מדרשית נעם

מדרשית נעם
	בית המדרש של המדרשיה, 1998
מוסד חינוכי
השתייכות	ציונות דתית
תאריך ייסוד	1945
מייסדים	ישראל סדן, מיכאל צור, יהושע יגל
התמחות	לימוד בחברותא
שכבות לימוד	חטיבת ביניים ותיכון
קמפוס	קמפוס בפרדס חנה (1945 - 2005), ובכפר סבא (1975 - היום)
בעלי תפקידים
מנהל	הרב נועם עיבו
ראש המוסד חינוכי	הרב צבי אזרחי
משגיח	יענקי זוברובסקי
באחריות	רשת אורט
סגל	הרב שאול ישראלי; עוזי קלכהיים; משה אדד
שונות
ספרים	פרקים במחשבת ישראל, בעריכת הרב שאול ישראלי- חלוץ ספרי הלימוד במחשבת ישראל לבחינת הבגרות
מיקום
מדינה	ישראל
	midrashiatnoam.co.il

המונח "המדרשיה" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט תיעודי, ראו המדרשיה (סרט).

ארון הקודש בבית המדרש בעיצוב האמן דב פייגין

מדרשית נעם (נוער המזרחי) (בקיצור גם המדרשיה או מנפ"ח - ראשי תיבות של מדרשית נעם פרדס חנה) היא ישיבה תיכונית שפעלה שנים רבות בפרדס חנה. מאז 2007 התאחדה עם חטיבת קריית יעקב הרצוג בכפר סבא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרדס חנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרשיה הוקמה באלול ה'תש"ה (1945) על ידי ישראל סדן (אז קוז'ניצקי) ומיכאל צור (אז ליברמן), שעמדו בראש תנועת הנוער "נוער מזרחי"^[1] (נע"ם), והרב יהושע יגל (מבוטא יוֹגל). הרב יגל היה מקורב לחזון איש והוא קיבל את ברכתו לפתיחת המדרשיה. המחזור הראשון מנה 17 תלמידים, רובם חניכי תנועת נע"ם.

המדרשיה קיבלה את שמה על ידי מייסדיה - ישראל סדן והרב יהושע יגל שביקשו לפתוח 'ישיבה תיכונית ראשונה מסוגה' והגו את שם המקום 'מדרשית נעם'.

מטרת המוסד החדש הייתה לשנות את המצב בו הייתה נתונה החברה הדתית באותם ימים, במיוחד בשכבת הגיל הצעירה. הרב יגל נהג להדגיש שבאותם ימים הצעירים התביישו ללכת כשכיפה לראשם, ו"דתי" היה לכינוי גנאי. מטרת הקמת המוסד הייתה לתת גאווה לנוער הדתי - גם על ידי חינוך ערכי ומעמיק ברמה גבוהה וגם על ידי חימושו בכל ידיעות החיים ובהשכלה כללית. המוסד לימד לימודים כלליים ביחד עם לימודי קודש.

ייחודה של המדרשיה היה בשילוב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול. המטרה הייתה להכשיר את הנוער של הציונות הדתית לחיי המעשה בחברה ובמדינה. בניגוד לחלק מהישיבות התיכוניות הראשונות, זו לא הייתה הכרעה טקטית, כדי למשוך תלמידים והורים שלא היה סיכוי שיגיעו אלמלא כן, אלא בראש וראשונה הכרעה ערכית-עקרונית: מייסדי המדרשיה ראו לנגד עיניהם מן הרגע הראשון מודל של בן-תורה השולט ובקיא בכל הוויות העולם והמדעים.

במשך שנים הוציאה המדרשיה את כתב העת "ניב המדרשיה", שהכיל מאמרים תורניים, הגותיים וחינוכיים.

בחגיגות השלושים למדרשית נעם - הקים ישראל סדן את ה"מכינה למדרשיה" בכפר סבא - "קריית יעקב הרצוג". ה"מכינה" (כפי שנודעה) שימשה כחטיבת הביניים הדתית הראשונה בארץ והיוותה דגם להקמת חטיבות רבות בהמשך. ראש הישיבה הראשון היה הרב אהרן לפידות. מרבית תלמידי המכינה למדרשיה המשיכו למדרשית נעם בפרדס חנה - מוסד האם.

מטה הנהלת המוסדות (מדרשית נעם והמכינה למדרשיה - קריית יעקב הרצוג) שכן בתל אביב ושימש כהנהלה למוסדות ששכנו בפרדס חנה ובכפר סבא.

בין הרבנים שלימדו בישיבה בעבר: שאול ישראלי שחינך ופיתח יחד עם ישראל סדן את מקצוע 'מחשבת ישראל' הנלמד בבתי ספר רבים ברחבי הארץ, מנחם אלון, שמחה קפלן, עוזי קלכהיים, מאיר צבי גרוזמן ועקיבא הכרמי. לאחר שהרב יגל בזקנותו עזב את ראשות הישיבה החליפו אותו עם השנים מספר רבנים, בהם הרב דוד בלוך, אך הרב יגל המשיך להעביר שיעורים לתלמידים עד פטירתו בדצמבר 2006. בשנותיה האחרונות של המדרשייה בפרדס חנה הועצמו בקרב התלמידים מגמות של חוסר משמעת שהיו קיימות בה גם קודם לכן במידה מסוימת. במחזורים האחרונים גברו תופעות של מרדנות וונדליזם, עד שראשי המוסד נוכחו לראות שבאווירה שנוצרה אין יכולת לשלוט בתלמידים.^[2]

בתשס"ה, 2005, הוחלט, בניגוד לדעתו של הרב יגל, להפוך את קריית יעקב הרצוג ("המכינה") לישיבה שש שנתית. המחזור האחרון של המדרשיה, מחזור נ"ט, אשר מנה 85 תלמידים בשלוש כיתות, סיים את לימודיו בתשס"ז. בשנים האחרונות לקיומו הועם זוהרו של המוסד הוותיק ופעילותו פסקה. בישיבת ועדת החינוך דרש הרב יגל שהמדרשיה לא תיסגר.

בכפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאמור, החל משנת 2007 חטיבת הביניים קריית יעקב הרצוג ("המכינה") בכפר סבא הפכה למדרשית נעם החדשה. לתפקיד ראש הישיבה מונה הרב צבי אזרחי אשר מאז מוביל את מוסדות המדרשיה, איתו עברו אל המדרשיה החדשה עוד מספר רבנים, בהם הרב קופמן והרב זליקוביץ'.^[^{דרוש מקור]} בשנת 2014 מונה אליקים שיוביץ למנהל התיכון במדרשיה. שמואל בר לבב - שימש כעשור כמנכ"ל של מוסדות המדרשיה ובסך הכל עבד 40 שנה במדרשיה (בתפקידים שונים).

בשנת 2015 עברה מדרשית נעם לבעלות חלקית של רשת אורט. רשת אורט הכניסה למדרשיה תוכניות ופרויקטים חברתיים כגון פרויקט שומרי מסך שבו תלמידים משכבות התיכון מעבירים סדנאות ופעילויות בנושא מניעת בריונות ברשת.

בסוף תשע"ח (2017–2018) פרש מנהלה הוותיק של המדרשיה ובעשור האחרון המנכ"ל, שמואל בר לבב על פרישתו. במקומו מונה אבי הירש. בשנת הלימודים תשפ"א (2020 - 2021) מונה אלעד שובל למנכ"ל.

בשנים האחרונות^{[דרושה הבהרה]} נוספו מגמות העל - מדעי הבריאות ומערכות רפואיות וכן מגמת הנדסת תוכנה שכל אחת מהן בהיקף 10 יחידות לימוד. המדרשיה משתפת פעולה יחד עם בית חולים מאיר בכפר סבא הסמוך למוסד בנושא מגמת מערכות רפואיות ומדעי הבריאות וכן משמשת כמלונית למשפחות החולים הנמצאים בבית חולים מאיר.

בית המדרש ההיסטורי של הישיבה בפרדס חנה אותו תכננה האדריכלית ג'ניה אוורבוך, נחנך ב-1965.^[3] כיום שוכן בו בית המדרש "ליבא-בעי" בראשות המוזיקאי יצחק מאיר.

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרשיה העמידה למעלה משבעת אלפים בוגרים המעורים בכל שדרות החברה הישראלית - החל מהצבא, בחינוך, בעולם הישיבות, בעולם ההיי-טק והטכנולוגיה, בפוליטיקה ועוד. את רשימת הבוגרים הבולטים ניתן למצוא כאן.