מסרשמיט Me 262

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מסרשמיט Me 262
Me 262 flight show at ILA 2006 (cropped).jpg
מאפיינים כלליים
סוג מטוס קרב
ארץ ייצור גרמניה הנאציתגרמניה הנאצית גרמניה הנאצית
יצרן מסרשמיט
טיסת בכורה 18 ביולי 1942
תקופת שירות אפריל 1944 – 1945 (גרמניה)
צוות 1
יחידות שיוצרו 1433
משתמש ראשי לופטוואפה
ממדים 
אורך 10.58 מטר
גובה 3.83 מטר
מוטת כנפיים 12.5 מטר
שטח כנפיים 21.7 מטרים רבועים
משקל ריק 3,800 ק"ג
משקל טעון 6,400 ק"ג
משקל המראה מרבי 7,130 ק"ג
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
ביצועים 
מהירות מרבית 870 קמ"ש
קצב נסיקה 1200 מטרים/דקה
טווח טיסה מרבי 1050 ק"מ
סייג רום 11,450 מטר
דחף 1837 ק"ג לכל מנוע
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
חימוש 
תותחים 4 תותחי MK 108 30 מ"מ
פצצות 2 פצצות במשקל 250 ק"ג כל אחת
רקטות 24 רקטות אוויר-אוויר R4M
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
הנעה 
שני מנועי יונקרס יומו 004B-1 סילוניים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תרשים
Messerschmitt Me 262 Schwalbe 3d drawing.svg
מטוס מסרשמיט 262

מסרשמיט Schwalbe" Me 262"גרמנית: Messerschmitt Me 262 "סנונית") היה מטוס קרב גרמני והמטוס הסילוני המבצעי הראשון בעולם.

המטוס, מתוצרת חברת מסרשמיט הגרמנית, טס לראשונה בשנת 1941 ונכנס לשירות חיל האוויר הגרמני (הלופטוואפה) בשנת 1942, בעיצומה של מלחמת העולם השנייה. משימתו העיקרית הייתה הגנה על שמי גרמניה ממטוסי ההפצצה של בעלות הברית.מהירותו המרבית הייתה גבוהה, כ-870 קמ"ש. לשם השוואה, מהירותו המרבית של מטוס גלוסטר מטאור המטוס הסלוני הראשון של בעלות הברית הייתה 670 קמ"ש

בהתאם לדרישותיו של אדולף היטלר, הותאם המטוס למשימות תקיפה והפצצה, וזאת אף על פי שבכירי החברה, כמו גם בכירי הצבא, המליצו להיטלר על פיתוח מטוסי סילון קלים וזריזים, בעלי יתרון מהירות במשימת יירוט של מטוסי אויב. היטלר סירב לאשר פיתוח של מטוס יירוט משום שראה בפיתוח של כלים הגנתיים "תבוסתנות". היטלר היה להוט להמשיך ולהפציץ את ערי בריטניה, ולמרות היתרון הגדול שהיה למטוס כנגד מטוסי בעלות הברית, שטרם שילבו מנועי סילון במטוסיהם, התאמתו לתקיפה קרקעית צימצמה את יתרונו באופן ניכר. נוסף על כך בעלות הברית התנגדו ליעילותה באוויר על ידי תקיפת המטוס על הקרקע ובמהלך ההמראה והנחיתה. מחסור בחומרים אסטרטגיים ופשרות עיצוב במנועי Junkers Jumo 004 בזרימה צירית הובילו לבעיות אמינות. התקפות של כוחות בעלות הברית על אספקת דלק במהלך ההידרדרות במצב של סוף המלחמה הפחיתו גם את יעילות המטוס ככוח לוחם. ייצור הנשק בגרמניה התמקד במטוסים שיוצרו בקלות רבה יותר. [1] בסופו של דבר, ל-Me 262 הייתה השפעה זניחה על מהלך המלחמה כתוצאה מהכנסתו המאוחרת וכתוצאה מכך מספרים קטנים שהוכנסו לשירות מבצעי.(מתוך כ-1,400 מטוסים שנבנו, רק כ-15% נכנסו לשימוש מבצעי[2]). כל אלה יחד עם היתרון הכמותי הגדול של בעלות הברית במטוסים גרמו לכך שהמטוס פורץ הדרך לא הצליח להביא להצלתה של גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה.

לפי טענת טיסיו המטוס הפיל 542[3], במחיר אובדן של 100[דרוש מקור][מפני ש...] מהם. רבים מהמטוסים קורקעו בשל מחסור חמור בדלק, בצוותי תחזוקה ואף בטייסים.

עובדי כפייה בייצור המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

מטוסי מסרשמיט Me 262 נבנו על ידי עובדי כפייה - יהודים ברובם - מבין אסירי מחנות ריכוז, בעיקר מחנה הריכוז מאוטהאוזן. חברת מסרשמיט הקימה סמוך לכפר סנקט גאורגן מפעלים מיוחדים. אלה מוקמו בתוך מנהרות עצומות אשר היו עמידות בפני הפצצות בעלות הברית. במנהרות עבדו עובדי כפייה ממחנה הריכוז מאוטהאוזן והמחנות המסופחים אליו במשמרות של 16 שעות רצופות, ורובם הגדול מתו כתוצאה מהקושי הבלתי נסבל ומתנאי הכליאה והתזונה. נוסף על אלה רבים מתו בשל הוצאות להורג סדיסטיות על דברים של מה בכך ואף ללא כל עילה.

רוב המטוסים לא נכנסו לשירות מבצעי של הלופטוואפה כלל משום שבתקופה האחרונה למלחמה לא היו לגרמניה הנאצית טייסים וכוח אדם להפעיל את המטוסים, דלק ואף יכולות שינוע של המטוסים מהמפעלים לבסיסי הלופטוואפה. למרות זאת קצב העבודה הרצחני והתפוקה העצומה של המטוסים לא פסקו כלל, ולכן רוב המטוסים שיוצרו הושארו בקרבת המפעלים. לאחר שחרור אזור מאוטהאוזן נפלו המטוסים בידי בעלות הברית שהתחלקו ביניהם בשלל היקר - מטוסי סילון.

זמן קצר לאחר סיום המלחמה הועברו המטוסים, הציוד, המפעלים ואף המהנדסים ומנהלי הייצור (שרבים מהם היו פושעים נאצים) לארצות הברית במסגרת מבצע פייפרקליפ. שם הם שימשו כבסיס לפיתוח מטוסי הקרב הסילוניים האמריקאים הראשונים ולייצורם.

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר תום המלחמה, ה-Me 262 וטכנולוגיות גרמניות מתקדמות אחרות נלקחו במהירות על ידי הסובייטים, הבריטים והאמריקאים, רבים ממטוסי Me 262 נמצאו במצב קל לתיקון והוחרמו. הסובייטים, הבריטים והאמריקאים רצו להעריך את הטכנולוגיה, במיוחד של המנועים.[דרוש מקור] במהלך הבדיקה, נמצא שה-Me 262 מהיר יותר ממטוס הקרב הבריטי Gloster Meteor, ובעל ראות טובה יותר לצדדים ומאחור [4] ל-Me 262 היה טווח קצר יותר מה-Meteor והיו לו מנועים פחות אמינים

חקירת Me 262 השפיעה על עיצוב F-86 Saber, מיג-15 ובואינג B-47 Stratojet .

Me 262 במוזאון פרג

תעשיית המטוסים הצ'כוסלובקית המשיכה לייצר את ה-Me 262 לאחר מלחמת העולם השנייה. מאוגוסט 1946, סה"כ הושלמו12 מטוסים והוטסו מבחן. הם הוצגו בשנת 1947 ובשנת 1950 סופקו לטייסת הקרב החמישית, והפכו למטוסי הקרב הראשונים ששירתו בחיל האוויר הצ'כוסלובקי . אלה הומשכו לטוס עד 1951, [5] אז הוחלפו בשירות על ידי מטוסי קרב סובייטים. שתי הגרסאות מוצגות במוזיאון התעופה של פראג בקבלי .

גרסאות המטוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

למטוס היו מספר גרסאות למספר תפקידים התפקיד הראשי היה יירוט מטוסים מסוג אלו מדרך כלל נשאו 4 תותחים 30 מ"מ בחרטום וחלקים אף נשאו תותח 50 מ"מ יחיד

בהתאם להוראות הפיירר, המטוס הותאם למשימות הפצצה על ידי הוספת מתלי הפצצה מה שהפך את המטוס ממירט יעיל ביותר למפציץ בנינוני

גירסאות שונות של Me 262

היו גרסאות של שנועדו לסייר בכך שהותקנו להם מצלמות בחרטום ובדרך כלל במקום

היו מספר אבי טיפוס שהותנעו על ידי רקטות וכאלה שנשאו מכ"ם

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מסרשמיט Me 262 בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kitchen 2015, pp. 213, 243.
  2. ^ אתר חיל-האוויר
  3. ^ הטיסה ששינתה את ההיסטוריה, הטיסה ששינתה את ההיסטוריה, ‏2019-08-27
  4. ^ Ethell & Price 1994, pp. 97–99.
  5. ^ Balous, Rajlich & Velek 1995, p. 53.