מקיאווליזם (פסיכולוגיה)
בפסיכולוגיה, מקיאווליזם היא תכונת אישיות שמאופיינת במניפולטיביות, הונאה, קשיחות, אדישות מוסרית, ורמות גבוהות של ממוקדות-עצמית, לעיתים תוך ניצול ופגיעה בסובבים אותם על מנת לקדם מטרות אישיות.[1]
המושג נגזר משמו של המדינאי והפילוסוף ניקולו מקיאוולי. שני הפסיכולוגים החברתיים ריצ'רד קריסטי (Richard Christie) ופלורנס ל. גאיס (Florence L. Geis) טבעו את המושג כמבנה פסיכולוגי וכתכונה אישיותית. בתחילת שנות ה-70 של המאה ה-20 הם השתמשו בהצהרות ערוכות וקצרות בהשראת יצירותיו של מקיאוולי על מנת לחקור מאפיינים מניפולטיביים בהתנהגות האנושית.[1]
סולם המדידה שלהם MACH IV הוא כלי לדיווח עצמי והוא הפך מאז לסטנדרט המקובל על מנת למדוד את התכונה. אנשים שמקבלים ניקוד של 60 ומעלה (High Machs) בסולם זה מאופיינים בנטייה להונאה, ניצול ציני של הזולת, ומזג חסר אמפתיה.[1] למרות שהתכונה קרויה על שמו של מקיאוולי, מבהירים החוקרים בעבודתם המקורית שהם השתמשו במשפטים והצהרות מיצירותיו של מקיאוולי כמעין מבחן לחקור התנהגות מתעתעת ומניפולטיבית, וכי מטרת המחקר שלהם אינה מקיאוולי כדמות היסטורית.[1]
מרכיבים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כאשר פיתחו קריסטי וגאיס את המבנה, הם שיערו כי אנשים עם אישיות "מקיאוולית" יהיו בעלי המאפיינים הבאים:[1]
חוסר אפקט בקשרים בין-אישיים: בפסיכולוגיה, אפקט היא החוויה הסובייקטיבית של מצב רגשי. לפי קריסטי, ככל שהמעורבות הרגשית גדולה יותר, כך גדלה הסבירות להזדהות עם נקודת המבט הזולת. מרגע שהאדם מרגיש אמפתיה כלפי הזולת, כך גדל הקושי לתמרן ולהשפיע עליהם לעשות את הדברים שלא ירצו לעשות. לכן, באופן כללי, אם הפרט תופס את הזולת כאובייקט להגשמת מטרותיו, כך גדל הסיכוי שלו להצליח.
אדישות למוסר – לפי קריסטי וגאיס, אדם עם סגנון מקיאוולי לא יעסיק את עצמו בבעיות המוסריות של פעולה מסוימת, אלא יהיה בעל נקודת מבט תועלתנית באינטראקציה שלו עם אחרים.
היעדר פסיכופתולוגיה – למרות שקריסטי וגאיס לא מציעים כי אדם מקיאוולי אינו סובל כלל מהפרעות נפשיות, הם טוענים כי בדרך כלל תהיה לו או לה נקודת מבט אינסטרומנטלית, ללא פסיכוזה, או החצנת התנהגות משמעותית.
מחויבות אידאולוגית נמוכה – לפי קריסטי וגאיס, אנשים מניפולטיביים יתמקדו בטקטיקות שישרתו מטרות אישיות מאשר אידאולוגיות.
מדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
סולם המדידה MACH-IV הוא סולם למילוי עצמי, בו נדרשים הנבדקים לדרג כל הצהרה מ-1 שהוא "לא מסכים" ל-5 שהוא "מסכים מאוד". הסולם כולל 20 פריטים.[1][2]
- לעולם אל תספר לאף אחד את הסיבה האמיתית שעשית משהו, אלא אם כן זה מועיל לעשות זאת.
- הדרך הטובה ביותר להתמודד עם אנשים היא לומר להם את מה שהם רוצים לשמוע.
- יש לנקוט בפעולה רק כאשר אתה בטוח שהיא נכונה מבחינה מוסרית.
- רוב האנשים הם טובים ואדיבים.
- בטוח להניח שלכל האנשים יש תכונות סדיסטיות ומרושעות והם ייצאו לאור כאשר תינתן להם ההזדמנות.
- כנות היא המדיניות הטובה ביותר בכל המקרים.
- אין תירוץ לשקר למישהו אחר.
- אנשים לא יעבדו קשה אלא אם כן הם יוכרחו לעשות זאת.
- עדיף להיות צנוע וישר מאשר להיות אדם חשוב ולא ישר.
- כשאתה מבקש ממישהו לעשות משהו עבורך, עדיף לומר את הסיבות האמיתיות לכך במקום סיבות שיש להן משקל רב יותר.
- רוב האנשים שמתקדמים בעולם מנהלים חיים נקיים ומוסריים.
- כל מי שסומך לחלוטין על מישהו אחר פשוט מבקש שירמו אותו.
- ההבדל הגדול ביותר בין רוב הפושעים לאנשים אחרים הוא שהפושעים הם טיפשים מספיק כדי להיתפס.
- רוב האנשים הם אמיצים.
- זה חכם להחמיא לאנשים חשובים.
- אפשר להיות טוב מכל הבחינות.
- פי. טי. ברנום טעה כאשר אמר שבכל דקה נולד פראייר.
- קשה להתקדם בלי לחתוך פינות פה ושם.
- אנשים הסובלים ממחלות חשוכות מרפא צריכים לקבל את הבחירה לסיים את חייהם ללא כאב.
- רוב האנשים שוכחים בקלות את מות הוריהם אך לא את אובדן רכושם.
תוקף[עריכת קוד מקור | עריכה]
בספרות המקצועית קיימים מספר כלי מדידה לתכונת האישיות. אולם, ככלי לדיווח עצמי תקפותו ומהימנותו של סולם MACH-IV תלויים בגורמים רבים כגון ההקשר השימוש בו, הטיית רצייה חברתית, האוכלוסייה הנחקרת, מטרות המחקר הספציפיות, סגנון התגובה של הנבדקים, ומטרות המחקר הספציפיות.
מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אינטליגנציה וקוגינציה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקיאווליזם נקשרת לעיתים קרובות להנחה שבעלי תכונה זו הם בעלי אינטליגנציה גבוהה, או יכולת "לקרוא" אנשים אחרים במצבים חברתיים. עם זאת, גוף מחקר גדול מצא כי מקיאווליזם אינו קשור למנת משכל או אל גורם g.[3]
עוד נמצא כי ניקוד גבוה בשאלון MACH IV קשור לאינטליגנציה רגשית נמוכה, כפי שהיא מוערכת הן על ידי שאלונים וביצועים במטלות.[4] בנוסף, נמצא קשר חלש בין מקיאווליזם לבין תאוריה של תודעה – היכולת לייחס רגשות ומחשבות לאחרים בסיטואציות חברתיות.[5]
מחקרים אחרים הציעו הסברים חלופיים לליקויים הקוגניטיביים המאפיינים אנשים עם ניקוד MACH גבוה. למשל, במחקר אחד הוצע כי לאנשים עם ניקוד MACH גבוה יש את היכולת למנטליזציה ספונטנית – שלא כמו תאוריה של תודעה, מושג זה מקבל ביטוי בהקשר מוטיבציוני וכרוך בהנחה שאנשים ביחסים החברתיים שלהם עושים מאמץ כדי לחקור את המחשבות והכוונות של אחרים, יחד עם מוטיבציה להעלות השערות לגבי מצבם הנפשי של אחרים.[6] לבסוף, הוצע כי ייתכן כי היכולת של אנשים עם ניקוד MACH גבוה אינה קשורה ליכולות קוגניטיביות, אלא לנכונות שלהם לתמרן את הזולת לצורך הגשמת מטרותיהם.[3]
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 5 6 Studies in Machiavellianism, ScienceDirect (באנגלית)
- ^ MACH-IV: Machiavellianism Test, openpsychometrics.org
- ^ 1 2 D. S. Wilson, D. Near, R. R. Miller, Machiavellianism: a synthesis of the evolutionary and psychological literatures, Psychological Bulletin 119, 1996-03, עמ' 285–299 doi: 10.1037/0033-2909.119.2.285
- ^ Elizabeth J. Austin, Daniel Farrelly, Carolyn Black, Helen Moore, Emotional intelligence, Machiavellianism and emotional manipulation: Does EI have a dark side?, Personality and Individual Differences 43, 2007-07, עמ' 179–189 doi: 10.1016/j.paid.2006.11.019
- ^ M. Lyons, T. Caldwell, S. Shultz, Mind-reading and manipulation — Is Machiavellianism related to theory of mind?, Journal of Evolutionary Psychology 8, 2010-09, עמ' 261–274 doi: 10.1556/JEP.8.2010.3.7
- ^ Zsofia Esperger, Tamas Bereczkei, Machiavellianism and Spontaneous Mentalization: One Step Ahead of Others, European Journal of Personality 26, 2012-11, עמ' 580–587 doi: 10.1002/per.859