לדלג לתוכן

מנשה לב-רן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מנשה לב רן)
מנשה לב-רן
מנשה לב-רן (משמאל) מנצח על מקהלת לב-רן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון (1969)
מנשה לב-רן (משמאל) מנצח על מקהלת לב-רן בפסטיבל הזמר החסידי הראשון (1969)
לידה 1946
תל אביב, פלשתינה (א"י)
פטירה 2 ביוני 2023 (בגיל 77 בערך)
י"ג בסיוון ה'תשפ"ג
תל אביב-יפו, ישראל
שם לידה מנשה ליברמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה יקיר העיר תל אביב-יפו (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מנשה לב-רן (ליברמן) (19462 ביוני 2023, י"ד בסיוון ה'תשפ"ג) היה מנהל מוזיקלי ומנצח תזמורת ישראלי.

לב-רן נולד כמנשה ליברמן בשנת 1946 בתל אביב, למשפחה דתית לאומית, ולו שתי אחיות בוגרות ממנו[1]. כבר בגיל 12 החל לנצח על מקהלת ביל"ו בתל אביב. לב-רן היה נגן כינור בתזמורת הגדנ"ע ולמד ניצוח אצל המנצח איתן לוסטיג.

לאחר גיוסו לצה"ל הקים בשנת 1967 את מקהלת הרבנות הצבאית, עליה ניצח במשך כ-15 שנה.

מאז ייסודו של פסטיבל הזמר החסידי בשנת 1969, שימש לב-רן כמנצח ומנהל מוזיקלי של הפסטיבל.

בין השנים 1980–2008 ניצח על תזמורת משטרת ישראל. לב-רן ניצח על מקהלות רבות בישראל, ובהן מקהלת בית הכנסת הגדול בתל אביב מאז 1970, מקהלת "השקמים" - (מקהלת ה"דגל") – מאז 1982, מקהלת "צלילי כפר סבא" מאז 1983, מקהלת "זמר חי", המקהלה המסורתית "זמר לציון" בראשון לציון, מקהלת מדרשית נעם בפרדס חנה וכפר סבא[2] ומקהלת ילדי רמת גן[3].

בתחילת העשור הראשון של המאה ה-21 ליוותה המקהלה של לב-רן, הכוללת שמונה מתוך זמרי האופרה הישראלית, את החזן משה שטרן בתפילות הימים הנוראים בסאו פאולו שבברזיל ובשיקגו שבארצות הברית.

לאורך השנים הופיע לב-רן הופיע באירועים ובטקסים רבים, והעיד על עצמו, שההופעה במלחמת ששת הימים, בה ניצח על מקהלת הרבנות הצבאית בשידור חי על הר הצופים ובנוכחות מפקדי צה"ל, הייתה עבורו אירוע מרגש[4].

פרסים והוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

נישא לטובה בלומנפלד ב-1976[4], ולהם בת שירי, עורכת דין ושלושה נכדים. נפטר ב-2 ביוני 2023, י"ד בסיוון ה'תשפ"ג[1], והובא לקבורה בבית הקברות קריית שאול[7].

  • זמר חסידים: לשבת, למועד ולכל עת, רמת השרון: סובר, 1971.
  • בקצב חסידי: מזמורים חסידיים מסורתיים ומודרניים, רמת גן: מאור, 1982.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מנשה לב-רן בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]