מבנה ליגות הכדורגל בישראל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מערכת הליגות הישראלית היא מערכת הליגות בכדורגל בישראל והיא מנוהלת על ידי ההתאחדות לכדורגל בישראל.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המבנה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום הליגה הראשונה בישראל היא ליגת העל. הליגה השנייה היא הליגה הלאומית. אחרייהן קיימות הליגות האזוריות ליגה א', ליגה ב' וליגה ג'. שתי הליגות העליונות מסווגות על ידי ההתאחדות לכדורגל כליגות מקצועניות, כאשר הגוף המייצג את הקבוצות מול ההתאחדות ומרכז את פעילות הליגות ברמה 1-2 היא מנהלת הליגות לכדורגל. הליגות ברמה 3-5 מסווגות כליגות חובבניות והן בניהול של ההתאחדות לכדורגל.

מספר הקבוצות בכל הליגות מלבד ליגה ג' נשאר קבוע כל עוד לא נעשה שינוי במבנה ובגודל הליגות. בליגה ג' מספר הקבוצות משתנה משנה לשנה בהתאם למספר הקבוצות הנרשמות באותה עונה. המספרים מעודכנים לפתיחת עונת 2021/22.

רמה ליגות סיווג
1 ליגת העל בכדורגל
14 קבוצות
הליגות המקצועניות
2 הליגה הלאומית בכדורגל
16 קבוצות
3 ליגה א' צפון
16 קבוצות
ליגה א' דרום
16 קבוצות
הליגות החובבניות
4 ליגה ב' צפון א'
16 קבוצות
ליגה ב' צפון ב'
16 קבוצות
ליגה ב' דרום א'
16 קבוצות
ליגה ב' דרום ב'
16 קבוצות
5 ליגה ג' גליל עליון
11 קבוצות
ליגה ג' גליל תחתון
8 קבוצות
ליגה ג' יזרעאל
13 קבוצות
ליגה ג' שומרון
14 קבוצות
ליגה ג' שרון
17 קבוצות
ליגה ג' תל אביב
17 קבוצות
ליגה ג' מרכז
15 קבוצות
ליגה ג' דרום
15 קבוצות

מספר קבוצות לפי ליגה כיום:

לא ניתן להציג את הגרף באופן זמני –
ההרחבה Graph להצגת תרשימים מושבתת כרגע.

שינויים במערכת הליגות בארץ ישראל לאורך ההיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה הליגות שונה מספר פעמים מאז הקמתה של ההתאחדות לכדורגל בישראל.

השינוי האחרון בליגה הבכירה התבצע לקראת עונת 2012/2013 - שינוי זה כלל צמצום הליגה מ-16 ל-14 קבוצות.

שנים הליגה הראשונה הליגה השנייה הליגה השלישית הליגה הרביעית הליגה החמישית הליגה השישית
תחת המנדט הבריטי
1928–1948 ליגת ארץ ישראל (ליגה ארצית) ליגה ב'
לאחר הקמת מדינת ישראל
1949–1950 הליגה הישראלית הליגה המאוחדת
1951–1955 ליגה א' ליגה ב' ליגה ג'
1955–1958 ליגה לאומית (הוקמה ב-1955) ליגה א' ליגה ב' ליגה ג'
1958–1959 ליגה ד'
1959–1969
1969–1976 ליגה ד'
1976–1985 ליגה ארצית ליגה א' ליגה ב' ליגה ג' ליגה ד' (נסגרה ב-1985)
1985–1999
1999–2009 ליגת העל (הוקמה ב-1999) ליגה לאומית ליגה ארצית (נסגרה ב-2009) ליגה א' ליגה ב' ליגה ג'
2009 – כיום ליגת העל ליגה לאומית ליגה א' ליגה ב' ליגה ג'

התמורות בליגות והפלייאופים על עלייה וירידה בליגות הנמוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שני סיבובים מתקיים בליגת העל פלייאוף אשר במסגרתו יחולקו הקבוצות לשני בתים. בית אחד של 6 קבוצות ובית אחד של 8 קבוצות. 6 הקבוצות אשר יסיימו במקומות 1 עד 6 ייקחו חלק בפלייאוף העליון, והקבוצות אשר יסיימו במקומות 7 עד 14 ייקחו חלק בפלייאוף התחתון. הקבוצות שיסיימו את העונה במקומות ה-13 וה-14 תרדנה לליגה הלאומית. בליגה הלאומית יתקיים פלייאוף של שני בתים גם כן. הקבוצות אשר יסיימו במקומות 1–8 יטלו חלק בפלייאוף העליון. שתי הקבוצות שיסיימו בשני המקומות הראשונים יעלו אוטומטית לליגת העל. הקבוצות אשר יסיימו במקומות 9–16 יטלו חלק בפלייאוף התחתון. הקבוצות שיסיימו במקומות 15 ו-16 יירדו אוטומטית לליגה א'. הקבוצה שתסיים במקום ה-14 תתמודד בשני משחקי מבחן מול הקבוצה שתסיים במקום ה-2 בליגה א'. שיטת הקיזוז בליגה הלאומית בוטלה החל מעונת 2012/2013.

ליגת העל
מקום לאחר 2 סיבובים לאחר פלייאוף (סיבוב 1)
1 פלייאוף עליון אלופה

מוקדמות ליגת האלופות

2 פלייאוף עליון מוקדמות הקונפרנס ליג
3 מוקדמות הקונפרנס ליג
4 פלייאוף עליון [1]
5
6
7 פלייאוף תחתון
8
9
10
11
12
13 פלייאוף תחתון יורדת לליגה הלאומית
14 יורדת לליגה הלאומית
ליגה לאומית
מקום לאחר 2 סיבובים לאחר פלייאוף (סיבוב 1)
1 פלייאוף עליון עולה לליגת העל
2 עולה לליגת העל
3 פלייאוף עליון
4
5
6
7
8
9 פלייאוף תחתון
10
11
12
13
14 פלייאוף תחתון משחקי מבחן מול המנצחת בפלייאוף העלייה של ליגה א'
15 פלייאוף תחתון יורדת לליגה א'
16 יורדת לליגה א'
ליגה א' צפון
מקום סטטוס
1 עולה לליגה הלאומית
2–5 פלייאוף עליה [2]
6-13
14 מבחנים בין ליגות א' ו-ב'
15-16 יורדות לליגה ב'

ליגה א' דרום

מקום סטטוס
1 עולה לליגה הלאומית
2–5 פלייאוף עליה [3]
6-13
14 מבחנים בין ליגות א' ו-ב'
15-16 יורדות לליגה ב'

פלייאוף עליה ליגה א' / הישרדות ליגה לאומית


פלייאוף הצלבה פלייאוף א' צפון/דרום פלייאוף ליגה א'
                   
משחק 1 (מקום 2 מארח)        
 מקום 2 (א' צפון)  
פלייאוף א' צפון (הקבוצה שסיימה במקום גבוה יותר בליגה מארחת)
 מקום 5 (א' צפון)    
 מנצחת משחק 1  
משחק 2 (מקום 3 מארח)
   מנצחת משחק 2    
 מקום 3 (א' צפון)  
גמר פלייאוף ליגה א' (מגרש נייטרלי)
 מקום 4 (א' צפון)    
 מנצחת פלייאוף ליגה א' צפון  
משחק 3 (מקום 2 מארח)
   מנצחת פלייאוף ליגה א' דרום  
 מקום 2 (א' דרום)  
פלייאוף א' דרום (הקבוצה שסיימה במקום גבוה יותר בליגה מארחת)
 מקום 5 (א' דרום)    
 מנצחת משחק 3  
משחק 4 (מקום 3 מארח)  משחקי מבחן (צמד משחקי בית-חוץ)
   מנצחת משחק 4    
 מקום 3 (א' דרום)    מנצחת בפלייאוף ליגה א'  
 מקום 4 (א' דרום)      מקום 14 בליגה הלאומית  

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אם הקבוצה שזוכה בגביע המדינה זוכה גם באליפות או במקום השני או השלישי בליגה, הקבוצה אשר סימה את הליגה במקום הרביעי תזכה בכרטיס למוקדמות הקונפרנס ליג.
  2. ^ קבוצה שסיימה במקום ה-2 בליגה א' צפון, תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-5 באותה ליגה. הקבוצה שסיימה במקום ה-3 תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-4. המנצחות בשני משחקים אלו ישחקו זו מול זו במשחק הצלבה. המנצחת במשחק ההצלבה תשחק נגד המנצחת במשחק ההצלבה בליגה א' דרום בשיטת בית-חוץ. המנצחת במשחקים אלו תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-14 בליגה הלאומית במגרש נייטרלי. המנצחת במשחק זה תשחק בעונה שלאחר מכן בליגה הלאומית
  3. ^ הקבוצה שסיימה במקום ה-2 בליגה א' דרום, תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-5 באותה ליגה. הקבוצה שסיימה במקום ה-3 תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-4. המנצחות בשני משחקים אלו ישחקו זו מול זו במשחק הצלבה. המנצחת במשחק ההצלבה תשחק נגד המנצחת במשחק ההצלבה בליגה א' צפון בשיטת בית-חוץ. המנצחת במשחקים אלו תשחק מול הקבוצה שסיימה במקום ה-14 בליגה הלאומית במגרש נייטרלי. המנצחת במשחק זה תשחק בעונה שלאחר מכן בליגה הלאומית