לדלג לתוכן

מרווין מינסקי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרווין מינסקי
לידה 9 באוגוסט 1927
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 24 בינואר 2016 (בגיל 88)
בוסטון, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
ענף מדעי בינה מלאכותית, פילוסופיה של הנפש, מדעים קוגניטיביים, מדעי המחשב עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מנחה לדוקטורט אלברט וו. טאקר עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד יושב ראש (1981–1982) עריכת הנתון בוויקינתונים
תלמידי דוקטורט דניאל היליס, Push Singh, ג'ואל מוזס, Benjamin Kuipers, Michael Hawley, מנואל בלום, Adolfo Guzmán Arenas, Eugene Charles Freuder, Luc Steels, Paul W. Abrahams, Warren Teitelman, James Robert Slagle, William A. Martin, Bertram Raphael, Eugene Charniak, בפסקה זו 20 רשומות נוספות שטרם תורגמו עריכת הנתון בוויקינתונים
השקפה דתית אתאיזם עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • פרס טיורינג (1969)
  • עמית האגודה האמריקאית לבינה מלאכותית (1990)
  • פרס חזית הידע של קרן BBVA (2013)
  • פרס רוברט וו. ווד (2001)
  • עמית אגודת המדעים הקוגניטיביים
  • עמית הוועדה למחקר סקפטי
  • פרס חלוץ המחשב (1995)
  • עמית מוזיאון היסטוריית המחשב (2006)
  • פרס יפן (1990)
  • פרס דן דוד (2014)
  • פרס הצטיינות במחקר של הוועידה הבינלאומית לאינטלגנציה מלאכותית (1991)
  • Harvard Society of Fellows
  • מדליית בנג'מין פרנקלין (2001)
  • דוקטור לשם כבוד (1987) עריכת הנתון בוויקינתונים
הערות יהודי
web.media.mit.edu/~minsky/
תרומות עיקריות
מחקרים בבינה מלאכותית, נחשב לאחד מאבות תחום זה.
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרווין לי מינסקי (באנגלית: Marvin Lee Minsky; ‏9 באוגוסט 1927 – 24 בינואר 2016) היה מדען אמריקאי-יהודי שנחשב לאחד מאבות תחום הבינה המלאכותית וזכה לפרסים ולאותות הוקרה רבים. מינסקי הוא אחד ממייסדי מעבדת הבינה המלאכותית של MIT ומחברם של מספר ספרים חשובים בתחום.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסקי נולד בעיר ניו יורק, להנרי, שהיה רופא עיניים, ופאני לבית רייזר, שהייתה פעילה ציונית. למד בבית הספר פילדסטון ולאחר מכן בתיכון ברונקס למדעים. הוא המשיך ללימודים באקדמיית פיליפס, בעיר אנדובר, מסצ'וסטס. בשנים 1944–1945 שירת בצי האמריקאי.

בשנת 1950 קיבל תואר ראשון במתמטיקה מאוניברסיטת הרווארד, וארבע שנים לאחר מכן תואר דוקטור למתמטיקה מאוניברסיטת פרינסטון בהנחיית אלברט טאקר. מינסקי השתייך לסגל MIT מ-1958 ועד לפטירתו, והיה פרופסור להנדסת חשמל ומדעי המחשב.

בקיץ 1956 היה ממארגני סדנת דארטמות' שהיה המפגש הראשון בנושא אינטליגנציה מלאכותית (השם נטבע אז) בדארטמות' קולג' יחד עם ג'ון מקארתי וקלוד שנון. למפגש הייתה השפעה גדולה והוא נחשב לאירוע שכונן את המחקר בתחום.[1][2]

מינסקי היה מעורב בהמצאות ופיתוחים רבים, כדוגמת אביזר התצוגה הראשון לראש, "צב" הלוגו, ומכונה שאותה בנה בשנת 1951 והייתה הראשונה שביצעה למידת מכונה באמצעות רשת נוירונים אקראית.

כתב יחד עם סימור פפרט את הספר פרספטרונים "Perceptrons" שהיה לאבן יסוד בתחום הרשתות העצביות המלאכותיות. ביקורתו החריפה כלפי מחקר בלתי ריגורוזי בשדה זה, שהובעה בספרו, נחשבת אחראית במידה בלתי מבוטלת להעלמות תחום הרשתות העצביות המלאכותיות מהמחקר במדעי המחשב בשנות השבעים, שהתחדש רק בשנות השמונים של המאה העשרים.

בתחילת שנות השבעים הוא ופפרט החלו לפתח תאוריה לה קראו "The Society of Mind" אשר מנסה להסביר את ההתנהגויות להן קוראים בני אדם "תבוניות" כאינטראקציה של חלקים בלתי-תבוניים. בשנת 1986 פרסם ספר מקיף על תאוריה זו, שבניגוד לספריו הקודמים כוון לקהל הרחב.

היה ממתנגדי פרס לובנר למחשב שיעבור את מבחן טיורינג וטען נגדו שהוא יצר מסע פרסום שנתי מגונה וחסר תועלת, ובבדיחות הציע את "פרס מינסקי" בסך 100 דולר לאדם שישכנע את לובנר להפסיק את התחרות.

בתחילת שנות החמישים עת היה מבקר במעבדות בל עיצב "מכונה חסרת תועלת" שהיוותה מקור השראה ל"מכונות חסרות התועלת" הידועות ביותר.

שימש יועץ מדעי לסרט "2001: אודיסיאה בחלל" ומוזכר בסרט וגם בספר.

ב-1952 נישא לגלוריה רודיש, רופאת ילדים, ולזוג היו שלושה ילדים. ב-24 בינואר 2016 נפטר בביתו שבבוסטון.

פרסים ואותות הוקרה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינסקי הוא זוכה פרס טורינג (1969), פרס יפן (1990), אות IJCAI למצוינות במחקר (1991) ומדליית בנג'מין פרנקלין (2001). בשנת 2014 הוענק לו פרס דן דוד.

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Gerard O’Regan, Giants of Computing - A Compendium of Select, Pivotal Pioneers, Springer, 2013, pp. 193–195

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרווין מינסקי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Daniel Crevier, AI: The Tumultuous Search for Artificial Intelligence, New York, NY: BasicBooks, 1993, pp. 38–40, 48–50
  2. ^ מתוך עשרת המשתתפים בוועידה, ארבעה זכו לאחר מכן בפרס טיורינג על עבודתם בתחום הבינה המלאכותית: מרווין מינסקי (1969), ג'ון מקארתי (1971), אלן ניוול והרברט סיימון (1975).


זוכי פרס טיורינג
1966–1980 אלן פרליס (1966) • מוריס וינסנט וילקס (1967) • ריצ'רד המינג (1968) • מרווין מינסקי (1969) • ג'יימס וילקנסון (1970) • ג'ון מקארתי (1971) • אדסחר דייקסטרה (1972) • צ'ארלס באקמן (1973) • דונלד קנות' (1974) • אלן ניוול והרברט סיימון (1975) • מיכאל רבין ודנה סקוט (1976) • ג'ון באקוס (1977) • רוברט פלויד (1978) • קנת אייברסון (1979) • טוני הור (1980)
1981–2000 אדגר קוד (1981) • סטיבן קוק (1982) • קן תומפסון ודניס ריצ'י (1983) • ניקלאוס וירת (1984) • ריצ'רד קארפ (1985) • ג'ון הופקרופט ורוברט טרג'אן (1986) • ג'ון קוק (1987) • איוואן סאת'רלנד (1989) • וילאם קאהן (1990) • פרננדו קורבטו (1991) • רובין מילנר (1992) • באטלר לאמפסון (1993) • יוריס הארטמאניס וריצ'רד סטרנס (1994) • אדוארד פייגנבאום וראג' רדי (1995) • מנואל בלום (1996) • אמיר פנואלי • דאגלס אנגלברט (1997) • ג'ים גריי (1998) • פרד ברוקס (1999) • אנדרו יאו (2000)
2001–2020 אולה יוהאן דאל וקריסטין נייגארד (2001) • רונלד ריבסט, לאונרד אדלמן ועדי שמיר (2002) • אלן קיי (2003) • וינט סרף ובוב קאהן (2004) • פיטר נאור (2005) • פרנסס אלן (2006) • אדמונד קלארק, אלן אמרסון וג'וסף סיפאקיס (2007) • ברברה ליסקוב (2008) • צ'ארלס פ. ת'אקר (2009) • לסלי וליאנט (2010) • יהודה פרל (2011) • שפי גולדווסר וסילביו מיקאלי (2012) • לזלי למפורט (2013) • מייקל סטונברייקר (2014) • ויטפילד דיפי ומרטין הלמן (2015) • טים ברנרס-לי (2016) • ג'ון הנסי ודייוויד פטרסון (2017) יהושע בנג'יו, ג'פרי הינטון ויאן לקון (2018) • אדווין קטמול ופט הנרהן (2019) • אל אהו וג'פרי אולמן (2020)
2021 ואילך ג'ק דונגארה (2021) • רוברט מטקאלף (2022) • אבי ויגדרזון (2023)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרווין_מינסקי&oldid=42245944"