מפת בריידנבאך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפת בריידנבאך, אוסף ע"ש ערן לאור, הספרייה הלאומית

מפת בריידנבאך היא מפת ארץ ישראל וירושלים שצויירה על ידי ארהרד רויוויך, אשר פורסמה בספרו של ברנהרד פון בריידנבאך בשפה הלטינית "מסע לארץ הקודש" (Peregrinatio in Terram Sanctam), בשנת 1486.

תיאור המפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפה מתארת את ארץ ישראל במבט מן המערב, מדמשק וביירות בצפון ועד לאלכסנדריה ומכה בדרום. השליש המרכזי של המפה מוקדש לירושלים, המוצגת מסובבת ב-180 מעלות, במבט מן המזרח. תיאור ירושלים ריאליסטי ומדויק, בעוד רמת הדיוק בתיאור שאר חלקי הארץ נמוכה יחסית.

בקדמת המפה, באזור החוף, ניתן לראות את ספינת הצליינים עוגנת בנמל יפו.

בירושלים ניתן לזהות את כנסיית הקבר, כיפת הסלע, ובסמוך לעיר את מנזר המצלבה. המקומות הקדושים לנצרות מודגשים, גם בכיתוב נלווה, וצלבים קטנים מציינים את המקומות שבהם היה אפשר לקבל שטר מחילה (אינדולגנציה) - מידע חשוב לעולי-הרגל שחירפו את נפשם כדי לזכות בגאולת הנפש. המפה, על דמויותיה, צופנת בחובה את מהות העלייה לרגל: הליכה בעקבות סיפור חייו של ישו - שחזור דרכו גם במובן הרוחני, במטרה לטהר את הנפש. כך מתמזג המסע לירושלים הארצית עם מסע ל"ירושלים השמימית". העיון בספר-המסע ובאיורים שבו מציע תחליף למסע האמיתי שהיה יקר, מסוכן, קשה או בלתי אפשרי לרוב המאמינים באירופה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 1484-1483, בימי הסולטאן הממלוכי קאיתבאי, ערך בריידנבאך, כומר ואיש אצולה, מסע צליינות לארץ הקודש. בחבורתו של בריידנבאך, שיצאה ברכיבה ממיינץ, היו שני אצילים נוספים, האביר פיליפ פון ביקן והרוזן הצעיר יוהאן מסולמס. את שלושת האצילים שירתו טבח ומתרגם בשם יוהאן קנוס, והתלווה אליהם המאייר ההולנדי ארהרד רויוויך (Erhard Reuwich), שרשם את נופי המסע. פון בריידנבאך היה הנוסע הראשון שצירף צייר למסעו.

הנוסעים יצאו ברכיבה לוונציה, אליה הגיעו בתום שבועיים. שם הצטרפו אליהם צליינים נוספים - רבים מהם אצילים אירופים ואנשי כמורה, ובהם הנזירים פאול ולטר ופליקס פברי, שכתבו גם הם ספרים על מסעם. הם עלו על ספינה ונציאנית והפליגו דרך הנמלים הוונציאניים קורפו מודון ורודוס, דרך הרקליון שבכרתים. הספינה הגיעה לארץ ישראל בתום כחודשיים של הפלגה ועגנה בנמל יפו. העולים לרגל נאלצו להמתין מספר ימים בספינה בטרם ניתן להם אישור מן השלטונות הממלוכיים לעלות ליבשה. את מסע הצליינות בארץ ישראל ארגנו נזירים פרנציסקנים שהתגוררו בארץ ישראל. בהדרכתם עלו הנוסעים לירושלים, כדי לבקר באתרים הקדושים לנצרות בעיר עצמה ובבית לחם הסמוכה. בירושלים נפרדה חבורתו של בריידנבאך מן המדריכים הפרנציסקנים ומרוב הצליינים האירופים והמשיכה דרומה לחברון ולעזה. הם הצטרפו לשיירות ערביות בדרך לסיני וביקרו במנזר סנטה קתרינה ובג'בל מוסא. משם המשיכו ברכיבה לקהיר והפליגו במורד הנילוס לרוזטה. בריידנבאך וחבורתו שבו לאירופה בספינה ונציאנית עליה עלו בנמל אלכסנדריה, שם גם מת הרוזן מסולמס מדיזנטריה.

אחרי שובו למיינץ פרסם בריידנבאך את רשמיו בשפה הלטינית בספר "מסע לארץ הקודש" (Peregrinatio in Terram Sanctam).

את הטקסט עצמו כתב, על סמך תיאורי בריידנבאך, הנזיר הדומיניקני מרטין רות', שלא השתתף במסע, אך שלט בלטינית. את הספר ליוו תחריטי עץ של רויוויך. המפות בספר הן מהמפות המודפסות הראשונות. מפת ארץ ישראל וירושלים נוצרה בשלושה לוחות על ידי האמן, שגם הדפיס את הספר בבית הדפוס שלו במיינץ, בשיטה שהומצאה כ-30 שנה לפני כן על ידי יוהאן גוטנברג.

הספר, שפורסם לראשונה ב-1486, הפך לרב-מכר, לא במעט הודות לאיורים, ותורגם על ידי בריידנבאך גם לסאקסונית תחתית. בשנים הבאות הוא תורגם גם לשפות אירופיות נוספות.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

* Nebenzahl, Kenneth, Maps of the Holy Land : Images of Terra Sancta through two millennia, Tel Aviv : Steimatzky, c1986

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]