לדלג לתוכן

מדרשית נעם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "המדרשיה" מפנה לכאן. לערך העוסק בסרט תיעודי, ראו המדרשיה (סרט).
מדרשית נעם
בית המדרש של המדרשיה, 1998
בית המדרש של המדרשיה, 1998
מוסד חינוכי
השתייכות ציונות דתית
תקופת הפעילות 1945–הווה (כ־79 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
מייסדים ישראל סדן, מיכאל צור, יהושע יגל עריכת הנתון בוויקינתונים
התמחות לימוד בחברותא
שכבות לימוד חטיבת ביניים ותיכון
קמפוס קמפוס בפרדס חנה (1945 - 2005), ובכפר סבא (1975 - היום)
בעלי תפקידים
מנהל אליקים שיוביץ
ראש המוסד חינוכי הרב צבי אזרחי
משגיח יעקב דב זברובסקי
באחריות רשת אורט
שונות
ספרים פרקים במחשבת ישראל, בעריכת הרב שאול ישראלי- חלוץ ספרי הלימוד במחשבת ישראל לבחינת הבגרות
מיקום
מדינה ישראלישראל ישראל
midrashiatnoam.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ארון הקודש בבית המדרש בעיצוב האמן דב פייגין

מדרשית נעם (נוער המזרחי) (בקיצור גם המדרשיה או מנפ"ח - ראשי תיבות של מדרשית נעם פרדס חנה) היא ישיבה תיכונית שפעלה בפרדס חנה. ב-2007 התאחדה עם חטיבת קריית יעקב הרצוג בכפר סבא.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרדס חנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרשיה הוקמה באלול ה'תש"ה (1945) על ידי ישראל סדן (אז קוז'ניצקי) ומיכאל צור (אז ליברמן), שעמדו בראש תנועת הנוער "נוער מזרחי"[1] (נע"ם), והרב יהושע יגל. הרב יגל היה מקורב לחזון איש והוא קיבל את ברכתו לפתיחת המדרשיה. המחזור הראשון מנה 17 תלמידים, רובם חניכי תנועת נע"ם.

המדרשיה קיבלה את שמה על ידי מייסדיה - ישראל סדן והרב יהושע יגל שביקשו לפתוח 'ישיבה תיכונית ראשונה מסוגה' והגו את שם המקום 'מדרשית נעם'.

מטרת המוסד החדש הייתה לשנות את המצב בו הייתה נתונה החברה הדתית באותם ימים, במיוחד בשכבת הגיל הצעירה. הרב יגל נהג להדגיש שבאותם ימים הצעירים התביישו ללכת כשכיפה לראשם, ו"דתי" היה לכינוי גנאי. מטרת הקמת המוסד הייתה לתת גאווה לנוער הדתי באמצעות חינוך ערכי ומעמיק ברמה גבוהה במקביל להשכלה כללית. המוסד לימד לימודים כלליים ביחד עם לימודי קודש.

ייחודה של המדרשיה היה בשילוב בין לימודי הקודש לבין לימודי החול. המטרה הייתה להכשיר את הנוער של הציונות הדתית לחיי המעשה בחברה ובמדינה.

במשך שנים הוציאה המדרשיה את כתב העת "ניב המדרשיה", שהכיל מאמרים תורניים, הגותיים וחינוכיים.

בחגיגות השלושים למדרשית נעם - הקים ישראל סדן את ה"מכינה למדרשיה" בכפר סבא - "קריית יעקב הרצוג". ה"מכינה" שימשה כחטיבת הביניים הדתית הראשונה בארץ והיוותה דגם להקמת חטיבות רבות בהמשך. ראש הישיבה הראשון היה הרב אהרן לפידות. מרבית תלמידי המכינה למדרשיה המשיכו למדרשית נעם בפרדס חנה.

מטה הנהלת המוסדות (מדרשית נעם והמכינה למדרשיה - קריית יעקב הרצוג) שכן בתל אביב ושימש כהנהלה למוסדות ששכנו בפרדס חנה ובכפר סבא.

בין הרבנים שלימדו בישיבה בעבר: שאול ישראלי שחינך ופיתח יחד עם ישראל סדן את מקצוע 'מחשבת ישראל' הנלמד בבתי ספר רבים ברחבי הארץ, מנחם אלון, שמחה קפלן, עוזי קלכהיים, מאיר צבי גרוזמן ועקיבא הכרמי. לאחר שהרב יגל סיים את תפקידו כראש הישיבה החליפו אותו מספר רבנים, בהם הרב דוד בלוך, אך הרב יגל המשיך להעביר שיעורים לתלמידים עד פטירתו בדצמבר 2006. בשנותיה האחרונות של המדרשייה בפרדס חנה הועצמו בקרב התלמידים מגמות של חוסר משמעת שהיו קיימות בה גם קודם לכן במידה מסוימת. במחזורים האחרונים גברו תופעות של מרדנות וונדליזם, עד שראשי המוסד נוכחו לראות שבאווירה שנוצרה אין יכולת לשלוט בתלמידים.[2]

בסרט "המדרשיה" של הבמאי בוגר המדרשה, חגי בכר, שהוקרן בפסטיבל דוקאביב 2023, מתועדת תרבות ארגונית אלימה ששררה במוסד במשך שנים, וכללה ונדליזם, והתעללות נפשית, מילולית, פיזית ומינית, זובורים אכזריים, פגיעות מיניות ומסורת שכונתה "ליל הבדולח".[2]

בתשס"ה, 2005, הוחלט, בניגוד לדעתו של הרב יגל, להפוך את קריית יעקב הרצוג ("המכינה") לישיבה שש שנתית. המחזור האחרון של המדרשיה, מחזור נ"ט, אשר מנה 85 תלמידים בשלוש כיתות, סיים את לימודיו בתשס"ז. בשנים האחרונות לקיומו הועם זוהרו של המוסד הוותיק ופעילותו פסקה. בישיבת ועדת החינוך דרש הרב יגל שהמדרשיה לא תיסגר.

בכפר סבא[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדרשיית נעם בכפר סבא

החל משנת 2007 חטיבת הביניים קריית יעקב הרצוג בכפר סבא הפכה למדרשית נעם החדשה. לתפקיד ראש הישיבה מונה הרב צבי אזרחי אשר מאז מוביל את מוסדות המדרשיה, איתו עברו אל המדרשיה החדשה עוד מספר רבנים, בהם הרב קופמן והרב זליקוביץ'.[דרוש מקור] בשנת 2014 מונה אליקים שיוביץ למנהל התיכון במדרשיה. שמואל בר לבב - שימש כעשור כמנכ"ל של מוסדות המדרשיה.

בשנת 2015 עברה מדרשית נעם לבעלות חלקית של רשת אורט. רשת אורט הכניסה למדרשיה תוכניות ופרויקטים חברתיים כגון פרויקט שומרי מסך שבו תלמידים משכבות התיכון מעבירים סדנאות ופעילויות בנושא מניעת בריונות ברשת.

בסוף תשע"ח (2017–2018) פרש המנכ"ל, שמואל בר לבב, ובמקומו מונה אבי הירש. בשנת הלימודים תשפ"א מונה אלעד שובל למנכ"ל.

בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] נוספו מגמות העל - מדעי הבריאות ומערכות רפואיות וכן מגמת הנדסת תוכנה שכל אחת מהן בהיקף 10 יחידות לימוד. המדרשיה משתפת פעולה יחד עם בית חולים מאיר בכפר סבא הסמוך למוסד בנושא מגמת מערכות רפואיות ומדעי הבריאות וכן משמשת כמלונית למשפחות החולים הנמצאים בבית חולים מאיר.

בית המדרש ההיסטורי של הישיבה בפרדס חנה אותו תכננה האדריכלית ג'ניה אוורבוך, נחנך ב-1965.[3] כיום שוכן בו בית המדרש "ליבא-בעי" בראשות המוזיקאי יצחק מאיר.

בוגרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המדרשיה העמידה למעלה משבעת אלפים בוגרים המעורים בכל שדרות החברה הישראלית. על בוגריה נמנים שר המשפטים יעקב נאמן, הח"כים איתן כבל ויהודה גליק, אל"ם אופק בוכריס, שהורשע בהתנהגות בלתי הולמת, ונתן אשל שפרש משירות המדינה לאחר שנחשד בהטרדה מינית.

בוגרי הישיבה בעלי ערך בוויקיפדיה בקטגוריה

בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2023 הופק סרט תיעודי בשם המדרשיה על המקום, אשר יצרו טל בכר, נתנאל ימין ויאיר אגמון. הסרט הוקרן בפסטיבל דוקאביב 2023.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מדרשיית נע"ם, הצופה, 16 בנובמבר 1943
  2. ^ 1 2 3 גבי בר חיים, מה שקורה במדרשיה, באתר ynet, 22 ביוני 2023
  3. ^ סיבוב בבית המדרש הנטוש במדרשית נעם בפרדס חנה, באתר חלון אחורי -ארכיטקטורה ואידאולוגיה בדיסנילנד מקומי מאת מיכאל יעקובסון.