מסרשמיט Me 262

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מסרשמיט Me-262)
מסרשמיט Me 262
Me 262 flight show at ILA 2006 (cropped).jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב
ארץ ייצור גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית  גרמניה הנאצית
יצרן מסרשמיט
טיסת בכורה 18 ביולי 1942
תקופת שירות אפריל 1944 – 1945 (גרמניה)
צוות 1
יחידות שיוצרו 1430
משתמש ראשי לופטוואפה
ממדים 
אורך 10.58 מטר
גובה 3.83 מטר
מוטת כנפיים 12.5 מטר
שטח כנפיים 21.7 מטרים רבועים
משקל ריק 3,800 ק"ג
משקל טעון 6,400 ק"ג
משקל המראה מרבי 7,130 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות מרבית 870 קמ"ש
קצב נסיקה 1200 מטרים/דקה
טווח טיסה מרבי 1050 ק"מ
סייג רום 11,450 מטר
דחף 1837 ק"ג לכל מנוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חימוש 
תותחים 4 תותחי MK 108 30 מ"מ
פצצות 2 פצצות במשקל 250 ק"ג כל אחת
רקטות 24 רקטות אוויר-אוויר R4M
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
שני מנועי יונקרס יומו 004B-1 סילוניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תרשים
Messerschmitt Me 262 Schwalbe 3d drawing.svg

מסרשמיט Schwalbe" Me 262"גרמנית: Messerschmitt Me 262 "סנונית") היה מטוס הקרב הסילוני הראשון בעולם.

המטוס מתוצרת חברת מסרשמיט הגרמנית טס לראשונה בשנת 1941 ונכנס לשירות חיל האוויר הגרמני (הלופטוואפה) בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. משימתו העיקרית הייתה הגנה על שמי גרמניה, ממטוסי ההפצצה של בעלות הברית. מהירותו המרבית הייתה גבוהה, כ-870 קמ"ש. לשם השוואה, מהירותו המרבית של מטוס P-51 מוסטנג האמריקני הייתה כ-650 קמ"ש.

בהתאם לדרישותיו של אדולף היטלר, הותאם המטוס למשימות תקיפה והפצצה, וזאת אף על פי שבכירי החברה, כמו גם בכירי הצבא, המליצו להיטלר על פיתוח מטוסי סילון קלים וזריזים, בעלי יתרון מהירות במשימת יירוט של מטוסי אויב. היטלר סירב לאשר פיתוח של מטוס יירוט משום שראה בפיתוח של כלים הגנתיים "תבוסתנות". היטלר היה להוט להמשיך ולהפציץ את ערי בריטניה, ולמרות היתרון הגדול שהיה למטוס כנגד מטוסי בעלות הברית, שטרם שילבו מנועי סילון במטוסיהם, התאמתו לתקיפה קרקעית צימצמה את יתרונו באופן ניכר. נוסף על כך בעלות הברית הקפידו להשמיד מספר גדול מהמטוסים בעודם על הקרקע (מתוך כ-1,500 מטוסים שנבנו, רק כ-300 השתתפו בקרבות האוויר). כל אלה יחד עם היתרון הכמותי הגדול של בעלות הברית במטוסים גרמו לכך שהמטוס פורץ הדרך לא הצליח להביא להצלתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

מטוסי Me 262 הפילו כ-150 מטוסים של בעלות הברית, במחיר אובדן של 100 מהם. רבים מהמטוסים קורקעו בשל מחסור חמור בדלק, בצוותי תחזוקה ואף בטייסים.

עובדי כפייה בייצור המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי מסרשמיט Me 262 נבנו על ידי עובדי כפייה - יהודים ברובם - מבין אסירי מחנות ריכוז, בעיקר מחנה הריכוז מאוטהאוזן. חברת מסרשמיט הקימה סמוך לכפר סנקט גאורגן מפעלים מיוחדים. אלה מוקמו בתוך מנהרות עצומות אשר היו עמידות בפני הפצצות בעלות הברית. במנהרות עבדו עובדי כפייה ממחנה הריכוז מאוטהאוזן והמחנות המסופחים אליו במשמרות של 16 שעות רצופות, ורובם הגדול מתו כתוצאה מהקושי הבלתי נסבל ומתנאי הכליאה והתזונה. נוסף על אלה רבים מתו בשל הוצאות להורג סדיסטיות על דברים של מה בכך ואף ללא כל עילה.

רוב המטוסים לא נכנסו לשירות מבצעי של הלופטוואפה כלל משום שבתקופה האחרונה למלחמה לא היו לגרמניה הנאצית טייסים וכוח אדם להפעיל את המטוסים, דלק ואף יכולות שינוע של המטוסים מהמפעלים לבסיסי הלופטוואפה. למרות זאת קצב העבודה הרצחני והתפוקה העצומה של המטוסים לא פסקו כלל, ולכן רוב המטוסים שיוצרו הושארו בקרבת המפעלים. לאחר שחרור אזור מאוטהאוזן נפלו המטוסים בידי בעלות הברית שהתחלקו בניהם בשלל היקר - מטוסי סילון.

זמן קצר לאחר סיום המלחמה הועברו המטוסים, הציוד, המפעלים ואף המהנדסים ומנהלי הייצור (שרבים מהם היו פושעים נאצים) לארצות הברית במסגרת מבצע פייפרקליפ. שם הם שימשו כבסיס לפיתוח מטוסי הקרב הסילוניים האמריקאים הראשונים ולייצורם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסרשמיט Me 262 בוויקישיתוף
P military.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אמצעי לחימה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.