מנשוק ממטובה

מנשוק ממטובה
Мәншүк Жиенғалиқызы Мәметова
לידה	23 באוקטובר 1922; Zhiekkum, קזחסטן
נהרגה	15 באוקטובר 1943 (בגיל 20); נוול, רוסיה
מדינה	ברית המועצות
השתייכות	הצבא האדום, חיל רגלים
דרגה	סטרשי סרז'נט (סמל ראשון)
פעולות ומבצעים
	מלחמת העולם השנייה; החזית המזרחית במלחמת העולם השנייה ;
עיטורים
	עיטור לנין; גיבור ברית המועצות ;

מנשוק ממטובה (בקזחית: Мәншүк Жиенғалиқызы Мәметова; ברוסית: Маншук Жиенгалиевна Маметова; ‏23 באוקטובר 1922 – 15 באוקטובר 1943) הייתה אשת צבא סובייטית ממוצא קזחי, שלחמה במלחמת העולם השנייה ונפלה בקרב. היא האישה הקזחית הראשונה שעוטרה בעיטור גיבור ברית המועצות, ודמות נערצת בקזחסטן ובברית המועצות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מנשוק ממטובה, בתו של סנדלר, גדלה בעיר אלמטי. היא גדלה בבית דודתה ודודה, שהוריה מסרו להם אותה משום שהיו חשוכי ילדים. בימי הטיהורים הגדולים נעצר דודה. לאחר סיום לימודיה בבית הספר התיכון היא החלה ללמוד סיעוד ובמקביל עבדה כפקידה במועצת הקומיסרים של קזחסטן הסובייטית.

במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הפלישה הגרמנית לברית המועצות ביקשה ממטובה להתגייס לשירות צבאי, אך נדחתה. היא לא הרפתה ובספטמבר 1942 גויסה ושירתה תחילה כפקידה ואחר כך כאחות בבית חולים שדה. במקביל התאמנה בהפעלת מקלע מסוג מקסים. לאחר שמפקדה התרשם מכישורי הירייה שלה הוא קידם אותה בדרגה והתיר לה להצטרף לבריגדת הרובאים ה-100, שרוב אנשיה היו קזחים. היא זכתה בהערכת חבריה ליחידה לאחר טבילת אש, שבה הניחה לגרמנים להתקרב לעמדתה בטרם פתחה באש עליהם ממקלעה.

באוקטובר 1943, לאחר שהכוחות הסובייטים שחררו את העיר נוול, כ-480 קילומטר ממערב למוסקבה, פתחו הגרמנים בהתקפת נגד. יחידתה של ממטובה, שהשתייכה לדיוויזיית המשמר ה-21 מארמיית ההלם ה-3, עמדה בנתיב ההתקפה. ב-15 באוקטובר הגנו שלושה צוותי מקלע וביניהם ממטובה על גבעה חשובה. הם הותקפו באש גרמנית כבדה וגלים של תוקפים פנו לעברם. ממטובה נפצעה בראשה ואיבדה את הכרתה, אך התאוששה והמשיכה לירות. היא לא נענתה להפצרות לסגת מהעמדה והשיבה שאם תיסוג יהרגו הגרמנים את כולם. האש הגרמנית הכבדה פגעה בכל שאר אנשי צוות המקלע, אך היא דילגה אתו לעמדה אחרת והוסיפה להמטיר אש על הגרמנים התוקפים. לבסוף היא נפצעה פצעי מוות, אך לחמה עד מותה. על פי הערכה היא פגעה בקרב האחרון שלה ב-70 גרמנים. גופתה נמצאה בהמשך על ידי החיילים הסובייטים והיא נקברה בנוול.

בעקבות עדות חבריה לקרב על גבורתה של ממטובה החליט הסובייט העליון של ברית המועצות ב-1 במרץ 1944 לעטר אותה בעיטור גיבורת ברית המועצות.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל לכבודה של ממטובה הוקם בעיר אורל שבארצה. ב-2015 הוא הוסב להנציח שתי גיבורות קזחיות נוספות. מוזיאון הוקם על שמה ושירים חוברו אודותיה. ב-1969 הופק סרט קולנוע על חייה. בנוסף נקראו על שמה רחובות ובתי ספר בקזחסטן וברוסיה, ומכללה למדעי הרוח נקראה על שמה. דמותה הופיעה גם על גבי בולים ומעטפות.