מבנה ליגות הכדורגל ברוסיה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

מבנה ליגות הכדורגל ברוסיה מורכב מסדרה היררכית של ליגות כדורגל, המחוברות זו לזו על ידי שיטה שבה מדי שנה הקבוצות הראשונות עולות לליגה גבוהה יותר והקבוצות האחרונות יורדות לליגה נמוכה. בשני הדרגים העליונים יש ליגה אחת בכל דרג. בדרגים הנמוכים יותר יש מספר ליגות אזוריות בכל דרג, כאשר מספר הליגות הולך וגדל ככל שהדרג נמוך יותר.

הדרגה העליונה של הכדורגל הרוסי היא ליגת העל הרוסית, שבה משחקות 16 קבוצות. מתחתיה נמצאות הליגה הראשונה (הדרגה השנייה) והליגה השנייה (הדרגה השלישית). הליגה הראשונה מורכבת מ-18 קבוצות והליגה השנייה מחולקת גאוגרפית לבתים אזוריים עם מספר משתנה של קבוצות. נכון לעונת 2022/2023, בכל אזור ישנן עד 18 קבוצות והמספר הכולל של המועדונים בליגה הוא 72. לאחר כל עונה, הקבוצות העליונות בליגה הלאומית מחליפות את שתי הקבוצות התחתונות בליגת העל והאלופות של כל אזור בליגה השנייה מחליפות את כל ארבע הקבוצות התחתונות בליגה הראשונה.

הליגה השנייה היא הדרגה הנמוכה ביותר של הכדורגל המקצועני ברוסיה. הדרגה שבאה אחריה היא ליגת הכדורגל לחובבים (LFL), המחולקת לעשרה אזורים: צפון-מערבי, טבעת הזהב, מוסקבה, אזור מוסקבה), צ'רנוזמייה, דרום, עבר הוולגה), אורל, סיביר והמזרח הרחוק. לאחר כל עונה, הקבוצות שמסיימות בתחתית של כל אזור בליגה השנייה יורדות לליגה החובבנית והמנצחות של כל ליגת חובבים עולות לליגה השנייה וצריכות לעמוד בדרישות של הליגה השנייה. שבעה מאזורי ליגת הכדורגל לחובבים מורכבות משלב אחד. השאר (מוסקבה, מחוז מוסקבה וסיביר) מורכבות משתי חטיבות עם שיטת עלייה וירידה. בעקבות כך, קבוצה חדשה שנוצרה יכולה להיכנס למערכת הליגות הרוסית בדרגה הרביעית ולהעפיל עד לליגת העל בתוך שלוש שנים.

ישנן גם אלופות של הסובייקטים הפדרליים. תחרויות אלה אינן חלק ממערכת הליגות; מועדונים יכולים להיכנס לליגת הכדורגל לחובבים מבלי להתחרות בהם.

במאי 2020 בישיבת התאחדות הכדורגל הרוסית הועלתה הצעה לשינוי שם ליגת העל, ליגת המשנה והליגה השנייה, כמהלך שנועד למשוך קהל לליגות הכדורגל, בין ההצעות הנידונות הן לשנות את שם ליגת העל להליגה הבכירה, הליגה הלאומית או ליגת רוסיה,[1] כאשר ליגת המשנה תשנה שמה לליגה הראשונה או ליגת הפיתוח והליגה המקצוענית תשנה שמה לליגה השנייה או ליגת האזורים.[2] בפועל ליגת העל נותרה כמות שהיא, בעוד הליגה הלאומית הפכה לליגה הראשונה והליגה המקצוענית הפכה לליגת הכדורגל השנייה.

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דרגה ליגה/דיוויזיות
‏1 הפרמייר-ליג הרוסי
16 קבוצות
‏2 הליגה הראשונה
20 קבוצות
‏3 הליגה השנייה
1
17 קבוצות
2
22 קבוצות
3
22 קבוצות
4
15 קבוצות
‏4 ליגת הכדורגל החובבנית[3]
צפון-מערב טבעת הזהב מרכז - מוסקבה מרכז - מחוז מוסקבה דרום צ'רנוזמיה אוראל ומערב סיביר עבר הוולגה המזרח הרחוק סיביר
‏5 מרכז - מוסקבה מרכז - מחוז מוסקבה סיביר
‏6—8 הליגה האזורית[4]
צפון-מערב טבעת הזהב מוסקבה דרום צ'רנוזמיה אוראל ומערב סיביר עבר הוולגה המזרח הרחוק סיביר

תולדות מבנה הליגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה חטיבה 1 חטיבה 2 חטיבה 3 חטיבה 4
1992—1993 הליגה הבכירה הליגה הראשונה הליגה השנייה
1994—1997 הליגה השלישית
1998—2001 הדיוויזיה העליונה הדיוויזיה הראשונה הדיוויזיה השנייה
2001—2018 הפרמייר ליג הרוסי בכדורגל
2011/12—2021/2022 הליגה הלאומית
2013/14—2021/2022 ליגת הכדורגל המקצוענית
2018/19— הפרמייר ליג הרוסי
2021/22 הליגה הלאומית השנייה
2022/23— הליגה הראשונה הליגה השנייה

ליגות נוספות[עריכת קוד מקור | עריכה]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברית המועצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אליפות ברית המועצות נערכה בשנים 1936—1991. מערך ליגות הכדורגל כלל שלוש ליגות: ליגת העל, ליגת המשנה הסובייטית והליגה הסובייטית השנייה. בשנים 1936—1937, 1970 ובשנים 1990—1991 התקיימה ליגה רביעית; בשנת 1937 — גם ליגה חמישית (בית "F" ובית "ערי המזרח").[5][6]

מערך הליגות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה D1 D2 D3 D4 D5
1936 בית "א" בית "ב" בית "ג" בית "ד"
‏1937 בית "D"
בית "ערי המזרח"
1938 קבוצות המבוגרים
1939—1940 בית "א" בית "ב"
1941 קבוצות המבוגרים
1945 בית I בית II
1946 בית III
1947—1949
1950—1962 קלאס "א" קלאס "ב"
1963 קלאס "א", תת-בית ראשון קלאס "א", תת-בית שני קלאס "ב"
1964—1969 קלאס "א", בית ראשון קלאס "א", בית שני
1970 קלאס "א", ליגה עליונה קלאס "א", ליגה ראשונה קלאס "א", ליגה שנייה קלאס "ב"
1971 קלאס "א", ליגה עליונה הליגה הראשונה הליגה השנייה
1972—1989 ליגת העל
1990—1991 הליגה השנייה הנמוכה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אתר האינטרנט הרשמי של התאחדות הכדורגל הרוסית (ברוסית)

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]