מנאל מחאמיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מנאל מחאמיד
منال محاميد
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1 במאי 1976 (בת 47)
מועאוויה, ישראל
מקום לימודים
תחום יצירה ציור, פיסול, מיצב עריכת הנתון בוויקינתונים
manalmahamid.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנאל מחאמיד ( בערבית: منال محاميد, נולדה ב-1 במאי 1976) היא אמנית פלסטינית בעלת אזרחות ישראלית, שנולדה בכפר מועאוויה שכיום חלק מבסמ"ה שבמחוז חיפה ליד אום אל-פחם. חיה ויוצרת בחיפה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנאל נולדה למשפחה בת שבעה אחים ואחיות. החלה ללמוד אמנות חזותית בתיכון, והשתתפה בחוגים לאמנות באום אל-פחם, שדחפו אותה להמשיך בלימודי האמנות. [1] בשנים 2015 ו-2016 לימדה באקדמיה הארצית לאמנות ברמאללה, סיימה תואר ראשון במדרשה לאמנות בבית ברל בשנת 2002, ותואר שני באוניברסיטת חיפה בשנת 2006. כמו כן למדה אוצרות ומוזיאולוגיה באוניברסיטת תל אביב.

עבודתה האמנותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחאמיד מתמחה בכמה מדיומים אמנותיים, ביניהם ציור, פיסול, צילום, מיצבי ווידאו ומדיה מעורבת. היא עוסקת בנושאים מחיי היום-יום ובמבנה העמוק המרחבי של החברה הפלסטינית בישראל בדגש על מרחבים נשיים ומעמדיים.[2] המיצבים של מחאמיד עשויים מחומרים עדינים כמו זכוכית, נייר, פרחים מפלסטיק ולעיתים מזכוכית המציגים נושאים רגישים מעולמה הפנימי כמו זהות ושייכות. העבודות של מחאמיד מתמקדות בהיבטים של חיי היומיום, ומשחקת ברכיבים כמו זמן, מקום, והשלכות היסטוריות. בתהליך היצירתי שלה בעקבות האמת, תוך כדי שימוש במחקר, היא מעריכה ושואלת על אירועים היסטוריים ובוחנת את ההבנה הליניארית של זמן[דרושה הבהרה]. מחאמיד מבקשת לתקן את הסדקים בחברה המפוצלת על ידי דיכוי ואובדן הזהות.[3]

מחאמיד השתתפה בתערוכות בלונדון, שיקגו, דיסלדורף, חיפה, רמאללה, אום אל-פחם, יריחו ועוד ביותר מ-50 תערוכות משותפות.

בתערוכת היחיד שלה "אנא מן הונא" (אני מכאן) שהוצגה בגלריה ג'ולי מ. בתל אביב (2012) הציגה מחאמיד את נושא הזהות והשייכות בדרך ישירה למדיי, בהציבה בתים מזכוכית שנשרים כבדים נחים עליהם. מקצת הבתים בעלי חזות מערבית, ושום גבול אינו מפריד בינם לבין שאר הבתים בעלי החזות המזרח תיכונית.[3] בתערוכת יחיד אחרת שלה “Gazella, Gazella, Gazella, Palestinian Gazelle”,שנפתחה בחיפה בשנת 2017, כללה מחאמיד כל מיני אמצעים אמנותיים כמו פסלים, צילומים, וידאו ארט וציורים שכולם נוגעים באייל הפלסטיני[דרושה הבהרה]. מחאמיד קיבלה את ההשראה שלה משלט שראתה במהלך ביקורה בגן החיות בקריית מוצקין, שהיה כתוב עליו בערבית ובאנגלית את השם המדעי לצבי ארץ-ישראלי "האייל הפלסטיני" אך בעברית "צבי ישראלי". היא השתמשה באייל כמטפורה כדי לענות על שאלות הנוגעות לשאלת הזהות הפלסטינית.[4] במבט ראשון נראה לנו צבי רגיל, אך במבט מקרוב אנו מבחינים ברגלו הקטועה, שנקטעה בגלל המחלות שמתפשטות בקרב הצבאים בגן החיות. האייל מופיע כמוטציה, לא שלם, מבוית ומעורר אצל הצופה תחושה מוזרה ולא נוחה בגן החיות שמכיל מארז מפוברק של מחזה מינים מ"נוף הטבע"[דרושה הבהרה]. בנוסף לכך, האייל נמצא בסכנת הכחדה אבל מחאמיד לא תיתן לאיילים למות. בפרויקטים שלה היא מציגה את החיה היפה במטרה להיאבק בהכחדה שלה. כך למשל, בסרטון של 8 דקות רצה מחאמיד בשטחי הגדה המערבית, מהצפון ועד הדרום בזמן שהיא נושאת פסל לבן של אייל עם רגל קטועה. בראיון בערבית היא מציינת כי היא לא מוצאת את הריצה כדבר מרפא, אלא זה נותן לה להרגיש חופשייה, רחוקה משאלת הזהות.[5]

בפרויקט האחרון של מחאמיד "work in progress" משנת 2018, ממשיכה האמנית לבחון את הזהות הפלסטינית, ואת היחס המורכב של הפלסטיני עם סביבתו, בהקשר של הסכסוך הישראלי-פלסטיני מאז 1948. בפרויקט חוזרת מחאמיד לקרוא את ההיסטוריה של הסביבה הפלסטינית באמצעות מחקרה האינטלקטואלי והוויזואלי שמתמקד בבסיס הסכסוך התרבותי והאינטלקטואלי עם התנועה הציונית.[6]

פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2002 - דיוקן ראשון, פרס מפעל הפיס לאמן צעיר, מפעל הפיס
  • 2002 - מלגה, המדרשה-בית הספר לאמנות, מכללת בית ברל, כפר סבא
  • 2002 - מלגת קרן שרת, הקרן תרבות אמריקה-ישראל
  • 2002 - מלגת אל-קטאן, רמאללה
  • 2004 - מלגת מחייה, טאון האוס גלרי, קהיר
  • 2006 - מלגת הצטיינות, אוניברסיטת חיפה, חיפה.
  • 2008 - פרס האמן של ריוואק ביאנלה, ראמאללה.

תערוכות יחיד[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2007 - “Love Me, Love Me Not”, Haifa University
  • 2008 - “Dry ice”, The "Delfina" foundation, London
  • 2012 - “Ana men Hona”, Um El Faheem Gallery
  • 2017 - “Gazella, Gazella, Gazella, Palestinian Gazelle”, Mnjam, Haifa
  • 2017 - “ The Tale of A Gazelle”, Gallery One Ramallaha.
  • 2018 - “Work In Progress”, Bab IdDeir Art Gallery, Bethlehem

תערוכות קבוצתיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2010 - "Jericho 10000", Jericho.
  • 2011 - certified copy, Beit-Hagefen Cultural Center, Haifa
  • 2012 - “SPRING, 2012”, MECA, JERSEY CITY
  • 2012 - “Elbostan in silwan”, Al Bustan community Center, silwan, Jerusalem
  • 2013 - “Refraction: Moving images on Palestine", p21, London
  • 2013 - “Karat 21”, Bet Hagefen Haifa
  • 2014 - "Manam", Qalandiya Intr., Arab Culture Center, Haifa
  • 2014 - "Half Meeting", Alkhorbi, Haifa
  • 2014 - “Dance With The Owl”, Haifa Museum
  • 2015 - “What’s Next", Palestinian Art Court “Al-Haosh”, Jerusalem
  • 2015 - “The identity of the Palestinian artist: ", Umm El Fahem Gallery
  • 2015 - “Salman", Canaan art gallery, Tamra
  • 2015 - “The Gift ", Al-Ma’amal Foundation for Contemporary Art, Jerusalem
  • 2015 - “Depositary dimension", Haifa City Museum
  • 2015 - “Stone Corner”, Haifa, Bet El Karma
  • 2015 - “Controversy”, Haifa Feminist Center
  • 2015 - “Al-khourba”, Haifa University
  • 2015 - “Rethink Palestine”, Jericho workshop
  • 2016 - "Palatine Format Actual”, D’art contemporain briech, Asilah,
  • 2016 - "The People of the Sea", Qalandiya Intr., Arab Culture Center, Haifa
  • 2017 - "Sensorial Immunity”, Gallery One Ramallah
  • 2017 - “Reviewing oneself & The Art Of Living”, The Walled Off Hotel Gallery, Bethlehem
  • 2017 - "More Of Bethlehem”, Bab IdDeir Art Gallery, Bethlehem
  • 2019 - "Limitless", The Gallery at The Walled Off Hotel, Bethlehem
  • 2018 - "Live in Palestine", A Space Gallery, Toronto.
  • 2018 - "live in Palestine", AXENÉO7, Gatineau, Canada
  • 2018 - "Subcontracted Nations", A. M. Qattan Foundation Cultural Centre, Ramallah
  • 2018 - “On women In Revolutions”, Birzeit University Museum & Gallery One Birzeit-Ramallah
  • 2019 - "keepers of our Eternal Flame", Yasser Arafat Museum, Ramallah
  • 2019 - "Intimate Terrains: Representations of a Disappearing Landscape", Palestinian Museum, Birzeit.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נסרין עוואד, שיחה עם האמנית החזותית: מנאל מחאמיד, באתר international art colony, ‏2019(הקישור אינו פעיל)
  2. ^ מצקל יהודית, מרשים: סדרת תערוכות לאמנים צעירים, מרשים: סדרת תערוכות לאמנים צעירים, מוזיאוני חיפה, מוזיאון חיפה לאמנות, 2005
  3. ^ 1 2 פריד אבו שקרה, זהות האמן הפלסטיני: בין מסורת, תרבות, מודרנה וגלובליזציה, הגלריה לאמנות אום אל פחם, 2015
  4. ^ פתיחת תערוכת "האייל הפלסטיני", באתר ערב 48, ‏2017
  5. ^ sara elkamel, manal mahamid: between the personal and the political
  6. ^ gallery bab addeir, manak mahamid: work in progress