נובי גוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סנגורוצ'קה ודד מורוז (נערת השלג וסבא כפור).

נובִי גוֹדרוסית: Новый Год - "השנה החדשה") הוא חג לציון תחילתה של השנה האזרחית. החג נחוג במדינות ברית המועצות לשעבר בלילה שבין ה-31 בדצמבר ל-1 בינואר, ולרוב, גם בקרב מהגרים דוברי רוסית בשאר מדינות העולם, כולל עולים במדינת ישראל.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסורת חג הנובי גוד החלה ברוסיה בשנות השלושים המאוחרות כפשרה בין המשטר הקומוניסטי, שביקש לטשטש סממנים דתיים במדינה מחד, לבין העם הרוסי, שהיה מורגל בחגים הנוצרים והפולקלור הפגאני-סלאבי מאידך. המשטר הקומוניסטי, כחלק ממלחמתו בדת ובמייצגיה, ביטל את כל הסממנים הדתיים וכאלה שאינם מתיישבים עם עקרונות המפלגה. עוד לפני המהפכה, בשנת 1916, נאסר השימוש בעצי חג מולד[1] (בעקבות מלחמת העולם הראשונה), ולאחר עליית הקומוניסטים לשלטון, יצאה הוראה מהמפלגה לאסור את כל החגיגות הדתיות, ובהן גם את חגיגות השנה החדשה שהביא לרוסיה פיוטר הגדול בשנת 1699.

יולקה
הצו המלכותי על חגיגות בין 31 דצמבר לינואר

בשנת 1936,‏[1][2] שלח פבל פוסטישב מכתב לעיתון המפלגה פראבדה, שבו הציע להציב עצי יולקה (אורן, אשוח או אשוחית) במוסדות חינוך, בבתי-קולנוע ובאולמות תיאטרון. הוא נימק את הצעתו בכך, שמקורותיו של חג תחילת השנה חשובים פחות מתרומתו לילדי ברית המועצות.‏[1] מהלך זה בסופו של דבר הביא להחזרת חגיגות הנובי גוד ב-1937 ולהפיכתו של החג ליום חופש ב-1947.

החל משנת 1992 גם ה-2 בינואר הפך ליום חופש, וב-2005 הוארכה החופשה עד ל-9 בינואר (היא כוללת גם את חופשת חג המולד הפראבוסלאבי).

על אף שאין לחג השנה החדשה אופי קומוניסטי, הוענק לו מעמד חשוב ומיוחד בברית המועצות, והוא היה החג הלא-קומוניסטי היחיד במדינה. בברית המועצות התחילה מסורת לציין את הגעת השנה החדשה בהרמת כוסית שמפניה ובצפייה בנאום הנשיאותי המשודר בכל הערוצים רגע לפני כניסת השנה. כל ערוצי הטלוויזיה משדרים תוכניות מיוחדות בלילה שמשלבות הופעות של זמרים ושל קומיקאים פופולריים.

מאפייני החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות הגדרתו כחג חילוני, כולל הנובי גוד סממנים דומים לחג המולד הפרובוסלאבי הנחוג ב-7 בינואר[דרושה הבהרה], כגון קישוט עץ יולקה (אשוח, אשוחית או דומה), הנחת מתנות למרגלותיו ודמותו של דד מורוז (סבא כפור) כמקבילה לדמותו של סנטה קלאוס.

דד מורוז[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד להגעת הנצרות במאה התשיעית והעשירית לאזור רוסיה התקיימו מספר אמונות סלאביות באזור. אחד השדים במיתולוגיה היה מורוזקו.‏[3] מורוזקו היה עוזר לילדים טובים ואנשים עובדי כפיים ולפעמים אף חילק מתנות, ולעומת זאת העניש ילדים חצופים (באגדת ילדת השלג הוא מקפיא למוות את הילדה החצופה בעוד נותן מתנות יקרות ערך לילדה טובת הלב).

במהלך המאה ה-19 לאחר שמספר מחזות שפורסמו ברבים,‏[4] התעצבה דמותו של דד מורוז (סבא כפור) (אנ') בדומה למה שמקובל לראות היום.

במהלך החג מחלק דד מורוז מתנות בחשאי בליל השנה החדשה ומניחן למרגלות העץ בעזרת נכדתו סנגורוצ'קה (נערת השלג). דד מורוז נוהג על סוס או על טרוייקה (כרכרה הרתומה לשלושה סוסים) (אנ')[5] מלווה בנכדתו.

מנהגי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מסיבות תחפושות לילדים.
  • חלוקת מתנות.
  • הצבת אשוח (יולקה).
  • ארוחת חג והכנסת אורחים.

ארוחת החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

נהוג למלא את השולחן במאכלים המתאימים לעונה במדינת המוצא. הארוחה מתוכננת להימשך מספר שעות, ובנויה בהתאם (מזון בכמויות רבות, שתייה חריפה). בין היתר, אפשר למצוא את המנות הבאות:

מנהגים שהופיעו לאחר פירוק ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמונות טפלות בנושאי החג[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • איך שהתחלת את השנה כך גם תעביר אותה - בגלל אמונה זו נהוג להחזיר הלוואות לפני החג.
  • צריך ללבוש בגדים חדשים, או לרכוש מוצרים חדשים - אם התחלת את השנה בלבוש חדש תהנה ממוצרים חדשים כל השנה.
  • צריך לסלוח למי שאתה כועס עליו ולהחזיר חובות.
  • להימנע משינה כמה שיותר בליל הנובי גוד - אחרת תפספס יותר מדי בשנה החדשה.
  • שולחן החג צריך להיות מלא באוכל - שולחן מלא מסמל רווח והצלחה בשנה החדשה.
  • יש להיפטר מכל הדברים השבורים והמיותרים בבית.‏[6]

נובי גוד בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל, חלק מהעולים ממדינות ברית המועצות, וילדיהם שנולדו בישראל, נוהגים לחגוג בקרב המשפחה והחברים את הנובי גוד. בשנות ה-90 צה"ל היה הארגון הראשון בארץ שהכיר בנובי גוד כחג משפחתי-תרבותי; מפקדים הונחו לאפשר לחיילים יוצאי ברית המועצות לחתום יום חופש כדי לחגוג עם משפחותיהם.‏[7] ב-2011 אישרה הכנסת את הוספת ה-1 בינואר כיום בחירה, במסגרת תיקון חוק חופשה שנתית, כשדנה בהוספת תאריכי חגי עדות שונות לתקנה זו.‏[8]

במספר ערים בישראל הועלו הצעות שונות לייסד חגיגות נובי גוד בצורה רשמית בכל שנה, ולהכיר בחג כנכס תרבותי של יוצאי ברית המועצות. הצעות שלא התקבלו.‏[9][10][11][12]

חוגים חרדיים ודתיים יוצאים נגד מכירת היולקה ושאר סממני החג, בטענה כי מדובר במנהגי גויים ובהתבוללות.‏[12]

לפי מסורת רבת-שנים של רוסיה, נשיא רוסיה נושא נאום חגיגי קצר אשר משודר בטלוויזיה הממלכתית מספר דקות לפני החצות. בישראל נוהג זה אומץ בידי ערוץ 9, שמשדר בדרך כלל נאום ברכה מפי הנשיא או ראש הממשלה או חבר כנסת בכיר אחר. כך למשל, בשנת 2015 שודרה ברכה מפי בנימין נתניהו,‏[13] ואילו בשנת 2013 היה זה נפתלי בנט.‏[14]

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא נובי גוד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 איגור יבדוסין, עוז אלמוג, חגיגות ה"נובי גוד" בקרב עולי חבר המדינות, באתר "אנשים ישראל", 25 ביוני 2008
  2. ^ זכרונות של ניקיטה חרושצ'וב
  3. ^ [1]
  4. ^ Of Russian origin: Ded Moroz, באתר Russia Today (באנגלית)
  5. ^ Of Russian origin: Troika, באתר Russia Today (באנגלית)
  6. ^ ru:Новогодние_приметы#Россия בוויקיפדיה הרוסית
  7. ^ ימימה כהן אהרוני, למה כדאי לחגוג את נובי גוד, באתר הארץ, 30 בדצמבר 2015
  8. ^ לילך ויסמן, ‏השתוללתם בסילבסטר? מגיע לכם יום חופש למחרת - כחוק, באתר גלובס, 19 בדצמבר 2011
  9. ^ ‫ויטלי קטייב, דרישה בנתניה: העירייה צריכה לממן את חגיגות הסילבסטר, באתר nrg‏, 31 בדצמבר 2010‬
  10. ^ פרוטוקול ישיבת מועצת חיפה
  11. ^ קטע קול'נובי גוד' שמח - ח"כ קסניה סבטלובה: "אריה, איך אתה מדבר כך?!", באתר רדיו ללא הפסקה, 13 בדצמבר 2015
  12. ^ 12.0 12.1 אריק בנדר, ‏אל תקרא לי סילבסטר: יוזמה חדשה להפוך את הנובי גוד לאירוע משותף לכל הישראלים, באתר מעריב השבוע, 14 בדצמבר 2015
  13. ^ ברכת ראש הממשלה נתניהו לנובי גוד, באתר ערוץ 9, 31 בדצמבר 2015
  14. ^ ברכת נפתלי בנט לנובי גוד, באתר ערוץ 9, 31 בדצמבר 2013