מקראות גדולות הכתר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ספרי 'מקראות גדולות הכתר'

מפעל מקראות גדולות הכתר באוניברסיטת בר-אילן שהקים ומתווה את דרכו פרופ' מנחם כהן, לשעבר דיקן הפקולטה למדעי היהדות באוניברסיטת בר-אילן וחוקר בעל שם בתחום נוסח המקרא, המסורה וכתבי היד של ימי הביניים - הוא פרויקט רחב היקף ומשאבים, הכולל צוות של עוזרים ועובדי מחקר, ומתנהל כבר כ-30 שנה על פי חזון מדעי ופדגוגי, שתכליתו ההדרה מדוקדקת של כל אחד מרכיבי הטקסט של מקראות הגדולות הכתר על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון ייחודיים, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.

עד כה יצאו רוב ספרי התנ"ך, מלבד איוב, משלי, דניאל עזרא ונחמיה, ודברי הימים.

טקסט התנ"ך והמסורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט התנ"ך והמסורה במקראות גדולות הכתר הוא על פי ‘כתר ארם צובה’ - כתב היד המדויק ביותר של התנ"ך על פי הערות המסורה, שאת שמו נושאת המהדורה. חלקים חסרים בכתר ארם צובה שוחזרו ע”י פרופ’ כהן ומוגשים לקורא במלואם. בנושא זה הוא התפלמס עם הרב מרדכי ברויאר, שאף הוא הוציא מהדורת תנ"ך המבוססת בעיקרה על הכתר, אך הרשה לעצמו לסטות ממנו, בעיקר בתחום הגעיות והחטפים באותיות לא-גרוניות.

כמו כן שולב במהדורה ביאור להערות המסורה של כתר ארם צובה (בשם 'עין המסורה') המאפשר גם לקורא שאינו מומחה להתמצא ולעיין בטקסט מאלף זה.

'עין המסורה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

אפראט על המסורה ב"מקראות גדולות הכתר", הוא נועד לעשות את ה'מסורה', שהייתה כספר החתום לרוב המכריע של קהל לומדי המקרא, שווה לכל נפש. הערות המסורה ומונחיה כתובות בראשי תיבות ונוטריקונים, מונחיה קשים, והקורא המצוי אינו יכול להבינם. מעבר לכך, מי שמבקש להסתייע בהערות המסורה לצורך זיהוי המקומות הנמנים בהן יתקל במשימה קשה. במסורה הקטנה כמעט אין סימני עזר לצורך הזיהוי, ובמסורה הגדולה סימני העזר נועדו רק ליודעי התנ"ך בעל פה. בעיה זו הייתה גם בעייתם של רבים מהמסרנים עצמם בימי הביניים, שבגללה לא יכלו למצות עד תום את הערות המסורה, על מנת להשיג את המטרה לשמה נוצרו: דיוקו של מקרא.

האפראט של 'עין המסורה' נועד לפתור את כל הבעיות הללו, ולתת בידי כל מי שנדרש לנושאי המסורה את מרב הנוחות והמידע כדי להגיע למטרתו. האפראט מפשט את ראשי התיבות והנוטריקונים, מוסיף הערות קצרות בכל מקום הנצרך לכך, נותן מראי מקום מפורטים לכל ההיקרויות הכלולות במניינה של ההערה, ואם יש מסורה גדולה, יסמן את מקומה.

ההדרת התרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומי אונקלוס ויהונתן הוהדרו על פי כתבי יד תימניים מדויקים. פרופ' מנחם כהן אימץ את שיטתם של כתבי יד אלו בין השאר גם בכך שסימן הניקוד 'שוא-נח' אינו מופיע בטקסט התרגום.

ההדרת הפירושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

טקסט הפירושים מוהדר על פי מיטב כתבי היד של ימי הביניים.

טרום עידן הדפוס, כאשר נמסר טקסט הפירושים בהעתקה מכתב יד למשנהו, נוצרו שיבושים בחלק מכתבי היד - הן באופן בלתי מכוון פרי שגרת ההעתקה, והן על ידי תיקוני נוסח מכוונים לפי הגיונם וטעמם הלשוני והסגנוני של המעתיקים. יתר על כן, לעתים הוסיפו המעתיקים הוספות פרשניות משלהם בשולי הדף, ואלה נכנסו במרוצת הזמן לגוף הטקסט. במפעל הכתר הונהגה לראשונה שיטה סדורה וייחודית לבדיקה מדגמית של כל כתבי היד הקיימים כיום בעולם בכל פירוש ופירוש, לאיתור כתבי היד הטובים ביותר מבחינת קרבתם למקור, ולקביעת הטקסט הסופי על פי כתבי יד אלו.

במקראות גדולות הכתר נכללו 20 פירושים שונים בכל התנ"ך. בכל הפירושים משולבים סימונים, הפניות ואלמנטים שונים, המסייעים לקורא בהתמצאות ובהבנת טקסט הפירוש, כגון: פיסוק, ניקוד מילים קשות, הדגשת לשון הפסוק, ציון מראי מקומות למובאות, פישוט ראשי תיבות וקיצורים, סימון תוספות פירוש מאוחרות שנוספו על ידי אחרים או תיקונים שתיקן המפרש עצמו את פירושו ועוד.

לסיוע בהבנת פירוש הרלב"ג המאופיין בשפה פילוסופית ייחודית מצורף מילון מונחים.

בין הפרשנים המופיעים במהדורה: רש"י, ר' יוסף קרא, רשב"ם (על התורה), ראב"ע, רמב"ן (על התורה), רד"ק, ר' יוסף בכור שור (על התורה), ר' אליעזר מבלגנצי, ר' ישעיה מטראני, רלב"ג, ר' יוסף אבן כספי, ר' מנחם בן שמעון, ר' מנחם המאירי ועוד.

המהדורה המודפסת יוצאת ללא אפראט חילופי נוסח. מעקב אחר חילופי הנוסח יתאפשר במהדורה המקוונת באמצעות תוכנה מתקדמת שתפותח לצורך זה.

המהדורה המודפסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסדרה מתוכננים 22 כרכים. עד כה יצאו לאור:

אתר "מקראות גדולות הכתר"[עריכת קוד מקור | עריכה]

דף הבית של האתר

כחלק מחזונו החינוכי של פרופ' מנחם כהן, הוקם אתר שמאפשר עיון בכל רכיבי מהדורת הכתר - תנ"ך, מסורה, תרגום ומפרשים.

באתר ניתן לבצע חיפושים מתקדמים בכל רכיבי הטקסט כולל הניקוד, חיפוש על פי שורשים, חיפוש עם "עלומי אותיות" ו"עלומי ניקוד", הופעת מילים בסדר שונה והגדרת מרחק או מרחק מקסימלי בין מילים. כמו כן באתר "תיקון קוראים" לנוחות הלומדים קריאה בתורה.

מתוך אתר האינטרנט ניתן להוריד את "תוכנת מקראות גדולות הכתר" - תוכנה מתקדמת שפותחה במפעל הכתר, המאפשרת עיון ברכיבי המהדורה וחיפוש מידע טקסטואלי באופן מקוון ובטכנולוגיה ייחודית, כולל שאילתות על ניקוד וטעמים, ומניחה את התשתית ליישומי לימוד ומחקר חדשניים באקדמיה, במוסדות החינוך, ובקהילה. הדרכה למשתמש ודוגמאות למשימות לימוד-חקר המתאפשרות אך ורק על ידי שימוש בכלי של המהדורה המקוונת מוגשות באתר לטובת תלמידים, מורים והציבור הרחב.

באתר ניתן לקרוא גם חלק מהמבואות של מהדורת הכתר:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקראות גדולות הכתר בוויקישיתוף