק מדירת המגורים או מן המרחב הקומתי מביאה להעלאת רמת התחזוקה של המקלט.

לאחר טבח שבעה באוקטובר המרחבים המוגנים הביתיים (ממ״ד) התגלו כיעילים נגד יריות של נשקים ופיצוצי רימון. בנוסף בתחילת מלחמת חרבות ברזל, נוצר ביקוש רב למחסומים שמורכבים על ידית דלת הממ״ד כנגד חדירת מחבלים לתוך הממ״ד.

• 
  שילוט למרחב מוגן בתחנת הרכבת אשדוד – עד הלום במהלך מלחמת חרבות ברזל
• 
  כניסה למרחב מוגן תת-קרקעי ב-Big Fashion גלילות
• 
  מבנה בחיפה ששופץ במסגרת תמ"א 38 והוספו לו מרחבים מוגנים דירתיים משני הצדדים. ניתן לראות את החלונות מברזל בקדמת כל ממ"ד ואת פתחי האוורור המוגנים מצד שמאל.

מרחבים מוגנים לא-תקניים

שילוט בבית חולים שיבא - תל השומר, במהלך מלחמת חרבות ברזל, בנוגע לכללי התנהגות בזמן אזעקה והצהרה על האזור כמוגן חלקית

המונח "מרחב מוגן" משמש לעיתים גם לתיאור מרחב שאינו עומד בתקנים הדרושים אך מספק את ההגנה המיטבית בהיעדר מרחב תקני. מרחבים כאלה כוללים חדרי מדרגות ללא חלונות וחדרים פנימיים ללא חלונות.

חוקי תכנון

חובת התקנה

על פי חוק ההתגוננות האזרחית, ייכלל מקלט בכל בנייה חדשה, וכן בכל תוספת בנייה, כאשר המקלט הנדרש הוא מרחב מוגן. פיקוד העורף מוסמך לפטור מדרישה זו, ובדרך כלל נדרשת בפועל הקמת ממ"ד רק בעת בנייה חדשה או בתוספת של מעל ל-12 מ"ר לבניה המקורית.

במקרה של תוספת ממ"ד לדירה בבית משותף, נדרשת הסכמתם של בעלי 60% מן הדירות. זאת בניגוד לדרישה הרגילה של הסכמת בעלי שלושה רבעים מן הדירות ושני שלישים מן הרכוש המשותף להרחבת דירה.

הקלות בקבלת היתר

ככל בנייה, גם הקמת ממ"ד מחייבת הוצאת היתר בנייה. בשנת 2021, בהובלת שרת הפנים איילת שקד, אושרו הקלות בהוצאת היתר בנייה, כך שבוטלה החובה להשיג היתר בנייה לכל המבנה, על מנת לקבל היתר לבניית ממ"ד. נציג פיקוד העורף נימק את ההקלות בכך שגם לעברייני בנייה מגיע להתמגן.

במהלך מלחמת חרבות ברזל אושרו הקלות נוספות באופן שאפשרו הקמת ממ"ד ללא היתר בנייה.

החוק קובע פטור מהיטל השבחה על הקמת ממ"ד. בית המשפט קבע שפטור זה חל גם במקרים שהיה ניתן לבנות ממ"ד מינימלי ללא הקלה, ונתנה הקלה שמשפרת באפן איכותי (להבדיל מכמותי) את הנכס בו נבנה הממ"ד.

תקנות בנייה

ההגדרות המפורטות וההוראות לבניית מרחבים מוגנים מצויות בתקנות ההתגוננות האזרחית (מפרטים לבניית מקלטים), התש"ן-1990.

המרחב המוגן הבסיסי חייב לכלול חלון אטום לגזים ועמיד בפני הדף, צינור אוורור (ניתן לחבר אליו משאבת אוויר במקרה הצורך) ודלת אטימה לגזים המגינה אף היא מפני הדף. פריטים אלה, כמו פריטים נוספים העשויים להיות במרחב מוגן, צריכים לעמוד בדרישות התקן הישראלי ובדרישות התקנות. כך למשל, על פי התקנות דלתות המרחבים המוגנים חייבות להיפתח כלפי חוץ החדר ולהיות במפלס הנמוך בסנטימטרים בודדים ממפלס רצפת החדר וזאת על מנת שבעת פיצוץ לא תוכל הדלת להיפתח בחוזקה כלפי פנים.

קירות הממ"ד עשויים מבטון מזוין מלא בלבד. עובי קיר חיצוני של מרחב מוגן דירתי הוא 35 ס"מ כאשר מותקן חלון נגרר, 25 ס"מ או 20 ס"מ כקיר פנימי ושל מרחב מוגן מוסדי. תבניות הדלת, החלון וצינורות האוורור ניצקים תוך כדי יציקת הבטון בשביל לחברם היטב אל מבנה המרחב המוגן.

תחזוק ממ"ד

כל עוד הממ"ד לא נפגע יש צורך רק בתחזוקה ובדיקות שוטפות של תקינות דלת וחלון הממ"ד, לרבות שימון.

בעת קבלת הדירה: יש לוודא אי קיומו של גז רדון ברמה מסכנת. כמו את אטימותו ושימורו לאורך זמן של מסגרת דלת הממ"ד. המסגרת עשויה פלדה ועלולה להתחלד עם הזמן, ובעיקר לאור הפתחים הקיימים במסגרת לצורך התקנתה ותחתיה עם בטון. את הפתחים מומלץ לאטום עם "אפוקסי פלסטלינה", באותה הזדמנות מומלץ לעבור עם ה"אפוקסי פלסטלינה" גם סביב מסגרת הדלת התחתונה תוך יצירת שיפועים למניעת הופעת חלודה גם שם עם הזמן, ולאור שטיפות. בהתייחס ל"מערכות סינון אוויר במרחב מוגן" יש לוודא כי כל הרכיבים קיימים ואת תקינותן, ובעיקר את קיומו של שבשבת החיווי, באופן ובמיקום המאפשר חיבור בקלות בין "מערכות סינון האוויר" לבין שבשבת החיווי- שבחיבורו למערכת והפעלתו מספק אינדיקציה לגבי תקינות ואטימות הממ"ד.

בדיקות תקופתיות לממ"ד:

• יש לוודא תקינות של צירי הדלת והחלון, מומלץ לשמן פעם בשנה. כמו לקיים בדיקת אטימות לדלת ולחלון הכוללת: בדיקת שלמות גומיות האטימה של הדלת והחלון (לא יבשות או סדוקות).

• מערכת סינון האוויר, לאחר פתיחת ראשונית; יש להפעיל אותה לפחות פעם בחודש למשך מספר דקות במטרה למנוע התייבשות של האטמים והמנגנונים הפנימיים של המערכת. כדאי לבדוק ניקיון ופתיחות שסתומים, תוך החלפת מסננים בהתאם להוראות היצרן (בדרך כלל כל כמה שנים).

• פתחי אוורור וצנרת, יש לוודא שאלו אינם חסומים על ידי צמחייה, לכלוך או עצמים אחרים מבחוץ. וכי מבפנים אינה סדוקה או פגועה. יש לוודא קיומם ומיקומם של פקקי האיטום של פתחי האוורור, ותקינותם לסגירה הרמטית בעת הצורך.

• שימור בממ"ד:
  • קיומו השוטף של ציוד חירום בממ"ד: מומלץ להחזיק בממ"ד ציוד חירום בסיסי כגון מים, מזון יבש, עזרה ראשונה, רדיו על סוללות, שמיכות וכו'.
  • אין לאחסן חומרים דליקים, נפיצים או רעילים בממ"ד.
  • ניקיון: שמרו על ניקיון הממ"ד כדי למנוע הצטברות אבק ולכלוך שעלולים לפגוע ברכיבים.
  • קיומם של תאורה נטענת ו/או צבע מחזיר אור, לשימוש במקרה הצורך.

היבטים כלכליים של הממ"ד

בניגוד למקלטים ציבוריים שהיו נהוגים בעבר שאת בנייתם מימנה המדינה או הרשות המקומית, ובדומה למקלטים בבתים שהיו נהוגים באותה תקופה, בנייתם של מרחבים מוגנים בתוך המבנה היא באחריות יוזם הבנייה או בעל הנכס. באופן זה, עלויות המיגון ממומנות על ידי הפרט ולא מהקופה הציבורית. נושא זה שנוי במחלוקת, אולם היתרון ממנו נהנה בונה הממ"ד הוא מתוספת בפועל של אחוזי בנייה מותרים מעבר למה שמגדירה תוכנית בניין העיר (תב"ע).

החוק מחייב את העוסקים בבנייה להתקין מרחבים מוגנים בכל בניין מגורים כשלרוב מוקמים ממ"דים (מרחבים מוגנים דירתיים) ולא ממ"קים (קומתיים) בשל כדאיות כלכלית. במרבית מיזמי הבנייה, שואף היזם למצות את אחוזי הבנייה המותרים על פי התב"ע המקומית. לדוגמה, אם התב"ע מאפשרת לבנות על מגרש בבעלותו של היזם X מ"ר לדיור, שאיפתו תהיה לבנות שטחי דיור במידה הקרובה ככל האפשר ל-X, שכן תשואתו תהיה גבוהה יותר. 9 המטרים המרובעים לכל דירה הדרושים לבניית ממ"דים אינם נכללים ב-X. לעומת זאת, ממ"ד אשר נבנה באופן כזה שיכול לשמש חדר שינה מעלה באופן משמעותי את מחיר הדירה לעומת דירה עם חדר אחד פחות. בממ"דים המשמשים חדר שינה מותקנת לעיתים דלת עץ רגילה נוספת הנפתחת אל פנים החדר בנוסף לדלת הפלדה החיצונית המשמשת לסגירת הממ"ד רק בשעת חירום.

הגיון זה נכון גם במקרה של בנייני משרדים אולם השימוש בממ"דים לעומת ממ"קים במקרים אלו פחות שכיח.

קישורים חיצוניים

• תקנות ההתגוננות האזרחית: מדריך לתכנון ממ"ד - אדריכלות ובניה בישראל
• שיקולים בתכנון קירות מרחבים מוגנים בקומה מפולשת (אינג' אריה בוימל)
• נעמה ריבה, מדעי הממ"ד: 9 מ"ר ששינו את הבית הישראלי ואת המדינה כולה, באתר Xnet‏, 18 בנובמבר 2012
• איתי אילנאי, אומדים את ממ"די הנזק, באתר "ידיעות אחרונות", 27 במאי 2021
• מרחב מוגן תקני, פורטל חירום לאומי, אתר פיקוד העורף
• באתר בטרם בטיחות ילדים-שהות בטוחה במרחב המוגן