מרגרט סנגר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-colors-emblem-development-2.svg
הערך נמצא בשלבי עבודה: כדי למנוע התנגשויות עריכה ועבודה כפולה, אתם מתבקשים שלא לערוך את הערך בטרם תוסר ההודעה הזו, אלא אם כן תיאמתם זאת עם מניח התבנית.
אם הערך לא נערך במשך שבוע ניתן להסיר את התבנית ולערוך אותו, אך לפני כן רצוי להזכיר את התבנית למשתמש שהניח אותה, באמצעות הודעה בדף שיחתו.
מרגרט סנגר
Margaret Sanger
MargaretSanger-Underwood.LOC.jpg
לידה 14 בספטמבר 1879
קורנינג, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 6 בספטמבר 1966 (בגיל 86)
טוסון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות גרינווד עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה Claverack College עריכת הנתון בוויקינתונים
מקצוע אחות, sex columnist, פעילה חברתית, חברת איגוד מקצועי, פמיניסטית, racism and ethnic discrimination in the United States עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרגרט היגינס סנגראנגלית: Margaret Higgins Sanger)‏ (14 בספטמבר 1879 - 6 בספטמבר 1966) הייתה פעילה חברתית אמריקאית שניהלה מאבק למען פיקוח ילודה והפצתם החופשית של אמצעי מניעה. היא הייתה אחות, סופרת ומדריכת חינוך מיני. סנגר טבעה את המונח ״פיקוח ילודה״, הקימה את הקליניקה הראשונה לפיקוח ילודה בארצות הברית ויסדה ארגונים שלימים הפכו לפדרציה האמריקאית לתכנון הורות.

העניין הראשוני של סנגר לאחר בתכנון משפחה ואמצעי מניעה החל לאחר שטיפלה במספר חולות שסבלו מאלח דם. הזיהום בגופן נוצר בשימוש במכשור לא מעוקר בהפלה שהוביל למתן. סנגר החלה ללמוד בקרת ילודה. בהמשך היא כתבה: "הבנתי שנשים צריכות להכיר אמצעי מניעה. יש להם כל זכות לדעת את גופן שלהן.[1]

בשנת 1914 סנגר ה חליטה להוציא לאור בעיתון השם האישה המורדת. באותה השנה, היא הועמדה לדין בעקבות פרסום ספרה ״הגבלת המשפחה״, לאחר שממשל הפדרלי דרש ממנה להפסיק את הפצת החומרים.[2] היא חששה מתוצאות המשפט והחליטה לצאת לאנגליה תחת הכינוי "ברטה ווטסון" באוקטובר 1914.[3] מאמציה של סנגר תרמו למספר מאבקים משפטיים, ואף עזרו להכשיר חוקית אמצעי מניעה בארצות הברית.[4] בשל קשריה עם הפדרציה לתכנון הורות, פעילים המתנגדים להפלות ראו בה מטרה לניגוח, אך היא הבחינה בצורה חדה בין מניעת הריון להפלה ומתנגדנ להפלה במהלך רוב הקריירה שלה. סנגר נותר דמות נערצת בתנועה לזכויות הרבייה האמריקאית.[5] אך, היא ספגה ביקורת על התמיכה באאוגניקה.

פעילותה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סנגר הכירה את בעייתן של נשים, שבריאותן נהרסה בשל סדרה בלתי פוסקת של הפלות, דרך עבודתה כאחות בחדרי לידה. סנגר קישרה בין חוסר שליטת הנשים בגופן לבין חיי העוני שלהן. היא טענה שבמשפחות עניות רבות, נישואים הובילו ליחסי מין ללא תכנון המשפחה, ללידות מרובות ומכאן להעמקת העוני. היא האמינה שבגלל חוסר השליטה בגופן, עמדו נשים מהמעמד הבינוני המשכיל בפני הצורך לבחור בין עבודה לאימהות. סנגר הבינה כי העצות לשימוש במשגל נסוג ובקונדומים אינן מועילות לנשים שהכירה ברובעי העוני של ניו יורק. היא הסיקה כי הן זקוקות לאמצעי מניעה יעיל, זול וקל לשימוש, שישאיר את האחריות בידיהן.

ב- 1914 הוציאה לאור סנגר שמונה גליונות של העיתון "האישה המורדת" בניו יורק. העיתון סיפק מידע על אמצעי המניעה הקיימים, וכן הסברים פיזיולוגיים. האישה המורדת היה אחד המגזינים הראשונים שדנו בסוגיות איתן התמודדו נשים אמריקאיות ממעמד הפועלים ועורר תשומת לב ומחלוקת סביב אמצעי מניעה.[6]

בביקורה באירופה, סנגר ביקר גם בהולנד. היא ניסתה להיפגש עם ד"ר אלטה יאקובס, לקחה חלק בפיתוח הדיאפרגמה. יאקובס, סירבה להיפגש עם סנגר מכיוון שהיא לא הייתה רופאה, אך ד"ר יוהנס רוטגרס, שעבד עם יאקובס, הכיר לסנגר את מודל מערכת הבריאות ההולנדית - המנוהלת על ידי רופאים ואחיות, מודל שהיא תנסה להתאים לפעילותה בארצות הברית.[2]

ב-1916 פתחה סנגר את המרפאה הראשונה להתאמת אמצעי מניעה בארצות הברית, שהובילה למעצרה בגין הפצת מידע על אמצעי מניעה, לאחר ששוטרת סמויה קנתה עותק של העלון שלה על תכנון המשפחה.[7] היא ישבה בכלא 30 יום, אותם ניצלה לשם הסברה לאסירות על אמצעים למניעת הריון.

לאחר שיחרורה מהכלא פרסמה ספרים, בהם טענה כי זכויות חוקיות וזכות ההצבעה הן חסרות חשיבות, יחסית לחשיבות של הפצת אמצעי מניעה, וזאת מכיוון שהן אינן משפיעות על המרכיבים המשמעותיים בחיי האישה. לדעתה, האישה החדשה, טועה בסברתה שהיא השיגה את כל צרכיה כשהגיעה לקיימות כלכלית. אמנם הקיום הפיזי העצמאי חשוב, אך אין לו משמעות רבה אם אין לאשה החופש לבחור אם ומתי להרות.

בספריה כתבה גם כי יש לאישה זכות ליהנות מקיום יחסי מין, אם היא רק תשתחרר מן הפחד להיכנס להריון. השימוש באמצעי מניעה גבר אחרי מלחמת העולם הראשונה, ובמקביל צמחה תנועה בינלאומית למען תכנון הילודה. ב-1937 התקבל בארצות הברית חוק, על פיו יכולים רופאים לספק אמצעי מניעה וייעוץ למניעת הריון. סנגר לא הסתפקה בכך, וביקשה שנושא מניעת הלידה יכלל בתוכניות לבריאות הציבור, כדי שאמצעי המניעה יגיעו גם לידי נשים שאין להן אמצעים כספיים.

סנגר המשיכה לחפש אחר אמצעי מניעה טובים, פשוטים וזולים יותר. מכון מחקר שהקימה מימן את פיתוח ההתקן התוך רחמי, ובו גם החלה עבודה על אמצעי מניעה הורמונליים שהובילו לפיתוח הגלולה למניעת הריון. ב-1959 הקדיש לה דוקטור גרגורי פינקוס דו"ח על המצאת הגלולה למניעת הריון. סנגר נפטרה ב-1966, כשנראה היה כי הגלולה למניעת הריון פותרת את בעיית ההריונות הבלתי רצויים, לפחות בעולם המערבי.

אאוגניקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה סנגר פעלה להעלאת המודעת בצורך החברתי להגבלת הילודה אצל משפחות חסרות אמצעים. היא טענה שהאמידים והמשכילים מקימים משפחות קטנות יותר, בעוד שהעניים, הלא משכילים, חסרי גישה לאמצעי מניעה ומידע על מניעת הריון מקימים משפחות גדולות. בתפיסתה זו הייתה חפיפה עם האאוגניקנים.[8] הם אמינו כי יש "לסייע במירוץ למיגורם של הלא כשירים". אך היא נבדלה מ נבדלו זה מזה בכך שאאוגניקנים טוענים שמחויבותה הראשונה של האישה היא למדינה ואילו סנגר טענה שמחויבותה של האישה לעצמה היא מחוייבותה למדינה.[9] על פי אלכסנדר סנגר, סנגר לא תמכה אאוגניקה שלילית או חיוביות משום שלא היה לה ולאנשים בתקופתה את מידע מדעי מספק בנושא.[10] מקורות אחרים, טוענים שהיא תמכה באאגניקה שלילית שמטרתה לשפר את התכונות התורשתיות האנושיות באמצעות התערבות חברתית על ידי צמצום הרבייה של מי שנחשבו כלא כשירים.[5]

סנגר לא הסתירה את השקפותיה על שליטה בילודה וצעדים אחרים ככלים בשירות השבחת הגזע[11] והחברה: ב-1932 פרסמה סנגר את תכניתה לשלום עולמי[12]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרגרט סנגר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Opinion | ‘Sex and the Constitution’: Margaret Sanger and the birth of the birth control movement, Washington Post (באנגלית)
  2. ^ 2.0 2.1 Margaret Sanger — Our Founder, Planned Parenthood, ‏2016
  3. ^ Caroline Katzive, [https://www.nhd.org//sites/default/files/Katzive_Junior.pdf Margaret Sanger: Demonstrating Leadership and Legacy Through Her Crusade For Women’s Reproductive Rights], Historical Paper
  4. ^ Sanger, Margaret (14 September 1879–06 September 1966), birth control advocate - American National Biography, www.anb.org (באנגלית)
  5. ^ 5.0 5.1 Eugenics and Birth Control | American Experience | PBS, www.pbs.org (באנגלית)
  6. ^ Rainey Horwitz, The Woman Rebel (1914) | The Embryo Project Encyclopedia, embryo.asu.edu
  7. ^ Richard Cavendish, America's First Birth Control Clinic | History Today, www.historytoday.com, ‏10 October 2016
  8. ^ JENNIFER LATSON, What Margaret Sanger Really Said About Eugenics and Race, Time, ‏OCTOBER 14, 2016 (באנגלית)
  9. ^ The Public Papers of Margaret Sanger: Web Edition, www.nyu.edu
  10. ^ Alexander Sanger, Eugenics, Race, and Margaret Sanger Revisited: Reproductive Freedom for All?, Hypatia 22, 2007-05, עמ' 210–217 doi: 10.1111/j.1527-2001.2007.tb00991.x
  11. ^ מרגרט סנגר, ״Birth Control and Racial Betterment״, אונ׳ ניו יורק. Published article. Source: Birth Control Review, Feb. 1919. , Library of Congress Microfilm 131:0099B ., ‏פברואר 1919
  12. ^ מרגרט סנגר, ״MY WAY TO PEACE״, אונ׳ ניו-יורק. Typed speech. Source: MSMMargaret Sanger Papers, Library of Congress 130:198, ‏17.1.1932