מצודת אלמות
ערך ללא מקורות | ||
| ערך ללא מקורות | |
| מצודת אלמות | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מבצר |
| מיקום |
Alamut-e Bala Rural District |
| מדינה |
|
| בעלים |
חסן-י סבאח |
| מייסדים |
Justanids |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–860 |
| תאריך פתיחה רשמי |
860 |
| תאריך פירוק |
דצמבר 1257 |
| חומרי בנייה |
אבן |
| סגנון אדריכלי |
אדריכלות ספאווית |
| מידות | |
| גובה מעל פני הים |
2,000 מ' |
| קואורדינטות | 36°26′41″N 50°35′10″E / 36.444722222222°N 50.586111111111°E |


מצודת אַלַמוּת (בפרסית: قلعه الموت, מילולית: "קן העיט") היא מצודה עתיקה בהרי אלבורז מדרום לים הכספי. היא שוכנת בקרבת הכפר גזור חאן שבמחוז קזוין באיראן, כ-100 קילומטר מטהראן. המצודה מפורסמת כמקום משכנם של החשישיון, כת המתנקשים הרצחניים השיעית, שפעלה משלהי המאה ה-11 ועד חיסולה בידי המונגולים במחצית המאה ה-13.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מצודת אלמות בנויה על פסגת הר אלוה אמות בגובה של 2,100 מטרים מעל פני הים. המצודה הוקמה לראשונה בשנת 840 והגישה אליה התאפשרה רק בשביל הררי צר ומתפתל מסביב למצוק שעליו היא שוכנת. מדרונות ההר מכוסים באבני מפולות חלקלקות, ואינם מאפשרים גישה אל החומות, ובכך הופכים את המקום לקשה מאוד לכיבוש. המצודה קיבלה את מימיה מנקבה ותעלה שנחפרו עמוק לתוך ההר ועד למפלס מי התהום. למצודה הייתה צורה מוארכת - אורכה היה למעלה מ-400 מטרים ורוחבו המקסימלי לא עלה על 30 מטרים.
בשנת 1090 נכבשה המצודה בידי חסן-י סבאח, מייסד כת החשישיון שהשתייכה לפלג הניזארי של השיעה האיסמאעילית. מצודת אלמות התפרסמה בגניה ובספריות הרבות שהיו בה, על אף שטחה הקטן. בקרבת המצודה היו ממוקמים כ-23 מצודות אחרות.
מצודת אלמות שימשה כמרכז פעילותה של המדינה האיסמאעילית הניזארית (אנ') עד לנפילתה בידי הולאגו חאן המונגולי, ב-15 בדצמבר 1256, כחלק מהפלישה המונגולית מפרס אל המזרח התיכון. המצודה עצמה לא נכבשה, אלא הוסגרה בידי מנהיג הכת רֻכְּן אל-דין ח'ורשאה (ער') בתקווה שהמונגולים יחוסו על חייו. תקווה זו הייתה תקוות שווא בלבד.
בשנת 2004 פגעה רעידת אדמה עזה בחומותיה המתפוררות של המצודה.
ראשי מסדר החשישיון שמשלו באלמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- חסן-י סבאח (1090–1124)
- בורזוג אֻמיד (אנ') (كيا بزرك اميد; 1124–1138)
- מוחמד הראשון מאלמות (אנ') (محمد بن بزرك اميد; 1138–1162)
- חסן עלא ד'כרת אל-סלאם (אנ') (حسن على ذكره السلام; 1164–1166), האימאם הראשון שהכריז על עצמו במצודת אלמות, היה האמאם ה-23 של הזרם הניזארי
- נור אל-דין מוחמד אל-ת'אני (אנ') (نورالدین محمد; 1166–1210), בנו של חסן השני, היה האמאם ה-24 של הזרם הניזארי
- ג'לאל אל-דין חסן אל-ת'אלת' (אנ') (جلال الدین حسن; 1210-1221), בנו של מוחמד השני, היה האמאם ה-25 של הזרם הניזארי
- עלא אל-דין מוחמד אל-ת'אלת' (אנ') (علاءالدین محمد; 1221–1255), בנו של חסן השלישי, היה האמאם ה-26 של הזרם הניזארי
- רֻכְּן אל-דין ח'ורשאה (אנ') (ركن الدين خورشاه; 1255–1257), בנו של מוחמד השלישי, נכנע להולאגו ח'אן המונגולי בשנת 1256 ונהרג במהלך שובו מבירת המונגולים קרקורום, היה האמאם ה-27 של הזרם הניזארי.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אומברטו אקו, תולדות האגדות - סיפורם של מקומות אגדיים, כנרת זמורה-ביתן דביר, 2016, הפרק "אלאמות, הזקן מן ההר והאסאסינים", עמ' 276–285
- Peter Willey, The Eagle’s Nest: Ismaili Castles in Iran and Syria, London: I.B. Tauris, 2005 ISBN 978-1-85043-464-1
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "ALAMŪT", באנציקלופדיה איראניקה
- האתר הרשמי של אלמות, אתר המבקרים של אלמות
- המצור המונגולי על אלמות ב-1256,
איור בכתב-יד פרסי - שרידי בנייה באלמות
- עבודות שימור באלמות לאחר רעידת האדמה ב-2004