מקס גולדשטיין
 | |
| מקס גולדשטיין | |
| לידה |
1898 ברלאד, ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
1924 (בגיל 26 בערך) טלגה, רומניה |
| מדינה |
רומניה |
| מפלגה |
המפלגה הקומוניסטית הרומנית |
  | |
מקס גולדשטיין (Max Goldstein; 1898, ברלאד - 1924, בית כלא דופטאנה) היה פעיל אנרכיסטי וקומוניסטי יהודי רומני שהיה מעורב בפעולות טרור.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקס גולדשטיין היה פקיד בבית מסחר בברלאד, אך בהיותו אנרכיסט עבר לבוקרשט, שם הפך לאוהד הקומוניסטים. הוא נאסר, נידון ל-10 שנות מאסר ונכלא, אולם בפברואר 1920 ברח מהכלא. הוא נמלט לאודסה, שם קיבל הדרכה ושב לרומניה עם כסף והוראות בתקופת השביתה הכללית. גולדשטיין התפרסם בכינוי "האיש בעל הקרס", זאת כי לאחר שאיבד את אחת מידיו (כנראה במהלך שימוש בחומר נפץ), חיבר לזרועו קרס וגילה מיומנות רבה בזרועו הקטועה.
ב-8 בדצמבר 1920 התרחשה ברומניה ההתנקשות הפוליטית הראשונה באמצעות פצצה, שהונחתה על ידי גולדשטין באולם הסנאט הרומני בבוקרשט. בעקבות הפיצוץ, נהרגו שר המשפטים הרומני, דימיטריה גרצ'אנו (Dimitrie Greceanu) ושני סנאטורים: דימיטריה ראדו (Dimitrie Radu), בישוף של אוראדיה וספיריה גאורגיו (Spirea Gheorghiu), נשיא מועצת הסוחרים. באירוע זה היו גם פצועים, בהם נשיא הסנאט הגנרל קונסטנטין קואנדה והבישוף ניפון (Nifon). חודש לפני כן הניח גולדשטיין פצצה על מסילת הברזל, מתחת לקרונו של שר הפנים הרומני, קונסטנטין ארג'טויאנו (Constantin Argetoianu), אך הפיצוץ פגע בחלק הלא מאוכלס של הקרון ואיש לא נפגע.
לאחר ההתנקשות בסנאט בבוקרשט, נמלט גולדשטיין לבולגריה, אך נלכד כעבור שנה, באוקטובר 1921, כשניסה לחצות את הגבול בחזרה לרומניה. גם שותפיו של גולדשטיין להתנקשות, שאול אוסיאס (Saul Osias) ולאון ליכטבלאו (Leon Liechtblau) והאיש שסיפק להם את חומרי הנפץ, אלכסנדרו קונסטנטינסקו, נלכדו והועמדו למשפט יחד עם קרוב לחמש מאות נאשמים נוספים מחוגי השמאל הרדיקלי. במהלך המשפט הנאשמים הכריזו על שביתת רעב. ב-28 ביוני 1922, גולדשטיין נידון למאסר עולם עם עבודת פרך. שותפים קומוניסטים אחרים נידונו לעונשים הנעים בין חודש ל-10 שנות מאסר. גולדשטיין נכלא בבית הסוהר דופטאנה ובשנת 1924, לאחר שפתח בשביתת רעב ממושכת, מת מדלקת ריאות, לפי הודעת השלטונות או מרעב, לפי דברי חבריו.
המפלגה הקומוניסטית הרומנית, באמצעות מנהיגה, גאורגה קריסטסקו, התנערה מכל אחריות להתנקשויות וטענה שאלה היו מעשים אינדיבידואליים, אנרכיסטים של גולדשטיין ועד היום לא הוכח הקשר בין הפעילות הקומוניסטית ובין ההתנקשויות.
אחותו הייתה נשואה לפעיל קומוניסטי בולט יעקב קרנזדורף.
