נהר ספרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
נהר ספרים בע"מ
הסמליל של נהר ספרים
הסמליל של נהר ספרים
נתונים כלליים
מייסדים ראובן מירן
תקופת הפעילות 2003–הווה (כ־21 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
משרד ראשי בנימינה
ענפי תעשייה הוצאה לאור
מוצרים עיקריים ספרי עיון, סיפורת ופרוזה
 
https://www.nahar.co.il/english האתר הרשמי
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

נהר ספרים היא הוצאה לאור ישראלית בבעלות הסופר ראובן מירן, המתמקדת בפרסום ספרים בעלי מסרים חברתיים ופוליטיים, ספרי עיון בנושאי תרבות וספרות מתורגמת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההוצאה הוקמה בספטמבר 2003 על ידי ראובן מירן, צוות ההוצאה הוא מירן, העוסק בתרגום ועריכה, ואשתו שושי, העוסקת בעריכה לשונית, בנוסף מועסקים בה מתרגמים פרילנסרים לעת צורך[1]. ההוצאה מקבלת לעיתים תמיכה כלכלית מהמפעל לתרגום ספרות מופת או מהמכון הצרפתי לתרגום ספרים[2]. ההוצאה מתמקדת בספרים בעלי מסרים חברתיים ופוליטיים, ספרי עיון בנושאי תרבות וספרות מתורגמת. ההוצאה פועלת מבית משפחת מירן בבנימינה.

מירן הסביר על האידאולוגיה מאחורי הקמת ההוצאה: "שם ההוצאה - שהנו שורש של מילה אכדית שעברה לארמית וממנה לעברית ולערבית - הוא כבר ביטוי ראשון לאידאולוגיה העומדת מאחוריה: הוא בא לבטא זרימה, אור, נהרה, הבהרה, הַנְהרָה. השם נובע מהמחשבה שעמדה ועומדת עדיין מאחורי "תפיסת המו"לות" כפי שהיא נראית לנו, לפיה להוציא ספרים לאור פירושו להיות מעורב, מחויב, לנסות להשפיע על הסביבה האזרחית באמצעות אמירה תרבותית, פילוסופית, חברתית, אינטלקטואלית, אידאולוגית".

הספר הראשון שיצא בהוצאה היה הספרון "בוקר חום" מאת פרנק פאבלוף, שעסק בפאשיזם וזכה להצלחה[3]. אחריו יצאו "הזכות לעצלות" של פול לפארג ו"אני נכון למות" של נלסון מנדלה[4][5]. ההוצאה פרסמה בין השאר ספרים מתורגמים מאת פול גוגן, פרדריק דאגלס, אלבר לונדר, אלפונס דודה, ראלף וולדו אמרסון, תומאסו קמפנלה, פרוספר מרימה, וולטר וגי דה מופאסאן, וספרים מקוריים מאת ראובן מירן, סמי שלום שטרית, מתי שמואלוף, בועז עברון ונורית זרחי.

ב-2011 יצאו בהוצאה ספרים בסדרת "זמן לפילוסופיה" מאת אפיקורוס (על האושר וההנאות האמיתיות), סנקה (על החיים המאושרים) ואפיקטטוס (המדריך)[6].

עד שנת 2020 יצאו בהוצאה כ-150 כותרים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]