בית הכנסת הגדול (תל אביב)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בית הכנסת הגדול מהתצפית במגדל שלום
בית הכנסת הגדול בשנות השלושים
קיר המזרח עם ארון הקודש באולם התפילה המרכזי של בית הכנסת

בית הכנסת הגדול בתל אביב נמצא בקרן רחוב אלנבי 110 ורחוב אחד העם בתל אביב.

בעבר היווה בית הכנסת הגדול את מרכזה של תל אביב הקטנה, אך כיום מקיף את הבניין אזור עסקים וכספים מובהק. עזיבת התושבים את האזור במהלך שנות ה-60 הביאה לדלדול ניכר במספר המתפללים בבית הכנסת, וכיום המבנה המרשים דל במתפללים אשר פוקדים אותו בעיקר בשבתות. עם זאת, בשנים האחרונות החלה תופעה של ידוענים הבוחרים לערוך את טקס החופה שלהם בבית הכנסת המרשים.

תולדות המבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1913 הונחה אבן הפינה לבית כנסת גדול שיועד לקום ברחוב יהודה הלוי. בניית בית הכנסת לא מומשה מטעמים שונים, ובשנת 1914 ערך ועד בית הכנסת הגדול תחרות פתוחה לאדריכלים לתכנון בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי. בתחרות זו, זכה האדריכל ריכרד מיכל שגם ערך את הפרוגראמה לבית הכנסת. עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה גויס מיכל לצבא הגרמני ונאלץ לעזוב את הארץ ובכך לא הספיק להשלים את תוכניות בניין בית הכנסת. את מקומו תפס האדריכל אלכסנדר ברוולד, מתכנן בניין הטכניון בחיפה (1912), ובית הספר הריאלי (1912), וכן מספר מבנים פרטיים וציבוריים בתל אביב.

בשנת 1924 הונחה אבן הפינה לבית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי, בתכנונו של האדריכל יהודה מגידוביץ'. בניית בית הכנסת התעכבה מחוסר תקציב, עד לקבלת תרומה מהברון רוטשילד, שהביאה להשלמת הבנייה ב-1925, על ידי הקבלן שמואל נתן וילסון. את כיפת המבנה תכנן המהנדס ארפד גוט.

בשנת 1969, במטרה להחיות את המבנה ולהתאימו לרוח הזמן, נערכו בבניין שיפוצים מרחיקי לכת, בתכנון האדריכל אריה אלחנני, שהוסיף בחזיתות המבנה קשתות ותומכות בטון, ובכך הפך את המבנה לבעל אופי מודרניסטי. כמו כן נעשו שינויים בפנים הבניין והוחלפו הריהוט, ארון הקודש ומערכות התאורה.

הבינוי ההיקפי[עריכת קוד מקור | עריכה]

את תכנון הבינוי ההיקפי לבית הכנסת הגדול, ערך האדריכל זאב רכטר בסוף שנות ה-30. רכטר תיכנן כיכר בסגנון איטלקי שתקיף את בניין בית הכנסת מצד צפון ומצד מערב (שני הצדדים הנותרים הינם הרחובות עצמם). את הכיכר תקיף שורת בתים בעלת חזית מוכתבת, כשבמפלס הקרקע תעבור ארכדה בעלת קשתות אוריינטליות והחללים במפלס מיועדים למסחר.

תוכנית זו בוצעה רק בחלקה, ומבין הבתים כולם רק "בית מני" הנו המבנה היחיד שתוכנן במדויק על פי תוכנית זו. "בית מני" נמצא מול הכניסה הראשית לבית הכנסת הגדול.

מחסן נשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בחיפוש שנעשה בתל אביב לאחר פיצוץ מלון המלך דוד נמצא במרתף בית הכנסת מחסן נשק‏[1]. בעקבות זאת נעצר אליעזר נוימן שמש בית הכנסת‏[2] ונידון בפני בית דין צבאי לשנת מאסר‏[3].

דגם בית הכנסת החורבה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באמצע שנות ה-80, ביוזמתו של נשיא בית הכנסת אברהם חצרוני, הוקם בפנית גדר בית הכנסת, הפונה לרחוב אלנבי, שעון המוצב על דגם חזית בית הכנסת החורבה.

תל אביב הקטנה סביב רחוב הרצל
ניתן ללחוץ על הקישורים לשמות המקומות.
רחוב הרצל (תל אביב) רחוב אחד העם רחוב יהודה הלוי רחוב ליליינבלום בית הכנסת הגדול (תל אביב) שדרות רוטשילד מגדל שלום מאיר רחוב אלנבי רחוב נחלת בנימין מוזיאון ההגנה מסילת הרכבת לירושלים דרך יפו-תל אביב בית דיזנגוף בית וייס נווה צדק מלון פלטין בית רומנו (תל אביב) בית הסנה בית מני בית החולים ליולדות פרויד בית פולאק מגדל בנק דיסקונטHertzl street map.jpg
אודות התמונה

מאמרים וספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מ. מאיר-מריל, בית הכנסת הגדול בתל אביב ותרומתו של אלכס ברוולד להקמתו, יד יצחק בן צבי, י"ם, 1990.
  • א. חצרוני, ספר היובל לבית הכנסת הגדול בתל אביב, הוצאת ביהכנ"ס הגדול בת"א, ת"א, תשמ"ו (1986).
  • א. חצרוני, "החורבה הירושלמית בבית הכנסת הגדול בתל אביב", עיתון הצופה, כ"ו אייר תשמ"ה (1986).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ תל אביב דוחה את האשמה, דבר, 1 באוגוסט 1946
  2. ^ אליעזר נוימן שוחרר בערבות 300 לירות, דבר, 9 באוגוסט 1946
  3. ^ פסק דין קשה, בית הכנסת, תשרי תש"ז, עמ' 23, באתר HebrewBooks