מסלולה של אימפריה (קול)
| מסלולה של אימפריה | |
| The Course of Empire | |
 |
 |
 |
 |
 | |
| סדר הציורים- מימין למעלה בכיוון השעון צייר: תומאס קול תאריך יצירה: 1833–1836 טכניקה וחומרים: שמן על בד ממדים: 100 ס"מ על 161 ס"מ (למעט "הגשמת אימפריה"- 130 ס"מ על 193 ס"מ) מוזיאון: החברה ההיסטורית של ניו יורק (אנ') | |
מסלולה של אימפריה (באנגלית: The Course of Empire) היא סדרה של חמישה ציורים מהשנים 1833–1836 מאת הצייר האמריקאי, מייסד אסכולת נהר הדסון, תומאס קול. בעזרת הציורים קול העביר את ביקורתו על הכיוון אליו צעדה החברה האמריקאית בזמנו. הציורים ביטאו הלך רוח שראה באורח החיים הפסטורלי (אנ') כאורח החיים האידיאלי של החברה האנושית והחשש שעליית אימפריה מביאה בהכרח להתנוונותה ולנפילתה.
סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסדרה מורכבת מהציורים:
- המצב הפראי (The Savage State)
- מצב ארקאדיה או המצב הפסטורלי (The Arcadian or Pastoral State)
- הגשמת אימפריה (The Consummation of Empire)
- הרס (Destruction)
- שממה (Desolation)
סדרת הציורים מתארת את עלייתה ונפילתה של עיר דמיונית היושבת בעמק נהר, סמוך לשפכו לים. הצוק המתנשא בצד ימין והסלע הגדול בראשו מעידים שמדובר באותו עמק בכל חמשת הציורים (יש מבקרים שמפרשים את הצוק כסמל לנצחיות הטבע לעומת האדם בר החלוף).
קול קיבל השראה לסדרת הציורים משירו של לורד ביירון Childe Harold's Pilgrimage (אנ'). בפרסומים בעיתונות בנושא סדרת הציורים קול ציטט מתוך הקאנטו (אנ') הרביעי של השיר[1]:
First Freedom and then Glory – when that fails, Wealth-Vice-Corruption-Barbarism at last.
הציורים מבטאים את הפסימיזם של קול בנוגע לעתיד החברה האמריקאית. סדרת הציורים נתפסת לעיתים כביקורת נגד נשיא ארצות הברית באותה תקופה, אנדרו ג'קסון, וכלפי המפלגה הדמוקרטית (יש הטוענים שהמלך הגיבור בציור "הגשמת אימפריה" מרמז לאנדרו ג'קסון)[2]. יחד עם זאת, היו דמוקרטים שראו אחרת את מסלולה האפשרי של אימפריה. הם ראו את המסלול לא כספירלה או מעגל אלא כמסלול שעולה באופן מתמשך כלפי מעלה. לוי וודברי, דמוקרט שכיהן כשופט בית המשפט העליון של ארצות הברית, הגיב לקול באומרו שארצות הברית לא תחרב[3].
קול תכנן להציג את חמשת הציורים סביב האח באחוזה של פטרונו, לומאן ריד (אנ'), ברחוב גריניץ' (אנ') בניו-יורק[4][5]. החברה ההיסטורית של ניו יורק (אנ') קיבלה את הציורים ב-1858 כמתנה מגלריית ניו-יורק לאמנויות היפות[6]. כל הציורים מצוירים בצבע שמן על בד. מידות הציורים הן 100 ס"מ אורך על 161 ס"מ רוחב, למעט "הגשמת אימפריה" שאורכו 130 ס"מ ורוחבו 193 ס"מ.
הציורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
המצב הפראי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בציור זה רואים את העמק לאור הזריחה. קרני השמש העולה דוחקים את ענני הסערה הלאה מן העמק. בקדמת הציור רואים צייד עם קשתו בידו. הוא רץ במורד שביל היוצא מהיער במרדף אחר איל בורח. האיל הפצוע נס על נפשו ומנתר מעל פלג מים. מימין לצייד רואים קבוצת ציידים נוספת, מצוידת בקשתות וחניתות ומלווה בכלבי ציד. כלבי הציד השיגו את האיל ודחקו אותו לקצה הצוק.
מספר אנשים חותרים בסירות קאנו במעלה הנהר. בגדה ממול, בקרחת יער, שורת אוהלים מסודרים במעגל ובמרכזו קבוצת אנשים רוקדת סביב מדורה. זהו גרעין האימפריה. קול קיבל השראה לדמויות בציור מהעמים הילידים של צפון אמריקה. ציור זה מייצג את העולם האידיאלי, עולם בתולי בו האדם והטבע מתקיימים זה לצד זה.
וכך תומאס קול עצמו תיאר את הציור[8]:
מספר 1, לו ניתן לקרוא "המצב הפראי" או "תחילתה של אימפריה", מתאר סביבה פראית של הרים, יערות ומפרץ לחוף האוקיינוס. השמש עולה מן הים ומפזרת את ענני הלילה. בצד הרחוק של המפרץ מתנשא צוק תלול ועליו סלע גדול בודד ששימש כנקודת ציון ליורדי הים. הסלע בראש הצוק הוא הסימן המזהה שבכל חמשת הציורים למרות שנקודת המבט של המתבונן שונה בכל אחד מהם.
הציד הוא ממאפייני חייו של הפרא. בקדמת הציור רואים אדם לבוש עורות רודף אחרי איל שמנתר מעל פלג מים לאחר שנפגע מחיצו של הצייד. במרכז הציור רואים קבוצת פראים בליווי כלבים במרדף אחר איל. בנהר למטה משייטות סירות קאנו, ובכף מעבר לנהר מספר בקתות ודמויות רוקדות סביב מדורה.
בציור רואים את היסודות הראשונים של חברה אנושית. בני אדם מתקבצים יחד לצורך עזרה הדדית בציד וכו'. אומנויות שימושיות כמו בניית סירות קאנו, הקמת בקתות וייצור כלי נשק החלו להתפתח. אמנויות יפות כמו מוזיקה ושירה ככל הנראה מלוות את ריקוד הפראים סביב המדורה. האימפריה מסמנת את תחילתה, גם אם באופן מוגבל, כשליטת הים, היבשה וממלכת בעלי החיים. העונה היא אביב.
מצב ארקאדיה או המצב הפסטורלי[עריכת קוד מקור | עריכה]
בציור זה השמיים התבהרו ואנו מביטים בבוקרו של יום קיץ. נקודת המבט ירדה למטה, לכיוון הנהר. הצוק והסלע נמצאים עתה בצד שמאל של הציור, מאחוריהם פסגה משוננת. חלקים נרחבים מהטבע הפראי פינו את מקומם לטובת אדמה מיושבת, שדות חרושים ואחו.
פעילות רבה מתרחשת בציור. בקדמת הציור, בצד שמאל, אדם זקן יושב בצד הדרך ומשרטט בקרקע צורה כלשהי, כנראה מהרהר בבעיה גאומטרית. מימינו חייל חמוש במגן קסדה וחנית צועד לכיוון גשר אבן. ילד יושב על הגשר ומצייר חייל על האבנים. אישה עם פלך בידה, ככל הנראה אמו של הילד, משגיחה עליו, ומאחוריה יושב ילד נוסף. במרכז הציור רועה משגיח על עדרו באחו. מימין לו, בין העצים, ספינה בשלבי בנייה. בין העצים מימין לספינה רואים קבוצת אנשים, נער מנגן בחליל וזוג רוקד.
מאחורי הקשיש רואים אישה רכובה על סוס ולפניה גבר חמוש בחרב. מעליהם איכר חורש את השדה בעזרת שורו. מימין לשדה, לחוף המפרץ, רואים מספר בתים ועשן מתמר. סירות משייטות במפרץ. מעל הכפר רואים מבנה מרשים, עשוי עמודי אבן, כנראה מקדש. אנשים עולים בשביל אל המקדש ומתקבצים במקום. אש בוערת ועשן מתמר, אולי עשן קורבנות.
קול שאב השראה לציור זה מהחברה היוונית הקדומה, החברה שלפני עידן הערים. הציור מציג את האנושות בהרמוניה עם הטבע. האדם אמנם משתמש בטבע ומשנה אותו אך לא במידה שיסכן את הטבע. יחד עם זאת, האונייה הנבנית במפרץ, החייל המתקרב לגשר והאם שמתבוננת בבנה כשהוא מצייר חייל, כל אלה מבשרים את התעוררות השאיפות האימפריאליות.
מספר 2 - המצב הפשוט או מצב ארקאדיה ((אנ')), מתאר את העולם לאחר שעברו עידנים מהציור הראשון והתחולל שינוי בחברה. הפראי והגס אולף ורוכך. הרועים רועים את עדריהם, החורש הופך את אדמתו בעזרת שווריו והמסחר מתחיל לפרוש כנפיים. כפר מתפתח בחוף, ובגבעה מעליו נבנה מקדש ממנו מתמר עשן קורבנות. בקדמת הציור בצד שמאל יושב אדם זקן כשהוא משרטט קווים בחול ונראה שגילה דבר מה. בצד ימין של הציור אשה עם פלך עומדת לחצות גשר אבן פשוט. על הגשר יושב ילד ומצייר ציור, כנראה של חייל עם חרב. חייל נראה באופן חלקי עולה בדרך בצד ימין. מאחורי האשה, מתחת לעצים, רואים קבוצת איכרים, חלקם רוקדים, אחד מנגן בחליל.
בציור זה יש חקלאות, מסחר ודת. האיש הזקן שמשרטט צורה מתמטית, הציור הגולמי של הילד, האשה עם הפלך, האונייה על בולי העץ והמקדש הפרימיטיבי על הגבעה- כל אלה מעידים שהאומנות, האמנויות היפות והמדע התקדמו באופן ניכר. הסצנה מתרחשת בתחילת הקיץ, כמה שעות לאחר הזריחה.
הגשמת אימפריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בציור השלישי בסדרה נקודת המבט עוברת לגדה השנייה של הנהר. העיר בשיא תפארתה, העושר וההילולה ניכרים בכל פינה. בעומק הציור, שני מגדלורים מפוארים מסמנים את פתח הכניסה לנמל וסירות משוטים ומפרש משייטות. משמאל מתנשא מקדש ובראשו כיפת זהב ומימין מבני העיר כמעט נוגעים בסלע שבראש הצוק. עמודי שיש מרשימים מובילים מהמקדש עם כיפת הזהב למקדש המפואר בצד שמאל. מדרגות המקדש נושקות למים וראשו נוגע בשמיים. בכניסה למקדש, במדרגות המובילות למים, כהנים לבושי לבן נמצאים בעיצומו של טקס. מול המקדש המפואר פסל אלה עומד על כן הנתמך בארבע עמודי שיש.
בקדמת הציור מלך לבוש אדום רוכב על פיל בתהלוכת ניצחון. המלך מתקרב לשער עליו תלויים אריגי זהב. נשים רוקדות בשער, אוצרות זהב סביב וקטורת עולה. מאחורי המלך צועד המון רב, כהנים וחיילים. בצד ימין מזרקה וסביבה בריכה. שני ילדים, אחד לבוש ירוק והשני אדום משחקים בפינת הבריכה (פרט זה מתקשר לציור הרביעי, "הרס"). מימין, המלכה יושבת על כס המלכות ומביטה בחגיגה שמסביב.
ציור זה מרמז לאימפריה הרומית בשיא גדולתה. העושר מנקר העיניים והנהנתנות שנשקפים מכל פינה יובילו בהכרח להתנוונות ולשקיעתה של האימפריה.
בציור מספר 3 עידנים נוספים עברו והכפר הפך לעיר מרהיבה. העיר מתפרסת משני צידי הנהר והמתבונן נמצא עכשיו מצדו השני. הכפר הפך לנמל רחב ידיים שבפתחו לים עומדים שני מגדלורים. ארכיטקטורה מתנשאת מכל עבר, מקדשים, שדרות עמודים וכיפות. זהו יום עליז. תהלוכת ניצחון חוצה את הגשר בקדמת הציור. הכובש, עטוף בבגד סגול, יושב על עגלה שנמשכת על ידי פיל, סביבו שבויים, שומרים, סנאטורים וכו'. לפניו מובילים ציורים ואוצרות מזהב. הוא עומד לחצות שער ניצחון כשנשים מפזרות פרחים מסביב. אריגי בד משתפלים מהעמודים. פסלי זהב מתנוצצים בשמש וקטורת מתמרת מכלי כסף.
הנמל שוקק חיים. אוניות קרב, מפרשי משי. לפני המקדש הדורי משמאל מתמר עשן הקטורת והמזבח. קבוצת כהנים לבושים בחלוקים לבנים עומדת על מדרגות השיש. פסל מינרווה והניצחון בידה עומד על כן הנתמך בעמודים. הכן עומד על מבנה הנתמך על ידי קריאטידות וסביב מנגנים בחצוצרות ובמצילות. בצד ימין, ליד המזרקה העשויה ברונזה ובצילו של בניין מתנשא יושבת אשה מלכותית וסביבה ילדים, שומרים ובני לוויה.
בסצנה זו מתואר שיא תהילתו של האדם. הארכיטקטורה וההדר מעידים שהעושר, העוצמה, הידע והטעם חברו יחד והשיגו את התמורה הנעלה ביותר של ההישג האנושי ושל האימפריה. תהלוכת הניצחון מעידה שבני אדם כבשו בני אדם אחרים, עמים שועבדו. הסצנה מתרחשת קרוב לצהרי היום בתחילת הסתיו.
הרס[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקודת המבט בציור זה דומה לזו שבציור "הגשמת אימפריה" אך נמצאת יותר לכיוון מרכז הנהר והסצנה רחבה יותר. סערה מתקדרת באופק. ערבו של יום. צי אויב פלש לעיר והכניע את מגיניה. האויב רוצח, אונס, בוזז והורס כל מה שנקרה בדרכו[12]. סירות עולות באש וטובעות. הגשר עליו צעדה תהלוכת הניצחון בציור "הגשמת אימפריה" קרס. תחתיו הוקם גשר עץ רעוע. הגשר כורע תחת עומס החיילים הנלחמים עליו. פסל האלה מהציור "הגשמת אימפריה" נפל. בארמון המפואר מימין פרצה שפרה. בקדמת הציור ניצב פסל קטוע ראש של גיבור נערץ, עומד בתנוחת גלדיאטור בורגזה (אנ'). חתימתו של קול מופיעה על כן הפסל.
הילדים הרבים בפינת בריכת המזרקה שמופיעים בציור "הגשמת אימפריה" נראים כאן כשהם כבר מבוגרים. גם בציור זה אח אחד לובש ירוק והאחר אדום, צבעי הצדדים הנאבקים זה בזה. האח לבוש הירוק יושב בתוך בריכת המזרקה, נשען על גופת אחיו המוטלת במים. האחים מסמלים את מלחמת האזרחים שזרעיה נטמנו עוד בתקופת שיא האימפריה.
הסצנה המתוארת כלל הנראה מבוססת על תיאורי ביזת רומא בשנת 455 על ידי הוונדלים.
מספר 4 - הציור מתאר את המצב האכזרי או מצב ההרס. ייתכן ועידנים עברו מאז ימי התהילה - למרות ששקיעתן של אומות בדרך כלל מהירה מעלייתן. המותרות נחלשו ואיבדו מערכן. אויב אכזר חדר לעיר. סופה עזה משתוללת. קירות ועמודים הופלו. מקדשים וארמונות בוערים. קשת שתמכה בגשר עליו עברה תהלוכת הניצחון הופלה. העמודים השבורים, שרידי כלי המצור והגשר הזמני שהופל, מלמדים שהתרחש כאן קרב עז. עתה יש ערב רב על הגשר הצר. הגשר רעוע והסכנה כפולה. אנשים וסוסים שקועים במים המקציפים מתחת לגשר.
ספינות קרב נאבקות זו בזו. ספינה אחת עולה באש. אחרת שוקעת תחת החרטום של אויב חזק יותר. בחלק הרחוק יותר של נמל, הספינות היריבות נאבקות בגלים, חלקן עולות בלהבות. לאורך הביצורים והריסות הקריאטידות ניטש מאבק עז. הלוחמים נלחמים בין העשן והמבנים שהופלו ארצה. בקדמת הציור כמה מתים וגוססים. כמה גופות נפלו לבריכת המזרקה, מכתימים את המים בדמם. אשה יושבת ביאוש אילם ליד גופת בנה ואשה צעירה מתחמקת מאחיזתו הבריונית של חייל כשהיא קופצת מהחומה. חייל אחר מושך אשה בשערה על מדרגות הפסל העצום שהושחת, שחלקי ראשו המרוסק פזורים סביב. צבא ברברי והרסני כובש ובוזז את העיר. תיאור ציור זה כנראה מיותר. טבח והרס הם היסודות השולטים בו.
שממה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הלילה עולה על חורבות העיר. הטבע חזר לפראותו. אין נפש אדם. הריסות האימפריה מגיחות מבעד מבעד לסבך העצים והקיסוס המטפס. גדמי המגדלורים עומדים קטומים. מהגשר המפואר עליו צעד המלך המנצח נותרו קשתות תמיכה בודדות. המקדשים המרהיבים נעלמו כלא היו. רק שדרת עמודים יחידה, מטה לנפול, מעידה שבעבר עמד כאן מבנה מרשים.
עמוד בודד ניצב בקדמת הציור. בראשו קן ציפורים. הזריחה מהציור הראשון נענית כאן בזריחת הירח, אור חיוור מוחזר מהנהר. זהו סופה המר של האימפריה. בני האדם החריבו את מעשי ידיהם, במו ידיהם. הטבע משתלט מחדש על ממלכתו. המעגל מתחיל מחדש.
הציור החמישי הוא סצינה של שממה. השמש זה עתה שקעה, הירח זורח בשמי הדמדומים מעל האוקיינוס, סמוך לנקודה בה השמש זרחה בציור הראשון. אור היום דוהה וצללי הערב מתגנבים לעבר ההריסות מכוסות הקיסוס של העיר הגאה לשעבר. עמוד בודד עומד בקדמת הציור, מואר בקרני השמש האחרונות, ובראשו אנפה בנתה את קינה. המקדש הדורי והגשר עדיין ניתנים לזיהוי בין ההריסות. האדם ויצירי כפיו נשמדו אך הצוק התלול, עם הסלע הבודד בראשו, מזדקר לשמיים, בלי תנועה ובלי שינוי. הזמן והאלימות מוטטו את מעשי האדם והאמנות מתפרקת חזרה לטבע בסיסי. הטקס המרהיב חלף, זעקת הקרב נדמה, ההמונים שקעו באבק, האימפריה נכחדה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל אמנות | ||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Louis Legrand Noble, . The Life and Works of Thomas Cole, N.A, Sheldon Blakeman and Company, 1856. pp. 226–235
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מידע על סדרת הציורים, באתר Explore Thomas Cole (באנגלית)
- מידע על סדרת הציורים, באתר Beyond the Notes (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Hay, John. Postapocalyptic Fantasies in Antebellum American Literature. Cambridge University Press, 2017, ISBN 978-1108418249
- ^ New-York Historical Society-The Consummation of Empire
- ^ Alfred L. Brophy, "Property and Progress: Antebellum Landscape Art and Property Law," McGeorge Law Review 40 (2009)
- ^ About the Series: The Coures Of Empire ,www.explorethomascole.org
- ^ Installation Diagram for the Course of Empire ,www.explorethomascole.org
- ^ New-York Historical Society
- ^ The Course of Empire: The Savage State ,www.explorethomascole.org
- ^ 1 2 3 4 5 The Knickerbocker: Or, New-York Monthly Magazine V.8 (1836), pp. 629–630
- ^ The Course of Empire: The Arcadian or Pastoral State ,www.explorethomascole.org
- ^ The Course of Empire: The Consummation of Empire,www.explorethomascole.org
- ^ The Course of Empire: Destruction ,www.explorethomascole.org
- ^ Chrystal, Paul (2017). Women at War in the Classical World. Grub Street Publishers. ISBN 978-1-4738-5661-5
- ^ The Course of Empire: Desolation ,www.explorethomascole.org
