מנחם כהן (פרופסור)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פרופ' מנחם כהן

פרופ' מנחם כהן (נולד ב-1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות, עמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן. מהדיר מקראות גדולות הכתר.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בי"ח אב תרפ"ח 4 באוגוסט 1928 לשמואל צבי כהן (קאהן) שעלה מליטא, ודבורה לבית סגל ילידת חברון. הוריו היו ממייסדי שכונת 'נוה שאנן', שם נולד. למד בישיבה התיכונית בכפר הרא"ה, והצטרף לגרעין הכשרה בקיבוץ טירת צבי. בשנת 1947, כשלמד בסמינר למורים ומדריכים של עליית הנוער בירושלים, הצטרף לצוות ההקמה של כפר בתיה, כפר לילדים ניצולי שואה.

עם הקמת המדינה התגייס לצה"ל לחטיבה 7, ונלחם בקרבות בלטרון לפריצת המצור על ירושלים. בזמן ההפוגה עבר קורס קצינים וחזר לחטיבה 7 להילחם על שחרור הגליל. שירת במילואים בדרגת רב-סרן והיה סמג"ד בחטיבת ירושלים. בסיום מלחמת השחרור חזר לעבודה החינוכית בכפר בתיה וכעבור שלוש שנים עלה ללמוד באוניברסיטה העברית בחוגים למקרא וללשון עברית. ב 1958 נשא לאישה את רחל לבית אנג'ל, והם קבעו את ביתם בירושלים. נולדו להם ארבעה ילדים. במקביל ללימודיו עסק בהוראה בבי"ס היסודי 'לדוגמה' בירושלים ובסמינר ליפשיץ למורים.

בשנת 1966 נקרא ללמד במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, ובשנים 1980-1975 עמד בראשה. בשנים 1984-1980 שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות. מאז 1984 עוסק כהן במפעל מקראות גדולות הכתר אותו יסד, ואותו הוא מנהל גם אחרי שפרש לגמלאות.

עבודתו המדעית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עבודת הדוקטורט:

בעבודת הדוקטורט של פרופ' כהן "מגבשי כתיב במצחפי מסורה עתיקים ומשמעם לתולדות נוסח המקרא המקובל" הוא סלל דרכים חדשות להבנת תולדות המסירה של נוסח המקרא מקומראן ועד לדפוסים הראשונים. העבודה התבססה על בחינה מדוקדקת של הכתיב בכתבי יד מקראיים של ימי הביניים בכל רחבי התפוצה היהודית, ומטרתה הייתה לחשוף את שורשי מגוון השינויים העצום המצוי בהם ולעמוד על משמעותו לתולדות המסירה.

עד לעבודה זו נטה המחקר לזלזל בכתבי היד המאוחרים של ימי הביניים כמקור לחשיפת תהליכים קדומים, וסבור היה כי אינם משקפים אלא השתבשות מאוחרת של נוסח המסורה המוסמך, שנקבע סמוך לחורבן בית שני.

פרופ' כהן הוכיח, באמצעות שיטות בדיקה חדשניות של קטגוריות כתיב, כי מרבית שינויי הכתיב בכתבי היד של ימי הביניים מקורם לא בשיבושים ספוראדיים של מעתיקים, אלא בגיבושי כתיב קדומים בעלי קווים שיטתיים, ששורשיהם נעוצים במגוון הכתיבי של "טיפוס המסורה" עוד מלפני חורבן בית שני.

מפעל חקר כתבי היד של המקרא והמסורה מימי הביניים:

פרופ' כהן ייסד מפעל זה בשנת 1975 במסגרת המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר אילן. במפעל זה שקד פרופ' כהן להוסיף ולצבור חומר רב על הניקוד, הטעמים והגעיות של כתבי היד שמוצאם במרכזי המסירה השונים של ימי הביניים, במטרה למפות את המציאות הטכסטואלית על כל גילוייה מיפוי טיפולוגי, לאפיין את קווי ההיכר של הטיפוסים השונים ולבחון את היחס בין מה שנודע בסופו של דבר כ"נוסח המסורה הטברני" ובין טיפוסים אחרים, שאי אפשר לכלול אותם בקטגוריה זו.

החומר הרב שנאסף במפעל הוכיח, כי קווי התיאור העקרוניים שהציע פרופ' כהן בעבודת הדוקטורט שלו באשר לתולדות המסירה של נוסח האותיות לאחר קיבוע הנוסח המוסמך, כוחם יפה גם לגבי נוסח הניקוד והטעמים, לאחר שקיבלו על עצמם את סמכותו של נוסח בן אשר הטברני. הווה אומר: גם אלפי השינויים של ניקוד, טעמים וגעיות, שאנו מוצאים בכתבי היד המאוחרים של ימי הביניים, אינם, בדרך כלל, פרי שיבושים או התפתחות מאוחרת המשתלשלות מהנוסח הטברני המוסמך, אלא משקפים מצבי נוסח ותהליכי התפתחות שקדמו לו. יתרה מזו, כתבי יד המכילים שינויים אלה, לא זו בלבד שלא נעקרו מן המסירה עם קיבועו של הנוסח הטברני המוסמך, אלא שעד עידן הדפוס הם מהווים את רוב מניין ורוב בניין של המסירה בתפוצות ישראל.

גם כאן כמו בתחום הכתיב, מלמד המחקר שעשה פרופ' כהן על עבודת הסופרים והמסרנים, שהגורם העיקרי למציאות זו הוא הפער בין האידאל הטקסטואלי - "נוסח בן אשר", שהכל שותפים לו, ובין היכולת המעשית של מסרנים ונקדנים מקומיים לזהות את הנוסח המייצג אידיאל זה ולהשליטו הלכה למעשה.

מחקר תהליכי המסירה בעידן הדפוס: כדי להשלים את תמונת המסירה של הנוסח, עבר פרופ' כהן לבדיקה מעמיקה של תהליכי המסירה בעידן הדפוס. הטכנולוגיה החדשה של המצאת הדפוס, הכניסה גורמים חדשים לתולדות המסירה, שיצרו לראשונה סיכוי אמיתי להגשמת השאיפה הקדומה להאחדת הנוסח בכל תפוצות ישראל. ההשפעה העיקרית על דמות הנוסח עברה מעתה לידי המהדירים, והכרעות הנוסח שלהם היו עתידות להשפיע על תחומים רבים של המסירה. את הבכורה בעניין זה נטל יעקב בן חיים אבן אדוניהו, שההדיר בוונציה בשנים 1524-1525 את מהדורת היסוד של 'מקראות גדולות'. מהדורה זו רכשה עד מהרה יוקרה מיוחדת כמייצגת את נוסח המסורה בדיוקו, בעיקר בשל העובדה, שהיא הייתה הראשונה בין מהדורות הדפוס שהעלתה על הדף גם את המסורה הגדולה והקטנה, כמתכונת מצחפי המסורה בעידן כתבי היד. המהדירים הבאים שאפו לחקותה, וכך נעשתה אבטיפוס לדורות הבאים. בן חיים עצמו וכל המהדירים שבאו בעקבותיו סבורים היו שהם מנציחים את נוסחו של בן-אשר, אבל היום, שספרו המקורי של בן-אשר מצוי בידינו, ניתן להיווכח עד כמה רחוקים היו מהשגת מטרה זו. לפי אמות המידה הטיפולוגיות שקבע פרופ' כהן, ניתן אומנם להגדיר את נוסח המקרא של מהדורת בן חיים ו"צאצאיה" כ'נוסח המסורה', אבל לא כנוסח מסורה מדוייק. בקטגוריות לא מעטות של כתיב, ניקוד וטעמים אין עקביות מלאה בהגשמת דרישותיה של המסורה, וניכר שכתבי היד ששימשו לבן-חיים כמצע לעבודתו לא היו מן המשובחים ביותר. השוואת נוסחו של בן חיים לכתר ארם צובא, מעלה שינויים רבים במגוון קטגוריות, המצטרפים יחדיו לכמה אלפים. יתר על כן: בתחום הגעיות חורג נוסחו של בן-חיים לחלוטין לא רק מנוסח "הכתר" אלא גם מנוסחם של כל כתבי היד של "נוסח המסורה" המובהק.

הגורמים שהניעו את פרופ' כהן לייסד את 'מפעל מקראות גדולות הכתר': העיון בנוסח מקראות גדולות של בן-חיים, ובהשפעתו המכרעת על נוסח הדפוסים עד ימינו, היו מהגורמים העיקריים בהחלטתו של פרופ' כהן לייסד את 'מפעל מקראות גדולות הכתר', גולת הכותרת של פעילותו המחקרית. פרופ' כהן הרחיב והעמיק את עיונו לא רק בנוסח המקרא והמסורה של מהדורת בן-חיים, אלא גם בנוסח התרגומים הארמיים והפירושים המתלווים למקרא, והתברר לו כי מצבם חמור שבעתיים. מצב זה לא רק שלא נשתפר במהדורות מאוחרות יותר, אלא הלך והחמיר. המשך ההנצחה של נוסח כה משובש ביצירה שנעשתה נכס צאן ברזל של ארון הספרים היהודי, נראתה לפרופ' כהן לא רק כפגם תרבותי-לאומי, אלא גם כמחדל מדעי. כך נולד הרעיון של הוצאת מהדורת יסוד מדעית חדשה של "מקראות גדולות".

(עדיין לא הושלם)

פרסומיו המדעיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאמרים שונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • האידיאה בדבר קדושת הנוסח לאותיותיו וביקורת הטקסט. דעות; בטאון האקדמאים הדתיים מז (תשלח) 83-101
  • לדמותם הקונסונאנטית של דפוסי המקרא הראשונים: המהדורה הראשונה של התנ"ך השלם - דפוס סונצ'ינו משנת 1488, בר-אילן יח/יט (תשמא) 47-67
  • מהו "נוסח המסורה", ומה היקף אחיזתו בתולדות המסירה של ימה"ב? עיוני מקרא ופרשנות ב (תשמו) 229-256
  • תת-שיטות של הטעמה טברנית 'חוץ-מסורתית' ושיעור תפוצתן בכתבי-יד של מקרא בימי הביניים, לשוננו 51, ג-ד (תשמז) 188-206
  • קווי יסוד לדמותו העיצורית של הטקסט בכתבי יד מקראיים מימי הביניים, עיוני מקרא ופרשנות א (תשם) 123-182
  • האמנם כתב משה בן-אשר את כ"י קהיר של הנביאים? עיון מחודש לאור נוהגו של כה"י בהטעמת המשרת לזרקא, עלי ספר י (תשמב) 5-12
  • ניצחונו של נוסח בן-אשר - אידיאה ומציאות : בירור ראשון, לשאלת האמינות של הבחנים לאפיון נוסחו של בן-אשר, תרביץ נג, ב (תשמד) 255-272
  • מגבשי כתיב במצחפי מסורה עתיקים ומשמעם לתולדות נוסח המקרא המקובל, דיסרטציה, 1973.

מפעל מקראות גדולת הכתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מקראות גדולות הכתר

מקראות גדולות הכתר: ההדרה מדעית על פי כתבי יד עתיקים. המהדורה כוללת:

  • נוסח המסורה המדויק של המקרא עם מסורה גדולה ומסורה קטנה על פי 'כתר ארם צובה'
  • תרגומים ארמיים על פי נוסחם של כתבי יד תימניים מדויקים.
  • פירושים - מבחר עשיר של פירושים פרי עטם של גדולי מפרשי הפשט מימי הביניים על פי מיטב כתבי היד העתיקים.
  • עין המסורה - ביאור ומראי מקומות לכל הערות המסורה של כתר ארם צובה,

מבוא כללי למהדורת הכתר בכרך יהושע שופטים.

המפעל כולל את המהדורה המודפסת, ואת המהדורה המקוונת הזמינה במרשתת, ומאפשרת אחזור מידע תלת ממדי בנוסח המקרא: טקסט, ניקוד וטעמים.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מנחם כהן - קוים לדמותו ולמפעלו המדעי, בתוך: עיוני מקרא ופרשנות ז, מנחת ידידות והוקרה למנחם כהן (תשסה) עמ' 18-11. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשסה (2005)
  • מנחם כהן : רשימת פרסומים, מאת: יוסי פרץ, בתוך: עיוני מקרא ופרשנות ז, מנחת ידידות והוקרה למנחם כהן(תשסה) עמ' 19-22.  בעריכת שמואל ורגון [ואחרים]. רמת-גן: אוניברסיטת בר-אילן, תשסה (2005)

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]