מקס דינמן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Max Dienemann, etwa 1910

הרב ד"ר מקס דִינֵמן (גרמנית: Max Dienemann; ‏ 27 בספטמבר 1875, קרוטושין, פרובינציית פוזן, ממלכת פרוסיה10 באפריל 1939, תל אביב) היה רב ליברלי בגרמניה, שיחד עם הרב ליאו בק היה ממנהיגי הזרם הליברלי ביהדות גרמניה ומנהיגי האיגוד העולמי ליהדות מתקדמת, מראשי התאחדות הרבנים הכללית בגרמניה (Allgemeinen Rabbinerverein Deutschland), שאיגדה רבנים ליברלים ואורתודוקסים, ופילולוג, שפרסם חיבורים רבים בנושא תאולוגיה ופילוסופיה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נולד בקְרוֹטוֹשִין שבמזרח פרוסיה. התחנך בבית ספר עממי יהודי, ולאחריו בגימנסיה. בהמשך למד באוניברסיטת ברסלאו פילולוגיה שמית, ובשנת 1898 קיבל ממנה תואר דוקטור. במקביל למד בבית המדרש לרבנים בברסלאו והוסמך לרבנות בשנת 1898. בעשורים שלאחר מכן פרסם חיבורים רבים בנושאי תאולוגיה ופילוסופיה, וכן פירושים לתורה. הוא שימש כרב ברטיבור בין השנים 19031919. בשנת 1920 החל לכהן כרב הקהילה היהודית באופנבאך שבגרמניה.

בשנת 1935 הסמיך דינמן לרבנות את רגינה יונאס, אשר בכך הייתה לאשה הראשונה אשר הוסמכה לרבנות.

הוא נכלא פעמיים במחנות ריכוז על ידי הנאצים: במחנה אוסטהופן (Osthofen) בשנת 1933, ובמחנה בוכנוואלד בשנת 1938. לאחר הפרעות בנובמבר 1938 ברח מגרמניה ללונדון, ומשם עלה עם משפחתו לארץ ישראל, וחי בתל אביב עד מותו ב-1939.

דינמן נחשב לאחד מהמנהיגים של התנועה הליברלית של יהדות גרמניה.

היה נשוי למלי, שפרסמה ספר זכרונות בגרמנית בשם Aufzeichungen, תל אביב 1939.

כתביו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Judentum und Christentum, Frankfurt a. M.: Kauffmann, 1914.
  • Galuth, Berlin: Philo-Verlag, 1929.
  • Liberales Judentum, Berlin: Schocken, 1935.
  • Midraschim der Klage und des Zuspruchs, Berlin: Schocken, 1935.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס דינמן בוויקישיתוף
P vip.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא אישים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.